Medical & Radiation Oncology, MD
Israel
Joined February 2012
- Tweets54.7K
- Following910
- Followers4.1K
- Likes247K
Pinned Tweet
*המלצה על סרט תעודי - ״חיים יקרים מדי״ (2016)
הסרט מתאר את תחילת עידן האימותרפיה ״האונקולוגיה החדשה״ דרך עינייהם של שלושה מטופלים:
1.חיים ירמיהו בן 40, שחקן כדורגל ה״סילון״ מחולון.
מאובחן עם ממאירות ראש צוואר וכפי שקורא לאחת
מגיב בתחילה לטיפול הכימו-קריני, אלא שאז מחלתו
נשנת , חיים לא מוותר בזמן המאבק בסרטן מכיר את אהבת חיו אתי עימה הוא מתחתן.
אך למרות התקווה הגדולה מחלתו של חיים לא מגיבה לטיפול האימונתרפיה והוא נפטר בטרם לזכה לפגוש את הבת שהביא לעולם.
*לציין שרק השנה לאחר ניסיונות רבים שנכשלו נמצאה הדרך הנכונה לשלב את תשובת הקיטרודה בפרידימה הטיפולית בסרטני הראש צוואר, התברר שיש לתת את טיפול בקיטרודה, לפני ניתוח להסרת הגידול, ולאחר מכן כתוספת להקרנות וכימותרפיה.
מה שהוביל לכך שאצל מחצית מהחולים לא היתה חזרה של המחלה בזמן מומצע מעקב של 5 שנים.
ולא כמו אצל חיים התרופה ניתנה לאחר שהמחלה כבר התקדמה.
2.עדי לביא, בחורה צעירה בת 20 אשר סובלת ממאירת נדירה ממקור ארובת העין לאחר מספר ניתוחים וחזרות מחלה חוזרות
מחליטה בעזרת משפחה לגייס כסף לנסות את הטיפול בקיטרודה באופן פרטי, מחלתה של עדי מתייצבת, אך לא נעלמת לחלוטין
ובשלב מסויים כסף של המשפחה אוזל.
אך כאן יש סוף טוב,
לאחר מאבק בועדת חריגים של קופת חולים, לסוף הקופה נעטרת
ומסכימה לאשר לעדי את המשך הטיפול החיוני עבורה
3.ניקה זרצקי, בת 36 עולה מליטא אשר נאבקת במחלת הסרטן כבר 3 שנים מחליטה שאינה מסוגלת יותר לעמוד בטיפולים הכימותרפים ומחליטה לחפש פתרון אחר.
בזמן שיטוט בפייסבוק היא נתקלת במקרה בסיפור על קשישה בריטית אשר חולה באותו סוג סרטן שלה שמטופלת בקטירודה במסגרת מחקר, ניקה מחליטה לעשות את אותה הדבר
ומתחילה את הטיפול במסגרת מחקר שנערך בבית החולים שיבא
אך לאחרכשנה גופה של ניקה נכנע והיא הולכת לעולמה בגיל 37.
תחום האונקולוגיה עבר דרך ארוכה מאז שהסרט צולם
כל כך הרבה דברים השתנו, אבל הלב של המקצוע, התמודדת עם המחלת הסרטן והלקחים שאנו למדים מכך נותרים לעד.
מכל הסרטים התיעודים ולא תיעודים על מחלת הסרטן זהו הסרט האהוב עלי, כן, חד, לא מתנצל, משקף את המציאות המורכבת כהווייתה.
לסיכום: 🌟🌟🌟🌟🌟
צפיה מהנה!
המודל הישראלי לגילוי מוקדם של סרטן הריאה מוצג בעולם יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, פרופ' צבי פרידלנדר, הציג בכנס בינלאומי ביוון את לקחי התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה: "בדיקת הסקר היא לא פעולה חד פעמית אלא מערך רפואי שלם"
פרופ' צבי פרידלנדר, מנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי הדסה בירושלים, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, הציג בשבוע שעבר (ה') בכנס בינלאומי ביוון את הניסיון הישראלי בהקמת תכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה. מטרת ההרצאה היתה להעביר את הלקחים מהמודל הישראלי למדינות שמתכננות תכנית דומה ובהן יוון, שבה לא פועלת כיום תכנית סקר לאומית לסרטן הריאה.
בישראל, בדיקת הסקר בטומוגרפיה ממוחשבת של החזה במינון קרינה נמוך (LDCT) נכללת בסל שירותי הבריאות ומ-1 בספטמבר 2025 היא ניתנת באמצעות קופות החולים. זאת לאחר תהליך ממושך שהחל בתכנית תיג"ר (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאות), הפיילוט שהפעיל משרד הבריאות משנת 2019.
"סרטן הריאה הוא אחד מגורמי התמותה המרכזיים מסרטן, אך גילוי מוקדם יכול לשנות את מסלול המחלה", אומר פרופ' פרידלנדר. "הניסיון שנצבר בארץ בתכנית תיג"ר והקמת התוכנית הלאומית לסקירה מוקדמת במסגרת סל הבריאות לאחר מכן מראה שאפשר לאתר את המחלה בשלב שבו אפשרויות הטיפול טובות יותר, וזאת בתנאי שבונים מערך נגיש, מסודר ורציף".
תיג"ר נועדה לבחון כיצד אפשר להפעיל בישראל בדיקות סקר לאנשים בסיכון גבוה, עוד לפני שמופיעים תסמינים. המועמדים אותרו דרך הרשומות של קופות החולים, רופאים עברו הכשרה ונבנו מערכות לתיאום הבדיקות ולמעקב. כ-5,400 מעשנים ומעשנים לשעבר נבדקו בתכנית ואצל כ-1.2% מהם (65 נבדקים) התגלה סרטן ריאה. כ-58% מהמקרים אובחנו בשלבים מוקדמים.
הפיילוט הראה שאפשר להפעיל תכנית כזו בישראל, אך גם הצביע על קשיים בגיוס משתתפים ועל פערים בהיענות. שיחות טלפון למבוטחים ותיאום פעיל של נציגי הקופות היו יעילים יותר ממכתבי הזמנה בלבד. פרופ' פרידלנדר הדגיש בהרצאה כי הבדיקה היא גם הזדמנות לעודד גמילה מעישון וכי תוצאה תקינה אינה מבטלת את הנזקים של העישון.
כיום זכאים לבדיקה, אחת לשנתיים, בני 60 עד 74 עם היסטוריית עישון של 20 שנות קופסה לפחות, שמעשנים כיום או שהפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות. השנה הוגשה הצעה להרחיב את הזכאות לבני 50 עד 59, כמקובל בעולם, והאיגוד הישראלי לרפואת ריאות תומך בה באופן חד משמעי.
הצורך בגילוי מוקדם עולה מהנתונים. סרטן הריאה הוא הגורם המוביל לתמותה מסרטן בישראל ובעולם. בכל שנה מאובחנים בישראל כ-3,000 חולים חדשים וכ-2,000 מתים מהמחלה, ובעולם מספר המתים מתקרב לשני מיליון בשנה. יותר גברים מתים מסרטן הריאה מאשר מסרטן המעי הגס ומסרטן הערמונית יחד, ויותר נשים מתות ממנו מאשר מסרטן השד, השחלות וצוואר הרחם יחד. אחד הגורמים המרכזיים לתמותה הגבוהה הוא אבחון מאוחר. אבחון סרטן הריאה הוא תהליך רב תחומי ורב שלבי, שכולל בדיקות דימות, פעולות פולשניות ובדיקות פתולוגיות ומולקולריות, ובפועל כמחצית מהחולים בישראל מאובחנים רק בשלב הגרורתי.
בחלק השני של ההרצאה הציג פרופ' פרידלנדר את חמשת המאמרים החשובים שפורסמו בשנה האחרונה בתחום. נתונים מהתכנית הלאומית באנגליה הראו שאפשר להפעיל סקר בהיקף גדול ולגלות שיעור גבוה של מקרים בשלבים מוקדמים, גם בקרב אוכלוסיות מוחלשות. מחקר אחר מצא שתכנית דיגיטלית, שמספקת מידע ומאפשרת לבקש תור לבדיקה, עשויה להגדיל את מספר הנבדקים, אף שההשתתפות נותרה נמוכה. מחקרים נוספים עסקו בממצאים אקראיים בבדיקה, כמו הסתיידויות בעורקי הלב ושינויים בריאות, שלעתים לא זוכים להמשך בירור. כשהממצאים הודגשו בסיכום הפיענוח ולצדם המלצה ברורה, הסיכוי למעקב רפואי היה גבוה יותר.
עוד הוצגו מסקנות הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי שקבעה כי בקרב אנשים בסיכון גבוה, הסקר מפחית את התמותה מסרטן הריאה ואת שיעור המחלה המתקדמת וכי הצלחתו תלויה בארגון, באיכות, בנגישות ובמעקב. מודלים להערכת סיכון עשויים לשפר את בחירת הנבדקים, ואילו בינה מלאכותית וסמנים ביולוגיים עדיין דורשים בדיקה נוספת. כיום, אין תמיכה בהחלפת הרדיולוג בבינה מלאכותית.
"בדיקת הסקר איננה פעולה חד פעמית, אלא חלק משירות רפואי שלם", אומר פרופ' פרידלנדר. "איתור האנשים המתאימים, הסבר ברור על התועלת והסיכונים, פיענוח איכותי, מעקב אחרי כל ממצא משמעותי וכמובן טיפול רפואי בממצאים. לצד זאת, חשוב לזכור שהצעד היעיל ביותר להפחתת הסיכון הוא להימנע מעישון או להיגמל ממנו".
#מחקר_השבוע
🧬 כשהגידול מספק את חומר הגלם: יצירת תרופה בתוך תא הסרטן באמצעות CO
תאי סרטן עוברים שינויים מטבוליים המאפשרים להם להתמודד עם תנאי הסביבה הגידולית ולתמוך בחלוקה ובהתרבות מהירה.
אחד המאפיינים המטבוליים המוכרים הוא אפקט ורבורג (Warburg effect): תאים סרטניים רבים מעדיפים לפרק גלוקוז ללקטט גם בנוכחות חמצן. תהליך זה נקרא גליקוליזה אירובית.
מבחינת הפקת ATP, גליקוליזה פחות יעילה מזרחון חמצוני במיטוכונדריה. אולם יש לה יתרון אחר: היא מאפשרת זרימה מהירה של חומרי ביניים למסלולים ביוסינתטיים, שבהם נוצרים נוקלאוטידים, חומצות אמינו, ליפידים ורכיבים נוספים הדרושים לבניית תאים חדשים.
חשוב להדגיש: אין פירוש הדבר שתאי הסרטן מפסיקים להשתמש במיטוכונדריה. במקרים רבים שני המסלולים פועלים במקביל, והאיזון ביניהם משתנה בהתאם לסוג הגידול ולתנאי הסביבה.
🔬 אבל למטבוליזם של התא הסרטני יש היבט נוסף, הקשור למולקולה מעניינת במיוחד: חד-תחמוצת הפחמן (CO).
בתוך הגידול נוצרת מיקרו-סביבה מורכבת, המתאפיינת בין היתר באזורים היפוקסיים, בסטרס חמצוני ובאותות דלקתיים. בתנאים אלה עשוי לעלות הביטוי של האנזים HO-1 (Heme Oxygenase-1).
HO-1 הוא אנזים המפרק את מולקולת ההם (Heme). בתהליך נוצרים שלושה תוצרים: ביליוורדין, ברזל דו-ערכי וחד-תחמוצת הפחמן (CO).
CO אינו רק גז רעיל המוכר לנו מחשיפה סביבתית. בגוף הוא מיוצר באופן טבעי ומשמש גם כמולקולת איתות ביולוגית (Gasotransmitter), המשפיעה על תהליכים תאיים שונים.
במחקרים נמצא כי בגידולים מסוימים קיימת פעילות מוגברת של HO-1 וייצור מוגבר של CO, אם כי התופעה אינה אחידה בכל סוגי הסרטן.
⚡ הקשר המעניין בין CO למטבוליזם הסרטני
מחקרים קודמים הצביעו על כך שחשיפה חיצונית ל-CO עשויה, בתנאים מסוימים, לגרום דווקא להשפעה הפוכה לאפקט ורבורג.
במודלים של סרטן הערמונית, חשיפה ל-CO הגבירה את פעילות המיטוכונדריה ואת צריכת החמצן, והובילה לעלייה ביצירת רדיקלים חופשיים. בהמשך התפתח נזק מיטוכונדריאלי, שהוביל לעייפות מטבולית ולפגיעה בהישרדות התאים.
תופעה זו כונתה Anti-Warburg effect.
🧪 המחקר החדש של קבוצת RIKEN מציע כיוון שונה לחלוטין.
במקום לנסות לשנות את המטבוליזם הסרטני באמצעות CO, החוקרים החליטו לנצל את ה-CO שהתאים הסרטניים מייצרים בעצמם כחומר גלם ליצירת תרכובת בעלת פעילות ציטוטוקסית.
לשם כך פיתחו מערכת המבוססת על קומפלקס של אלבומין ופלדיום (Albumin–Palladacycle Complex).
האלבומין משמש כנשא ומגן על קומפלקס הפלדיום מפני גלוטתיון (GSH), מולקולה תוך-תאית העלולה לנטרל את פעילותו. בנוסף, הוא מסייע בכניסת המערכת לתאים באמצעות אנדוציטוזה.
לאחר כניסת הקומפלקס לתא, ה-CO האנדוגני משתתף בתגובה כימית של קרבונילציה, המובילה ליצירת תרכובות ממשפחת ה-Phenanthridinones.
מדובר בשלד כימי המופיע גם במולקולות בעלות פעילות ביולוגית מוכרת, ובהן מעכבי PARP וטופואיזומראז. במחקר הנוכחי פותחה מערכת המשחררת נגזרת של Oxynitidine בעלת פעילות ציטוטוקסית.
📊 מה הראו החוקרים?
בשלב הראשון השתמשו החוקרים במערכת אחת לזיהוי פעילות CO בתאים. לאחר 48 שעות זוהתה יצירת תוצר תגובה בתרביות של תאי סרטן הכבד (HepG2), השד (MCF7), הריאה (A549) וצוואר הרחם (HeLa S3), בעוד שבתאים תקינים מסוג פיברובלסטים נמדדה יצירה מועטה בלבד.
בשלב השני נבדקה מערכת נפרדת, שתוכננה לשחרר את התרכובת הציטוטוקסית בתוך התא.
הממצאים העיקריים:
ניתן היה לזהות יצירה תוך-תאית של התרכובת בתאי HepG2.
בבדיקת חיוניות תאים התקבל IC50 של 13.99 מיקרומולר בתאי סרטן הכבד, לעומת 37.54 מיקרומולר בפיברובלסטים תקינים. כלומר, יתרון של פי 2.7 בערך מבחינת הרגישות לתרכובת.
בבדיקת יצירת מושבות (Clonogenic assay) נצפתה גם ירידה ביכולת ההתרבות של תאי סרטן השד MCF7, לאחר חשיפה למערכת.
החוקרים אף הראו שעיכוב HO-1 הפחית את האפקט הציטוטוקסי, ממצא התומך במעורבות של CO שמקורו בפעילות האנזים.
עם זאת, חשוב להדגיש: זיהוי פעילות CO בארבע שורות תאים סרטניות אינו מעיד שהתרופה נוצרה ונבדקה טיפולית בכולן. הערכת הפעילות הציטוטוקסית נעשתה בעיקר בתאי HepG2, ובניסוי נפרד נבדקה השפעה על יצירת מושבות בתאי MCF7.
⚠️ ומה המשמעות הקלינית?
למרות הרעיון החדשני, מדובר עדיין בהוכחת היתכנות מוקדמת מאוד. האפקט הציטוטוקסי היה מתון, והפער בין תאים סרטניים לתאים תקינים עדיין אינו מספיק כדי להסיק שקיימת סלקטיביות טיפולית בטוחה.
המחקר בוצע בתרביות תאים בלבד. טרם בוצעו ניסויים טיפוליים בבעלי חיים או בבני אדם, והשלב הבא יהיה לבדוק אם אפשר ליישם את המערכת בגוף חי.
💡 לסיכום
המחקר אינו מנסה לתקוף את אפקט ורבורג או לשנות את המסלול המטבולי של התא הסרטני.
הוא מציע רעיון אחר: לנצל מאפיין מטבולי של הגידול, ייצור CO אנדוגני המושפע מפעילות HO-1, כדי ליצור בתוך התא הסרטני מולקולה בעלת פעילות ציטוטוקסית.
במילים אחרות, במקום להביא לתא את התרופה המוכנה, מנסים לגרום לו לספק חלק מחומרי הגלם הדרושים ליצירתה.
זהו כיוון מרתק בתחום הכימיה הסינתטית בתוך מערכות ביולוגיות (In Vivo Synthetic Chemistry), אך הדרך מרעיון כימי מוצלח בתרבית תאים ועד טיפול אונקולוגי יעיל ובטוח עדיין ארוכה.
#אונקולוגיה #חקר_הסרטן #מטבוליזם_סרטני #אפקט_ורבורג #WarburgEffect #HO1 #CarbonMonoxide #CO #CancerResearch #TumorMicroenvironment #SyntheticChemistry #NatureCommunications
🤖 Made with AI
#קצת_חדשות_טובות 🙏🏻
שבועיים לאחר פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הושגו הסכמות למתווה ארצי להקלות לסטודנטים המשרתים במילואים בכל המוסדות להשכלה גבוהה. כך על פי הודעת מערכת ההשכלה הגבוהה שפורסמה הבוקר
על פי המתווה, סטודנטים במילואים היו זכאים להגשת עבודה במקום בחינה, בחינה מותאמת או הציון הגבוה מבין שני מועדים - כמו בשלוש השנים הקודמות. השנה ההקלה תורחב ותחל גם על סטודנטים משרתים בקבע ובמילואים, בכל תחומי הלימוד ובכל המסלולים.
בנוסף, סטודנטים המשרתים בסבבים ארוכים, יהיו זכאים ל-3 קורסים במנגנון של הערכה חלופית, וסטודנטים המשרתים 21 יום ומעלה בסמסטר יהיו זכאים להערכה חלופית ב-1 או 2 קורסים בהתאם לאופי השירות.
במתווה החדש מוצע סיוע נוסף ל"גוררי תואר". סטודנטים משרתים שנאלצו לגרור את התואר לסמסטר או שנה נוספת עקב השירות, יזכו ב"שנת הגרירה" להתאמות המגיעות להם בהתאם לקבוצת ימי המילואים או סוג שירות הקבע שאליה השתייכו, כדי להבטיח את סיום התואר.
השנה ינתנו הקלות במלגות הצטיינות: כדי להבטיח שמשרתי המילואים לא ייפגעו בזכאותם למלגות דיקאן ורקטור, היקף נקודות הזכות המינימלי הנדרש מהם להתמודדות על המלגה יופחת ב-10% לעומת כלל הסטודנטים.
בנוסף, גם השנה ינתנו הקלות לבני/בנות זוג של משרתי מילואים. הקלטות שיעורים יישמרו למשך 3 חודשים מסוף הסמסטר בו התקיים הקורס, לצד השלמת חומר פרטנית, מועדי בחינה מותאמים ומיצוי פטור מנקודות זכות.
מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו: "המתווה לתשפ"ז, שגובש בשיתוף כלל הגורמים במערכת ההשכלה הגבוהה, התאחדות הסטודנטים וצה"ל, מרחיב את ההתאמות לכל תחומי הלימוד, נותן מענה לסטודנטים ששירותם הממושך פגע ברצף לימודיהם ועיכב את השלמת התואר, ומרחיב את מעגל הזכאים לבני ובנות זוג של משרתים. דגש מיוחד ניתן לסטודנטים לתארים מתקדמים ולהמשך המחקר".
ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דדו בר כליפא: "המתווה שיצרנו בשיתוף המל"ג מאפשר רשת ביטחון שמטפלת בצרכים העולים באופן אותנטי מהשטח", אמר. "המשרתים, לא מבקשים הנחות, הם דורשים הוגנות. עלינו מוטלת החובה לוודא שהם יקבלו הזדמנות שווה ככל שניתן, ויפגשו הוגנות מצד כלל הגורמים במעשים בפועל" טען האלוף.
בחודש שעבר, קצין המילואים הראשי בצה"ל דרש הקלות נוספות לסטודנטים המשרתים במילואים - אך באקדמיה דחו את הדרישה. ראשי האקדמיה טענו כי "הורדת עוד נקודות זכות תגרום לפגיעה קשה בתואר". גם בהתאחדות הסטודנטים אמרו שהורדת נקודות זכות "עלולה לפגוע בכניסה לשוק התעסוקה".
#עדכונים_באונקולוגיה
אז מה באמת למדנו על הטיפול ב-dMMR בסרטן רירית הרחם?
*סיכום מחקרי KEYNOTE-C93 מול NRG-GY018 ו-RUBY
אחת השאלות החשובות בטיפול בסרטן רירית הרחם מתקדם או חוזר עם חוסר יציבות מיקרוסטליטית (dMMR) היא האם ניתן להסתפק באימונותרפיה בלבד, או שהשילוב עם כימותרפיה עדיין מעניק יתרון משמעותי.
תוצאות מחקר KEYNOTE-C93, שהוצגו ב-ESMO 2026, מוסיפות נדבך חשוב לדיון הזה. המחקר הראה כי קטירודה כטיפול יחיד יכול להשיג שליטה ממושכת במחלה, תוך הפחתה משמעותית ברעילות בהשוואה לכימותרפיה.
על מנת להבין את המשמעות הקלינית של הממצאים,
חשוב לבחון אותם לצד שני המחקרים המרכזיים שעיצבו את סטנדרט הטיפול כיום: NRG-GY018 ו-RUBY.
מחקר KEYNOTE-C93: האם אפשר לוותר על כימותרפיה?
במחקר פאזה III אקראי נכללו 299 נשים עם סרטן רירית הרחם מתקדם או חוזר מסוג dMMR.
המטופלות הוקצו לקבלת קיטרודה כמונותרפיה או כימותרפיה משולבת carboplatin ו-paclitaxel.
לאחר מעקב חציוני של 36.7 חודשים התקבלו התוצאות הבאות:
הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS): חציון של 38.2 חודשים עם pembrolizumab לעומת 8.4 חודשים עם כימותרפיה (HR 0.57, p=0.0002).
כש- PFS לאחר שלוש שנים: 52.8% בזרוע קיטרודה לעומת 30% בזרוע הכימותרפיה.
שיעור תגובה אובייקטיבית (ORR): דומה בשתי הזרועות 64% לעומת 62%.
ההבדל הבולט היה במשך התגובה, שהיה ארוך יותר עם pembrolizumab.
הישרדות כוללת (OS): מגמה לטובת pembrolizumab (HR 0.77), אך ההבדל עדיין לא היה מובהק סטטיסטית.
רעילות בדרגה 3 ומעלה: 18% עם pembrolizumab לעומת 51% עם כימותרפיה.
המסר המרכזי הוא שלא מדובר בהכרח בהגדלת שיעור התגובה הראשוני, אלא בעיקר ביכולת להשיג תגובות ממושכות יותר ולשמר שליטה במחלה, תוך הפחתה ניכרת ברעילות הטיפול.
איך התוצאות משתלבות עם NRG-GY018 ו-RUBY?
שני המחקרים האלה בחנו אסטרטגיה טיפולית שונה: הוספת מעכב PD-1 לכימותרפיה באמצעות pembrolizumab במחקר NRG-GY018 ו-dostarlimab במחקר RUBY.
בשניהם הודגם יתרון משמעותי בשילוב, במיוחד באוכלוסיית ה-dMMR.
חשוב להדגיש: אין לפרש את ההבדלים בין ערכי ה-HR כהוכחה ישירה לעליונות של משטר אחד על פני האחר.
מדובר במחקרים שונים, עם אוכלוסיות, תכנון ומשך מעקב שונים. אין כיום מחקר ראש-בראש המשווה בין קיטרודה כמונותרפיה לבין שילוב כימותרפיה ואימונותרפיה.
אז מה המשמעות הקלינית?
מחקר KEYNOTE-C93 פותח אפשרות טיפולית חשובה:
בחולות עם dMMR ניתן להשיג שליטה ממושכת במחלה גם באמצעות אימונותרפיה בלבד, תוך הפחתה משמעותית ברעילות.
עם זאת, יש להבחין בין הוכחת היעילות של מונותרפיה לבין הוכחה שהיא שקולה לשילוב.
נכון להיום, אין בידינו נתונים שמאפשרים לקבוע שהשמטת הכימותרפיה אינה כרוכה באובדן תועלת בחלק מהמטופלות.
כיצד נכון לחשוב על בחירת הטיפול?
כימותרפיה בשילוב אימונותרפיה:
נותרת אפשרות מבוססת היטב, ובדרך כלל הבחירה המועדפת, במיוחד במחלה סימפטומטית, בעלת עומס מחלה משמעותי או כאשר נדרשת תגובה מהירה.
קיטרודה כמונותרפיה: עשויה להיות אפשרות לשקילה בחולות נבחרות עם dMMR, במיוחד כאשר קיימים שיקולים משמעותיים הנוגעים לרעילות הכימותרפיה, למצב התפקודי או להעדפות המטופלת.
לסיכום: זהו צעד נוסף לקראת התאמה אישית של הטיפול בסרטן רירית הרחם: לא רק בחירת התרופה הנכונה, אלא גם זיהוי המטופלות שבהן ניתן לצמצם את עוצמת הטיפול בלי לפגוע בתוצאות האונקולוגיות 🙏
#ESMO26 #EndometrialCancer #dMMR #Immunotherapy
🤖 Made with AI
כ-20 רופאים מתוך 130 רופאים שהשתתפו באירוע MedEx בריטניה שהתקיים בתחילת השבוע פתחו תיקי רישוי. זו הפעם השנייה שאירוע MedEx נערך בלונדון ומחבר בין הרופאים לבין משרדי הממשלה, בתי החולים וקופות החולים בישראל, על מנת לתת מענה למחסור בכוח אדם רפואי במערכת הבריאות.
MedEx הוא חלק מתכנית לאומית לחיזוק מערכת הבריאות באמצעות עידוד עלייה של רופאים ואנשי מקצועות הבריאות, בהובלת משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי וארגון "נפש בנפש", ובשיתוף הסוכנות היהודית. התכנית נתמכת על ידי קרן מרכוס, קרן גוטסמן, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן עזריאלי וקרן אריסון.
מאז השקת התכנית לפני כשנתיים התקיימו אירועי MedEx לראשונה במדינות שונות, בהן צרפת, אוסטרליה, קנדה וארגנטינה, בהשתתפות אלפי רופאים ואנשי מקצועות הבריאות. במסגרת התכנית עלו לישראל בשנתיים האחרונות יותר מ-1,300 רופאים, מתוכם קרוב ל-30 מבריטניה. מדובר ביותר ממחצית היעד שנקבע לתכנית, 2,000 רופאים עולים בתוך חמש שנים.
האירוע נועד להסיר חסמים מקצועיים וביורוקרטיים ולאפשר לרופאים להתחיל את תהליך ההשתלבות שלהם במערכת הבריאות עוד במדינת המוצא. המשתתפים נפגשו עם נציגי משרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים, וקיבלו מידע אישי על תהליך הרישוי, ההכרה בהתמחויות ואפשרויות התעסוקה.
צוותי מנהלת הרופאים העולים של משרד העלייה והקליטה ו"נפש בנפש" ליוו את המשתתפים במענה על שאלות, הרופאים קיבלו גם מידע על מענקים ותמיכה כלכלית ועל אפשרויות תעסוקה בנגב, בגליל ובעוטף עזה, כחלק מהמאמץ הממשלתי לחזק את מערכות הבריאות באזורים אלה.
לראשונה השנה בבריטניה, הרופאים יכלו להיבחן במקום בבחינת יע"ל, הבודקת את רמת העברית שלהם, במטרה לעמוד בדרישות השפה לעיסוק ברפואה בישראל עוד לפני העלייה ולקצר את תהליך הקליטה המקצועית בארץ.
במקביל ל-MedEx התקיים בלונדון יריד עלייה רחב היקף של ארגון "אופק ישראלי", בשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, ובו השתתפו יותר מ-1,200 יהודים מבריטניה. היריד התקיים על רקע גידול משמעותי בעלייה מבריטניה בשנים האחרונות. על פי נתוני משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, מאז השבעה באוקטובר עלו לישראל יותר מ-2,500 עולים מבריטניה ונפתחו תיקי עלייה לכ-5,000 נפשות. ב-2024 נרשם זינוק של כ-80% בעלייה מבריטניה לעומת השנה הקודמת והמגמה נמשכה ב-2025 וגם השנה, מתחילת ינואר ועד סוף ספטמבר, עלו מבריטניה כ-870 עולים.
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, אמר כי עליית רופאים היא משימה לאומית בעלת חשיבות מיוחדת, המחזקת את מערכת הבריאות ומביאה לישראל הון אנושי איכותי ונדרש. מייסד-שותף ויו"ר "נפש בנפש", טוני גלברט, הוסיף: "בתקופה שבה מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בכוח האדם הרפואי, יש חשיבות גדולה ליכולת שלנו להגיע גם לרופאים יהודים שנמצאים מעבר לים. אבל בסופו של דבר, MedEx לא עוסק רק בצורך של ישראל ברופאים, אלא גם בהזדמנות של רופא לבנות כאן את חייו ואת הקריירה שלו".
כמה בריא אתם באמת חיים? מכבי תיתן למבוטחים ציון ותוכנית אישית
שאלון דיגיטלי באפליקציה, ציון כללי וציונים בחמישה תחומים - מכושר ותזונה ועד שינה ועישון
ותוכנית אישית לשיפור ההרגלים: כך ייראה השירות החדש של מכבי, שיינתן בחינם לחברי הקופה הבוגרים.
ד"ר ניצן ענו, מנהל תחום הלונג'ביטי במכבי: "אנחנו לא רוצים רק לחיות יותר שנים, אלא גם לצמצם ככל האפשר את השנים שבהן אנחנו חיים בסבל, בתחלואה ובחוסר עצמאות"
חברי מכבי בני 18 ומעלה יוכלו לקבל החל מיום ראשון ציון אישי לאורח החיים שלהם ותוכנית בריאות שתותאם לציון. המהלך הראשוני נועד להנגיש את רפואת הלונג'ביטי (Longevity), שעוסקת בהארכת שנות החיים הבריאות ומזוהה לא פעם עם קליניקות פרטיות ושירותים ייעודיים, ולהפוך אותה לכלי זמין ומעשי במערכת הבריאות הציבורית.
השירות יינתן ללא תשלום באפליקציית UpApp לונג'ביטי החדשה, שתעודכן ותכלול גם כלים נוספים לקידום הבריאות. המשתמשים ימלאו שאלון דיגיטלי, ובסופו יוצג להם דשבורד אישי עם ציון אורח חיים כללי וציונים נפרדים בחמישה תחומים: פעילות גופנית וכושר, תזונה, בריאות הנפש, שינה ועישון. על בסיס התשובות יקבל כל משתמש תוכנית אישית עם המלצות וכלים מעשיים, כך שבמקום להסתפק בעצות כלליות על אורח חיים בריא, יוכל לזהות במה כדאי לו להתמקד ואילו צעדים לשלב בשגרה.
"ציון אורח החיים נע בין 0 ל-100. לא מדובר באבחנה או במדד בריאות, אלא בשיקוף של ההרגלים של המבוטח, כפי שדיווח עליהם בשאלון", הסביר ד"ר ניצן ענו, מנהל תחום הלונג'ביטי במכבי, בשיחה עם ynet. "הציון הזה הוא נקודת פתיחה, והמטרה היא שאותו אדם יבין איפה הוא נמצא מבחינת אורחות החיים, וגם יקבל המלצות".
ד"ר ענו ציין כי האתגר ברפואת הלונג'ביטי הוא להפוך ידע מוכר לשינוי אמיתי בחיי היום-יום. "רבים יודעים שפעילות גופנית, תזונה מאוזנת, שינה איכותית ואיזון נפשי חשובים לבריאות, אבל לא תמיד יודעים במה כדאי להתמקד ואיך להתחיל. השירות החדש מספק לכל חבר וחברה תמונה אישית של אורח חייהם, לצד המלצות מעשיות שמסייעות לזהות הזדמנויות לשיפור ולבנות הרגלים בריאים לאורך זמן. המטרה היא לא לחכות שתופיע בעיה רפואית, אלא להפוך את השמירה על הבריאות לחלק משגרת החיים".
לקצר את שנות החולי
תחום הלונג'ביטי צובר בשנים האחרונות תאוצה בעולם ובישראל. הוא מתמקד בהאטת תהליכי ההזדקנות, במניעת מחלות שקשורות לגיל ובשמירה על הבריאות הגופנית, הקוגניטיבית והנפשית לאורך החיים. "הדגש הוא לא רק על תוחלת החיים, כלומר כמה שנים אנחנו חיים, אלא על כמה מהשנים האלה אנחנו חיים בבריאות טובה, ברמת תפקוד וביכולות קוגניטיביות גבוהות", אמר ד"ר ענו. "בסופו של דבר, זה הדבר המשמעותי ביותר. אנחנו לא רוצים רק לחיות יותר שנים, אלא גם לצמצם ככל האפשר את השנים שבהן אנחנו חיים בסבל, בתחלואה ובחוסר עצמאות".
לדבריו, כיום יש פער גדול בין תוחלת החיים לתוחלת הבריאות. "בישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 83.3 שנים. מדידת תוחלת הבריאות מאתגרת, אבל לפי ההערכות מדובר בישראל בפער של כ-11 שנים בין תוחלת החיים לתוחלת החיים הבריאה", הסביר.
המטרה המרכזית, לפי ד"ר ענו, היא לצמצם את הפער למספר חד-ספרתי של שנים באמצעות "דחיסת תחלואה" - קיצור התקופה שבה מתמודדים עם מחלות ומגבלות תפקודיות. "צמצום הפער ישפר את איכות החיים שלנו ברמה האישית, וגם יסייע ברמה הלאומית, שכן שנות חולי עולות למדינה ולחברה משאבים וכסף רב", הוסיף.
"כדי לצמצם את הפער הזה לא בהכרח צריך תוספים מיוחדים, למעט במקרים רפואיים שמצדיקים זאת, כי פעמים רבות אפשר לצמצם את רוב הפער בעזרת אורח חיים בריא", הדגיש ד"ר ענו.
לונג'ביטי בצל אזעקות
לדבריו, המצב בישראל רק מחדד את הצורך להנגיש את תחום הלונג'ביטי לכלל האוכלוסייה. "אין ספק שיש בישראל אתגרים רבים, ובוודאי שקשה לישון טוב בלילה בתקופות של מלחמות, אזעקות ומתיחות גיאופוליטית. אבל דווקא בגלל המציאות הזו, ובגלל המאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של ישראל, אנחנו לא מסתכלים על תחום הלונג'ביטי כעל מותרות, או כעל משהו אקסקלוסיבי שמתאים רק לעשירים, אלא כעל הכרח של ממש. בניגוד למדינות מפותחות רבות, בישראל האוכלוסייה גם גדלה וגם מזדקנת, ולכן הארכת שנות החיים הבריאות חשובה כדי שנוכל להמשיך לשגשג כמדינה. עם זאת, ברור שמדובר באתגר גדול מאוד".
השירות החדש יצטרף לשירותים לקידום הבריאות שכבר מציעה UpApp: אימוני כושר ביותר מ-2,000 מתחמי פעילות ברחבי הארץ, ייעוץ שינה לילדים ולמבוגרים, תכנים וכלים לשיפור השינה, מאמן תזונה, טיפים לשיפור הזיכרון, משחקים לתרגול קוגניטיבי והדרכות הורים בתחום בריאות הנפש.
"השירות החדש הוא צעד נוסף במהלך שמכבי מובילה להנגשת תחום הלונג'ביטי, שמטרתו להעניק לחברינו ידע, כלים והמלצות מותאמות אישית שיסייעו להם לשמור על בריאותם לאורך זמן", אמרה מנכ"לית מכבי, סיגל דדון-לוי. "מבחינתנו, בריאות היא לא רק טיפול במחלות כשהן מופיעות, אלא גם היכולת לפעול מראש כדי לצמצם סיכונים, לשמר תפקוד ולהאריך את שנות החיים הבריאות".
בשלב זה השירות עדיין אינו מסונכרן עם המערכות של הצוותים המטפלים, אך במכבי הדגישו כי זה הצעד הבא וכי העבודה על כך כבר החלה. "הרעיון הוא שבסופו של דבר כל המטפלים - רופא המשפחה, הדיאטנית, הפיזיותרפיסטים - יוכלו לראות במערכת של מכבי את ציון אורח החיים של המטופל, כך שבמהלך המפגש הטיפולי, ככל ששני הצדדים יהיו מעוניינים בכך, אפשר יהיה לשוחח על אורח החיים של המטופל ועל הדרכים לשפר את בריאותו".
