זאת אני

גיליתי על עצמי שאני מלאת חיות ואנרגיה. זה בא לידי ביטוי בכך שהכל בעוצמות גבוהות, השמחה, הצחוק, התשוקה וגם העצב והכעס. אני שמחה וחייכנית וצוחקת על הכל בעיקר על עצמי. הפרופיל הזה הוא רק הערוץ הדפרסיבי שלי ולשמחתי הוא חלק פצפון ממי שאני היום.

הודעה על אי זכייה של הפרויקט שלי בתחרות הודעה על אי קבלת הרצאת הטד שלי לכנס נחשב בחו"ל תקופה של דחייה בתוך דחייה בתוך דחייה. ולמרות כל השפע והאפשרויות, כל דחייה כזו מכווצת, מערערת ונוגעת מחדש בפצע הכי כואב שלי. זה שכבר לא יתרפא

טריגר מתפשטת מולו, רוקמת חלומות משותפים. הוא מנשק אותי וחולם על אחרת.

האמת הכואבת היא שכמערכת יחסים לא עובדת היא כי אחד/ת לא מעוניין שהיא תעבוד אין את האדם הנכון ואין התאמה מושלמת. יש זוגיות שיש בה שני אנשים מחויבים ומושקעים אחד בשני או אכזבה. #אכזבה

קמתי רעה לעצמי הבוקר

בימים אני בכאבים של אחרים בלילות, בכאבים של עצמי.

אני לא יודעת להפסיק לאהוב. כאילו שכחו לשים בי את הפיצר הזה וכל המאמצים לגדל את זה בתוכי לא עובדים אז אני מאחלת לו למות. זה לא מיוחד ולא מחמיא והוא לא היחיד ברשימה הזו.

-את נראית זוהרת הוא אמר לי שנכנסנו יחד למעלית בן 75 שיודע היטב את כל סודות המקום הזה. -תודה, עכשיו נשאר רק שיהיו סיבות לזהור - יהיו לך את כל הסיבות לזהור, הוא פסק. עיניים טובות שראו הכל ושמעו הכל. האמנתי לו

ואולי זה הכל שיעור בסבלנות ואמונה

לחיות עם חרדת נטישה ופחד מדחייה זה חוויה מפוקפקת ונוגעת כמעט בכל אספקט בחיים שלי. זה כאב כרוני שלא עובר ומגיע כל פעם בתחפושת אחרת לפעמים דווקא ברגעים הכי קטנים ואיזוטרים #יומןמסע

דברים שלמדתי במדבר

פוביה מסכינים 🔪🔪 וידוי- מעולם לא החזקתי בבית סכין שהיא מעבר לסכין מריחה. גם היום אין לי סכין שהיא מעל 10 ס"מ. היום חיכתה לי המתנה הזו ליד הדלת האינסטקט הראשון הוא לזרוק לפח או לתרום אבל אולי לכבוד השנה החדשה אשחרר את הפחד ואאמץ את המתנה מי יודע אולי אפילו אעיז להשתמש בה

ולפעמים אני מרגישה שהטוב מאחורי ועכשיו זה רק מדרון אחד ארוך

ולפעמים אני תוהה מה יותר קשה להתגעגע למי שכבר איננו או להתגעגע למי שממש לידנו

3 שנים הטלפון שלה מחכה לי אתמול נקבעה פגישה היום לקחתי יום מחלה והלכתי אליה היא קיבלה אותי בבית מפונפן ומעוצב זו לא הסיבה שהגעתי אבל מהר מאוד הגענו לגירושים ובגידות "את בגדת בעצמך" היא פסקה התאפקתי לא לקום וללכת החלטתי להתמסר ולנסות להבין #יומןמסע

נו טוב לפחות הלב שלי שלם

ואולי כל הטירלול של השבוע האחרון הוא תוצאה של אי שפיות זמנית על רקע השילוב הקטלני של שרב כבד ומזגן מקולקל

אחרי הרבה שנים שלא ראיתי אותו היום זקן, נכה וחלש הוא לקח לי את היד ונישק אותה הרגשתי בחילה וגועל בדיוק כמו אז בגיל 12

הימים של המלחמה היו אינטנסיבים המון עבודה, מעט שינה מלא אחריות לאחרים, מעט מאוד זמן לעצמי באופן מוזר בעולם הפנימי שלי עם עצמי היה לי טוב.

ותודה לגרוש שהעניק לי את הרגע הקומי של השנה *מדברת עם הגרוש שתקוע בחו"ל* אני- תהנה אל תמהר לחזור הוא- נראה לך שאני אעזוב את המשפחה שלי אני- 🙄 🤔 🤣

השבוע התמודדתי עם החרדה הכי גדולה שלי ראש בראש היה קרב קשה אבל ניצחתי 💪