הסייען במסיכה | 1/10 פירוק עלילת הדם החדשה של ערוץ 14 אתמול הבטיחו בערוץ 14 את ״החשיפה הדרמטית ביותר מאז טבח ה־7 באוקטובר״. מגי טביבי הבטיחה ״עדות שלא מותירה מקום לספק״. צודקת- הספק באמת לא הוזמן לאולפן. זה לא רק שהלבישו על סייען ביוגרפיה של סגן ראש השירות, זה לא רק שמכרו 37 שנות סייענות בתור תעודת יושר והרשאת גישה לכל סודות הארגון, זה לא רק שהכריזו על ״הצלבות״ בלי להראות מה הוצלב, זה לא רק שהפכו פרשנות לשאלה על פגיעה עצמית לסיפור על איומים ברצח, זה לא רק ש״לטענתו״ נכנס לכתבה ויצא מהפאנל כעובדה מוגמרת, התרגיל הגדול יותר פשוט וחמור לאין ארוך: מייחסים למקור התרעה אבל כשמקשיבים לטקסטים שיוצאים לו מהפה, שומעים סיפור אחר לגמרי. הוא מדבר על שני מאכווני טרור שלא היו זמינים. הם מספרים שבכירי הארגון נעלמו. השקרים כבר לא מה שהיו פעם, אולי תוצאה של הלחץ במערך המכונה, אולי העייפות, ואולי הידיעה שהעסק הולך ומתפרק. המעשייה המופרכת, ההזויה והעלובה הזו מעידה בעיקר על חוסר הבנה עמוק בחומר של מי שהגה אותה. כך, למשל, ירידה של כל פיקוד הזרוע הצבאית לנכסי חירום כמעט שבוע לפני שעת השין היא הדבר האחרון שדף ומרואן עיסא היו פוקדים. צעד כזה עלול בסבירות גבוהה לעורר תשומת לב ולהבהיר לישראלים שמשהו מתרחש. הסייען חיכה שלוש שנים עם "הסיפור המטלטל" ואז, שישה ימים לפני הבחירות הוא בחר בערוץ 14 כדי לפרוק. נחשף כי הוא עשה שתי שיחות לעזה ומישהו שם, בעזה, ענה לו "בניב עזתי", אכן תגלית. מערכת החדשות של ערוץ 14 לקחה את שתי השיחות האלו ועשתה מהן מרד גנרלים. ובסופו של יום מדובר על כתב ועורכיו, שהשבכ אומר להם שהם עומדים לפרסם דבר שקר אבל הם מעדיפים את הגירסה שהם מכניסים לפיו של הסייען, על פני עמדת השירות וראש השרות הנוכחי.