Pinned Tweet
אחרי יותר מ 7 שנים ויותר מ 2,000 סרטונים, יש סוף סוף בית מסודר לתוכן ולכל הערוצים של אלכס צייטלין.
האתר החדש של באים אל הפרופסורים באוויר.
מוזמנים להיכנס:
alex-tseitlin.com
רגע האמת של ״באים אל הפרופסורים״: האם נצליח להציל את הפרויקט?
youtu.be/VRf81VpCcSU
יש לוויינים שמצלמים את כדור הארץ, ויש לוויין שתפקידו למדוד את גובה הים בדיוק יוצא דופן. Sentinel-6B, ששוגר לפני שנה, השלים את בדיקות הכיול הראשוניות שלו. לפי נאס״א, בינואר הקרוב הוא אמור להפוך לנקודת הייחוס שלפיה יכוילו מדידות גובה פני הים של לוויינים אחרים.
הוא משדר פעימות מכ״ם לעבר האוקיינוס ומודד כמה זמן לוקח להן לחזור. כשחוזרים על המדידה לאורך שנים, אפשר לזהות את עליית מפלס הים, לעקוב אחרי שינויים בזרמים ולעזור לחוקרים להבין טוב יותר תופעות כמו אל ניניו. המדידות חייבות להיות עקביות: אחרת שינוי קטן במכשיר עלול להיראות בטעות כמו שינוי אמיתי בים.
בתמונה: הלוויין עצמו במהלך הכנות לשיגור בספטמבר 2025, ולא הדמיה שלו בחלל. צילום: NASA / USSF 30th Space Wing.
4
396
צילום שפרסמה היום נאס״א מראה משהו שלא רואים כמעט אף פעם מגובה הקרקע: סופות ברקים מלמעלה. התמונה צולמה ב־28 באוקטובר מתחנת החלל הבינלאומית, מעל ים סין הדרומי, סמוך לבורנאו. הבזקי הברקים מאירים את העננים מבפנים, ואפשר לראות גם את אורות סינגפור ונקודות כחולות בים, ככל הנראה מסירות דיג שמשתמשות באור כדי למשוך דגים.
מהקרקע אנחנו רגילים לראות את הברק מתחת לענן. מהחלל אפשר לראות כיצד האור שלו מתפזר בתוך הענן ומאיר שטחים גדולים של הסופה. חלק מראשי העננים בתמונה מתרוממים מעל שכבת העננות המרכזית בגלל זרמי אוויר עולים חזקים, ולעיתים מגיעים עד לסטרטוספרה.
זה צילום אמיתי של אסטרונאוט, לא הדמיה. צילום: NASA / ISS.
2
238
סוד העליונות הצבאית האמריקאית: המהפכה שתשנה את פני המלחמה | אלי בר־און
youtu.be/45cVawxYmEk
1
143
נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט הגיעה למזרח התיכון, ולפי דיווח סוכנות AP פועלות כעת באזור שלוש נושאות מטוסים אמריקאיות. כל אחת מהן היא בסיס אווירי צף, עם מטוסי קרב, צוותי תחזוקה ומערכות אספקה. אבל שלוש ספינות כאלה אינן שקולות לשלוש תקיפות מתוכננות.
כדי להפעיל מטוסים ברציפות צריך דלק, חימוש, חלפים ואוניות ליווי שמגינות על הכוח. ריכוז נושאות המטוסים מאפשר לארה״ב להחזיק יותר מטוסים זמינים באזור ולחלק את העומס בין הספינות. הוא גם יוצר צורך גדול יותר באספקה ובהגנה. צילום הארכיון מציג את הרוזוולט בתרגיל ביוני, לא את הגעתה הנוכחית.
🤖 Made with AI
2
757
בפסגת פונצ'אק ג'איה באינדונזיה נותרו רק שברי קרח קטנים. בשנת 1988 כיסו הקרחונים באזור 4.31 קילומטרים רבועים; בספטמבר 2025 נותרו 0.09 בלבד, לפי מדידות שהציגה נאס״א היום.
קרחון צריך להיות עבה מספיק כדי לנוע תחת משקלו. כשהקרח נעשה דק ומתפצל, נחשפים עוד שוליים לספיגת חום ולהמסה. לכן חלק מהשאריות כבר אינן מתפקדות כקרחון, גם אם הן עדיין לבנות בתצלום הלוויין. המדידה המדויקת של שטחן בשנת 2026 עדיין ממתינה לסקר נוסף.
🤖 Made with AI
2
246
בליטא נערך אתמול טקס קבלת פנים לשני גדודים אמריקאיים שהגיעו לסבב שירות חדש בבסיס פברדה. נשיא ליטא אמר שהנוכחות האמריקאית תימשך גם לאחר הסבב הנוכחי, שאורכו תשעה חודשים. זו הצהרה של הנשיא, לא התחייבות אמריקאית בלתי מוגבלת.
מאז סיפוח קרים בשנת 2014 ארה״ב מחזיקה כוחות מתחלפים בליטא. סבב כזה מאפשר להחזיק כוח מאומן סמוך לבלארוס ולרוסיה בלי להקים בהכרח יחידה אמריקאית קבועה. אבל כל חילוף מחייב הובלת ציוד, תחזוקה, שטחי אימון ותשתיות קליטה. בתמונה: סדנת תחזוקה בבסיס פברדה באוקטובר 2026.
🤖 Made with AI
1
284
רחפן שמזהה מטרה בעצמו אינו בהכרח רחפן שמחליט לתקוף אותה. בין הזיהוי לבין הירי יש החלטה, ובצבאות רבים היא עדיין נתונה לאדם. ככל שהמערכת פועלת מהר יותר, הזמן שנותר למפעיל לבדוק טעות מתקצר.
היום תיפתח בז׳נבה ועידת מדינות העוסקת גם בנשק אוטונומי קטלני. על הפרק עומדת האפשרות להתחיל משא ומתן על כללים מחייבים למערכות שבוחרות ותוקפות מטרות ללא התערבות אנושית. ארה״ב ורוסיה צפויות להתנגד למהלך, לפי דיווח רויטרס.
הדיון אינו על איסור כל הרחפנים. הוא נוגע לשאלה מי מאשר הפעלת כוח קטלני, ואיך בודקים אחריות כאשר תוכנה מזהה את המטרה.
🤖 Made with AI
1
1
276
בצילומי לוויין של חופי מיאנמר רואים שבחלק מהאזורים יערות מנגרוב חזרו לצמוח גם בשטחי אורז שנעזבו. העצים האלה מסוגלים לחיות במים מלוחים, והשורשים שלהם מגינים על החוף מסחף ומשמשים מחסה לדגים ולסרטנים.
חוקרים בדקו צילומי לנדסאט מהשנים 1984 עד 2023. עד שנת 2010 אבדו בעולם כמעט 3,000 קילומטרים רבועים של מנגרובים, ובשנים שאחריה נוספו כמעט 2,000. בערך שני שלישים מהגידול התרחשו כשהעצים התפשטו לאזורים חדשים.
לא כל האזורים התאוששו. במערב אפריקה נמשכה פגיעה ביערות. בתמונה צילום לוויין של USGS משנת 2014 של דלתת אירוואדי במיאנמר, להמחשת בית הגידול ולא כהשוואת השנים.
🤖 Made with AI
1
9
625
האם נמצאה בטורקיה עדות לקברו של אייאקס, מגיבורי מלחמת טרויה?
לפני יותר מ־2,500 שנה כבר סיפרו היוונים על קברו של אייאקס, אחד הלוחמים המפורסמים באיליאדה של הומרוס. כעת, חפירה ארכאולוגית סמוך לשרידי טרויה שבמערב טורקיה מעלה מחדש את האפשרות שאחד מתלי הקבורה באזור קשור למסורת העתיקה הזאת.
הסיפור התחיל בעקבות סערות שפגעו בחוף. תל שנחשב במשך שנים לשרידי יישוב פרהיסטורי החל להיפגע מגלי הים, ובשנת 2024 נערכה במקום חפירת הצלה. הארכאולוגים גילו שכבות אבנים, חרסית וכלי חרס, ובעיקר סימנים לכך שהתל לא נוצר באופן טבעי, אלא נבנה במכוון. להערכת החוקרים, מדובר בתל קבורה עתיק.
מה שהופך את הממצא למעניין במיוחד הוא מיקומו, סמוך לעיר העתיקה רויטיון. סופרים יוונים ורומיים תיארו באזור הזה את מקום קבורתו של אייאקס, הלוחם שנלחם לצד אכילס נגד הטרויאנים ונחשב לאחד הגיבורים החזקים בצבא היווני.
אלא שבניגוד לכותרות על גילוי קברו של הגיבור האגדי, עדיין אין ראיה שמדובר בקבר של אייאקס. לא נמצאה כתובת הנושאת את שמו, והחלק המרכזי של התל טרם נחקר במלואו. גם שאלת קיומו ההיסטורי של אייאקס נותרת פתוחה.
ייתכן שהחוקרים מצאו קבר עתיק שאליו נקשרה במשך הדורות דמותו של אייאקס, וייתכן שמדובר בתל קבורה שאינו קשור אליו כלל. כך או כך, החפירה מאפשרת לבדוק כיצד מסורות שנשמרו במשך אלפי שנים משתלבות בנוף הארכאולוגי של טרויה.
בתמונה: תל הקבורה שיוחס במסורת לאייאקס, שצולם בשנת 2023, ולא תל החפירה החדשה. צילום: Carole Raddato, CC BY-SA 2.0. מקור: | רישיון:
4
469
איך יודעים מאיפה הגיע צבע כחול שנמצא באתר בן 1,400 שנה? אצל קהילות הפבלו הקדומות בדרום מערב ארה״ב השתמשו באזוריט, מינרל נחושת כחול. החוקרים רצו לדעת אם כרו אותו ליד הבית או הביאו אותו מרחוק.
במחקר חדש מאוניברסיטת ניו מקסיקו נבדקו 12 דגימות ארכאולוגיות ונמדדו יחסי איזוטופים של עופרת, סטרונציום ונחושת. השילוב מספק חתימה כימית שאפשר להשוות למכרות מוכרים.
רוב הדגימות התאימו כנראה למקור באזור ליסבון ואלי שביוטה. זו עדות למסלולי הובלה או החלפה של חומרים, לא הוכחה שמי שהשתמש בצבע נסע לשם בעצמו. בתמונה גבישי אזוריט לדוגמה, לא הממצאים שנבדקו.
🤖 Made with AI
7
431
מי הם באמת הדרוזים?
מאיפה הגיעה העדה הדרוזית? כיצד נוצרה הדת המסתורית, ומה הקשר שלה להיסטוריה של ארץ ישראל?
בפרק החמישי בסדרה ״ארץ נושבת״, ד״ר רועי מרום לוקח אותנו למסע מרתק בעקבות מקורותיה של העדה הדרוזית, אמונתה ותולדותיה.
פרק מרתק שלא כדאי לפספס!
עכשיו בערוץ ״באים אל הפרופסורים״.
לינק למטה
1
5
207
יש קרחונים כמעט על קו המשווה. בהרי פפואה שבאינדונזיה, בגובה של כמעט 5,000 מטר, קרח נשאר כל השנה במשך דורות. אבל בתצלום לוויין חדש של נאס״א נותרו ממנו רק כתמים קטנים בין הסלעים.
בשנת 1988 כיסה הקרח באזור 4.31 קמ״ר. בספטמבר 2025 נמדדו רק 0.09 קמ״ר, בערך שני אחוזים מהשטח המקורי. כשיריעת הקרח מתפרקת, נחשפים עוד שוליים לשמש ולאוויר החם וההמסה מואצת.
כבר אין שם למעשה קרחון פעיל שזורם במורד ההר מכובד משקלו. בתצלום מאוקטובר 2026 הקרח מסומן בתכלת והסלע החשוף בחום.
🤖 Made with AI
13
723














