דר אוריאל טרטמברג מנהל טיפול נימרץ נהריה היה סטודנט ל md/phd אצלי במעבדה בהדסה ולאחר שירות צבאי חזר אלי גם להתמחות בפנימית ב׳ עכשיו הציל את חייו של דייל שהיה אלרגי לשומשום, בעודו באויר. נחת מתלמידים זה משהו שלא נגמר- לטובת כלם. והנחת היא גם מזה שהגיע לבית חולים נהריה והבין את השליחות והערך של לעבוד בבית חולים מרוחק.
מה קרה לכדורגלן Jesús de Miguel? מה הוביל למותו? תיאורטית אפשרית פגיעת ראש ופגיעת חזה בהתקלות עם השוער. אך דווח על דום לב מה שמחשיד שהגורם למוות היה הלב. יש מצב שניקרא commotio cordis
שבו טראומה ישירה ללב במיוחד בזמן מנוחת החדר (בין הזרמה להזרמה) היא במצב שהשריית פרפור חדרים אפשרית ומובילה לדום לב בהיעדר מכת חשמל שככל הניראה לא הגיעה. תיאורטית אפילו חבטה חוזרת באופן פרדוקסלי היתה יכולה להחזיר את הפעילות. נשמע יותר פרטים בהמשך מהאמבולנס או בית החולים. אבל כבר עכשיו יתכן וניתן להסיק בנחיצות דפיברילטור מיידי למקרים כאלו. תנחומים למשפחתו.
7
6
2,088
יורגוס מזונאקיס, מהזמרים המוכרים ביוון, קרס באמצע טיפול “אנטי אגינג״ לשחלוף הפלזמה בדם בקליניקה פרטית באתונה, ושני הרופאים שהפעילו אותה עצורים בחשד להמתה.
מה אומר? רוב רובם של טיפולי אנטי אייגינג, לא יאריכו חיי מטופלים בשעה אחת ולא ישפרו את חיי האנשים ב אחוז אחד. אז מציע במקום לחפש אנטי אייגינג, לחפש רספקטפול אייגינג, הזדקנות מכובדת. יש הרבה מה לחפש ומה לעשות שם.
ושואלים לסיפור מותו. מתוך יזכור.
ביום 6 באוקטובר 1973 קיבל סרן יצחק מבורך ז"ל פקודה לעמוד עם נגמ"ש מדרום לתל-פארס שברמה הסורית. בשעה 18:00 קיבל פקודה להצטרף לשאר הפלוגה. בדרכו חזרה, בשעות החשכה, גילה לפתע שטנק סורי מצודד אליו את התותח. בלי לאבד את עשתונותיו פגע בטנק, חילץ את הנגמ"ש, ואף הספיק להזהיר את שאר הנגמ"שים שנעו בציר. ביום 9באוקטובר 1973, בבוקעתה, נכנסה הפלוגה למארב של קומנדו סורי. סרן יצחק מבורך ז"ל ארגן מהר כוח-חילוץ ונכנס לסייע בלחימה ולפנות נפגעים. לאחר שכיתתו נפגעה פעמים-מספר המשיך להילחם ברגל, כשהוא מארגן ומטפל בחייליו הפצועים ואוסף את ההרוגים. בפגיעת נ"ט נוספת של הסורים נפגע ונהרג. בפעולותיו אלה גילה אומץ-לב, קור-רוח, כושר מנהיגות ותושייה".
היום, יום נפילתו של בן דודי המיוחד במינו סרן יצחק מבורך במלחמת יום כיפור. נכון, עברו שנים רבות אבל עיטור העוז וסיפור גבורתו מהווה השראה לכל המשפחה. הייתי צעיר ממנו אבל זוכר את רצינות מבטו ומסירותו.
שתהיה שנה טובה לכלם ובמיוחד לאנשים שלא שפר חלקם. אנחנו עומדים לשלוח 2-3 מאמרים פורצי דרך בנושא מיוקרדיטיס אחרי חיסון. חושב שהתובנה הבינלאומית תגדל לטובת בני האדם. שנה טובה.
3
45
2,820
״מדדי איכות״. ישנם מדדי איכות לבתי החולים שנותנים מושג על איכותם. כמו למשל כמה זמן לוקח להביא בן אדם עם התקף לב לשולחן הצינטורים. יחד עם זאת, אם בית חולים נמדד רק לפי זמן ההמתנה, הוא עלול להתמקד בקיצור זמני ההמתנה על חשבון איכות הטיפול.
זה גם קשור לעובדה
שברגע שמדדת משהו אתה משפיע על התוצאה.
גם כאשר מודדים ביצועים, אנשים נוטים להתאים את התנהגותם למדד. זה מתבטא בחוק גודהארט (כלכלן בריטי):
“כאשר מדד הופך ליעד, הוא מפסיק להיות מדד טוב.”
מדדים נועדו לשקף את המציאות. אבל ברגע שאנשים יודעים שהם נשפטים לפי מדד מסוים, הם מתחילים לנסות לשפר את המדד עצמו במקום לשפר את הדבר שהמדד אמור לייצג.
רלוונטי אולי במיוחד כרגע הם ״תוצאות הסקרים״ שמתפרסמות כל שבוע וכביכול משקפות את מה שקורה אבל ככל הניראה גם משפיעות על התוצאה.
מבחינה מדעית זה אפילו מוכח במכניקת הקוונטים שאני מבין בה מעט מאד, שם ברמת האטומים והחלקיקים, מדידה אינה פעולה פסיבית. כדי למדוד אלקטרון, למשל, יש צורך באינטראקציה פיזיקלית איתו, למשל באמצעות פוטון (חלקיק אור). האינטראקציה הזו משנה את מצבו של החלקיק.דוגמה מפורסמת היא ניסוי שני הסדקים: כאשר לא מודדים דרך איזה סדק עובר האלקטרון, מתקבלת תבנית התאבכות, כאילו האלקטרון מתנהג כגל.
כאשר מודדים באיזה סדק עבר, תבנית ההתאבכות נעלמת, והאלקטרון מתנהג כחלקיק.
עצם האינטראקציה הפיזיקלית של מכשיר המדידה עם המערכת היא שגורמת לשינוי.
אנלוגיה רפואית, מדחום מכניס או מוציא מעט חום מהגוף שהוא מודד.
מד לחץ דם משנה במעט את הלחץ במערכת שאליה הוא מחובר.
בדרך כלל ההשפעה מאד קטנה שאפשר להזניח אותה. אבל היא מלמדת על העיקרון.
בחזרה לסקרים:
אנשים משנים את התנהגותם כאשר הם יודעים שהם נצפים או נמדדים. למשל, עובדים עשויים להגביר את תפוקתם רק משום שהם משתתפים במחקר (אפקט הות’ורן).
האם ייתכן שאין אפשרות לצפות במציאות מבלי להיות חלק ממנה. במדע, המשמעות הזו נכונה באופן חד-משמעי במכניקת הקוונטים, ובמובן רחב יותר גם במערכות ביולוגיות, חברתיות ואנושיות.
ובמדדי איכות של בתי חולים? ובסקרים?
יש לי בשורה מצויינת ובשורה מאד עצובה בנוגע ל car t ואוטואמוניות. נתחיל עם המצויינת? בן 23 עם תסמונת אנטיפוספוליפיד ושלושה סוגי נוגדנים פתוגנים לקרישתיות שסבל מארועים קרישתיים ומה שיותר חמור ארועים מסכני חיים של דימומים ראתיים שהצריכו אשפוזים חוזרים ומנות אסטרונומיות של סטרואידים. הצעתי לו טיפול ב car t שיש בהדסה (סטפנסקי אליאס וגור) ועקבתי אחריו מקרוב כל הזמן עכשיו כבר 9 חודשים. הבחור בריא! אין מחלה אין סטרואידים ואפילו אין נוגדנים. פלא של ממש והיום אמור להתפרסם דיווח עליו שכתבנו בעיתון הראומטולוגי האמריקני.
אבל לצערי יש גם סיפור עצוב.
בחור אחר בן 33 טופל גם הוא ב car t אבל פיתח סיבוך נדיר ולצערנו נפטר.
נשוי אב לשישה ילדים קטנים. היה מאד קשה בהלויה שלו לראות את בנו הגדול בן ה 11 אומר קדיש. חיפשנו מה לא עשינו בסדר והנה היום התפרסמו 3 מקרי מוות במחקרי car t ואוטאמוניות של חברת נוברטיס שהובילו לעצירת המחקר. הם נפטרו מאותו סיבוך של המטופל במחקר שלנו. אז, car t יכול לעשות נפלאות אבל עלינו לודא היטב איך אפשר לבחור מטופלים ולנקוט זהירות רבה שלא יסתבכו. המחיר של מוות של איש צעיר, נשוי ואב לילדים, מקשה מאד טיפול ב 15 שכן הצליחו. וגם מבהיר לנו כמה אנחנו עדיין מוגבלים.
biospace.com/drug-developmen…
3
34
2,124
ראיתי במוצאי שבת בערב את ההצגה קברט בתיאטרון לונדוני. ראיתי בעבר את הסרט עם המשחק המדהים של לייזה מינלי וגואל גריי בהיותי בן 17 והסרט הותיר בי רושם עצום אז, עד כדי כך שהלכתי לראותו פעמיים נדיר מאד עבורי). בגרסת המחזמר העכשווי הכוכבת והסופר המתחיל שמתאהב בה הם שחורים, מה שאולי מדגיש את המסר האנטי אנטישמי של המחזמר שמספר על חיי כוכבת קברט קצת מפוקפק בברלין של שנות השלושים שבה עולה כוח פוליטי חדש- הנאצים. ומלבד השירים המצויינים והמשחק, נעים לראות שיש כאן בלונדון, שלאחרונה היו בה כמה ארועים אנטישמים, מסר אנטי אנטישמי שזוכה למחיאות כפיים סוערות (שרובן אולי מכוונות למשחק ולשירה אבל כוללות גם תמיכה במסר אנטי אנטישמי). אבל גם מסר חשוב עבורנו, לתקופתנו, כמו שאומר קליף, הסופר האמריקני המתחיל שמגיע לברלין ולקברט, לנוכח עליית הנאצים: אם אתה לא נגדם- אתה בעדם.
1
26
2,631
שערוריה בקפלן. איני מצוי בפרטים אבל אני משער שמשהו מתח את גבולות הסביר.
כמנהל מחלקה פנימית היו מגיעים אלי מתמחים מדיספלינות אחרות לעשות ״רוטציה״ בפנימית.
למרות ששמה של המחלקה הלך לפניה, לא הייתי פופולרי בין הרוטציונרים במיוחד ממחלקה מסוימת. והסיבה לכך היתה ש כשהיה מגיע משהו ואומר לי בערך:,שלום פרופסור, מאד שמח להגיע אליך. שים לב פרופסור שבימים ראשון אני במרפאה, שלישי אני ביום מחקר ובחמישי אני בדיון במחלקת המקור. הייתי לוחץ את ידו ואומר לו, לא אצלי. אצלי אוכל לאשר לך חצי יום למרפאה אבל בשאר השבוע אתה אצלי כל הזמן. ואם עמד על דעתו- אמרתי לו שלום ולא להתראות. לכן לא הייתי פופולרי אצל חלק מהם( ולעיתים מנהלת המחלקה שלהם) אבל אלו שבאו, הודו לצוות ולי ואמרו שקיבלו הכשרה אמיתית שתעזור להם כל החיים המקצועיים, ועד היום הם מתייעצים איתי. מה קרה בקפלן? איני יודע אבל אם מנהלת מחלקה פנימית חתמה לרופא שהיה אצלה יום בשבוע, זה ודאי לא תקין, אבל גם הגזמה של תהליך שקורה לצערי ונתון לשיקול דעתו של כל מנהל. אם זה יותר מכך, בודאי ובודאי לא תקין. מה שבטוח, הוועדה שבדקה וקבעה כך וכך לגבי קפלן, טוב תעשה אם תנסח כללים ברורים לרוטציה שיגבילו את האפשרויות לחרוג. שבת שלום.
בשורה מצויינת. ביתי עינאל החלה שנה ג במסלול 4 שנתי לרפואה בבאר שבע. היא ורבים מחבריה קיבלו היום בשורה מצויינת: הם עברו בהצלחה step 1 של הבחינה האמריקנית לאישור USMLE. אני מבין דבר או שניים בחינוך רפואי. הייתי סגן הדיקן בפקולטה רפואה של האוניברסיטה העברית לענייני הוראה, ויו״ר ועדת הוראה במשך 8 שנים. הייתי גם סגן יור המועצה המדעית של הר״י ויו״ר ועדת הבחינות העליונה. המסלול בבאר שבע הוא מסלול מיוחד במינו ובמצויינותו עם מחזור של כה40 סטודנטים שמוכשרים בפינצטה ועם תשומת לב אישית! כבוד לבאר שבע. הם גם כבר החלו ללמוד את שנת הלימודים- אין זמן לבזבז. בתל אביב אחרי סוכות. לעומת זאת תל אביב המחזור המקביל הוא ״תעשיית הכשרה״ עם מעל 300 סטודנטים למחזור של חיבור מסלול ארבע שנתי ושש שנתי. נכון, תל אביב נותנת מענה יותר טוב לצרכים של המוני רופאים ואף אחד לא מזלזל בזה. אבל האיכות של לימוד של בו זמנית 300 לעומת 40? ניראה לי שבאר שבע מראה עליונות. באר שבע גם משלבת בלימוד בחינות אמריקניות שיכשירו כבר את הסטודנטים ל fellowship בעתיד הלא רחוק וזו הבשורה הטובה שקיבלנו היום. בבאר שבע יש מישהו שמסתכל קדימה.
מחזק את רמב״ם והצוות הרפואי הערבי שלו. שירתתי כ 15 שנה כמנהל מחלקה פנימית ב בהדסה. תחת ניהולי היו מאות אנשי צוות ערבים, יהודים, דתיים, חילוניים, דרוזים, ועוד.
אולי מטרת העבודה של כלנו הפכה אותנו לאנשים טובים יותר אבל מעולם לא הסתנן הרקע האישי והאתני למקצועיות העבודה. זה מלמד משהו וזו השיגרה.
ד״ר חוסאם אבו ספייה. יש קמפיין ישראלי ועולמי כדאגה למצב בריאותו. תגובת ישראל: הוא קצין בחמאס ואינו בסכנת חיים.
עברו עוד מעט שלוש שנים מאותו יום ארור של ה 7.10.23. האם לא הגיע הזמן לחזור למדיניות הומניטרית סבירה כלפי אותו רופא גם אם הוא קצין חמאס? מה כל כך קשה לבקש, לאור הסערה, מההסתדרות הרפואית הישראלית שתקים ועדת שלושה רופאים לא מזוהים פוליטית שתבחן את מצבו הבריאותי ותוציא דוח שיתקבל בעולם כאמין הרבה יותר מ ״תגובה ישראלית״. האם לא די לישראל במתקפות השונות עליה? ולאלו שטוענים שאל לנו לשכוח שהחמאס עשה מתקפה רצחנית ב 7.10 אנס רצח והתעלל, ורצח שבויים בשבי: גם אתם צודקים לגמרי.
השבוע בסמינר ה 18 שאנחנו (פרופ נגלר ואנוכי) מארגנים על טיפולים חדשניים במחלות אוטואמוניות נציג (בשפה מדעית ורפואית) סיכום טיפולי ראשוני באנטיפוספוליפיד סינדרום, לופוס, סקלרודרמה ומיוזיטיס.
viewstripo.email/template/27…
1
2
496




