עיר עמים

ישראל החלה במימוש תוכניות E1 באמצעות הריסת בתים בכפר ביר אל־מסקוב הנמצא בתחום תוכניות E1 שממזרח לירושלים. שלשום ב־3 בנובמבר מתאם הפעולות בשטחים ביוזמת ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הרס כמחצית מהמבנים בקהילה הבדואית ביר אל־מסקוב. לראשונה מאז החל קידום התוכניות, ישראל הורסת מבנים של קהילות בדואיות בשטח המיועד למימושן — ועוברת מתכנון לעקירה בפועל. בין המבנים שנהרסו היו בתי מגורים, מטבחים ושירותים. במקביל, חודשו צווי ההריסה לכל המבנים שנותרו בקהילה, באופן המאיים על המשך קיומה ועלול להביא למחיקה מולחטת שלה. מה שהחל בביר אל־מסקוב עלול להתרחב לקהילות נוספות באזור E1, שבהן חיים מאות פלסטינים. ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, אישר כי ההריסות בוצעו ביוזמת העירייה, שפנתה למתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרישה להרוס את המבנים. אף שהמבנים נמצאים במרחק של יותר מקילומטר מבתי מעלה אדומים, העירייה פעלה להריסתם כחלק מהמהלך לסילוק הנוכחות הפלסטינית מהשטח המיועד להתנחלות. תוכניות E1 כוללות בניית 3,401 יחידות דיור בין ירושלים למעלה אדומים. מימושן צפוי להביא לנישול ועקירה של קהילות פלסטיניות באזור, ולפגוע ברציפות הטריטוריאלית הפלסטינית ובאפשרות להקמת מדינה פלסטינית בת־קיימא. במסגרת העתירה שהגשנו עם הארגונים במקום ושלום עכשיו נגד התוכניות, טענה המדינה כי אורח חייהן של הקהילות הבדואיות, ללא הסדרה תכנונית וקניינית, ״אינו יכול להיות חסם לתכנון״. ההריסות בביר אל־מסקוב ממחישות את משמעותה של עמדה זו: המדינה רואה בקהילות הפלסטיניות מכשול שיש לסלק כדי לממש את תוכניות ההתנחלות. מאחורי אלפי יחידות הדיור המתוכננות עומדות קהילות שנהרסות ומשפחות הניצבות בפני גירוש. הריסת ביר אל־מסקוב מעוררת חשש חמור להעברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת, בניגוד למשפט הבינלאומי. יש לעצור את ההריסות ואת מימוש תוכניות ההתנחלות ב־E1, לפני שקהילות נוספות ייעקרו מבתיהן ומאדמותיהן.

מי משרטט את קווי המתאר של ירושלים, מה נשאר מחוץ לשדה הראייה, ואיך אמנות יכולה להתערב בתמונה? עיר עמים ומוזיאון על התפר מזמינים סטודנטיות וסטודנטים לאמנות לאירוע המוקדש למפגש בין יצירה, אקטיביזם והמציאות הירושלמית. נבחן איך מפות ודימויים מעצבים את האופן שבו אנחנו רואים את העיר, ומה אפשר לגלות כשמשנים את נקודת המבט. נתחיל בסיור מודרך במבנה המוזיאון ובתערוכה ״הקו המחזיק: קרטוגרפיות של הנראה והבלתי־נראה״. משם נעלה לגג למפגש עם אמנים.ות ואקטיביסטים.ות בסדרה של הצגות קצרות ושיחה פתוחה. נסיים עם אוכל, דרינק וזמן להכרות. יום שישי, 20.11 | 10:30–14:00 מוזיאון על התפר, ירושלים בתוכנית: 10:30 | התכנסות 10:45 | סיור במוזיאון ובתערוכה 11:30 | הפסקה על הגג 11:45 | אמנות ואקטיביזם: הרצאות קצרות ושיחה 12:45 | אוכל, דרינק ומפגשים על הגג הכניסה חופשית בהרשמה מראש. להרשמה: drove.com/campaign/6ae747413…

עיר עמים היא ארגון ירושלמי הפועל לקידום עתיד שוויוני ודמוקרטי בירושלים, כבירתם וביתם של שני העמים. אנו מחפשים איש.ת חינוך להובלת מערך הסיורים של הארגון. התפקיד משלב פיתוח תוכן חינוכי־פוליטי, ניהול והכשרת צוות מדריכים.ות, עבודה עם קהלים מגוונים ואחריות על תכנון והפעלת מערך הסיורים. זו הזדמנות לשלב בין חינוך, עשייה פוליטית ועבודה בשטח ולהשפיע על האופן שבו אלפי משתתפים מדי שנה מכירים ומבינים את המציאות הפוליטית בירושלים. באמצעות הסיורים אנו מבקשים לעורר חשיבה ביקורתית, לעודד מעורבות ולקדם שיח ופעולה למען שוויון, זכויות אדם וצדק. תחומי אחריות: - הובלה מקצועית ופדגוגית של מערך הסיורים, לרבות פיתוח ועדכון תכנים ומערכי הדרכה. - ניהול והובלת צוות מדריכים.ות, לרבות גיוס, הכשרה וליווי מקצועי. - ניהול מערך הסיורים, כולל תכנון, תיאום, הפקה ותפעול שוטף. - פיתוח הפעילות החינוכית והתאמתה לקהלי יעד מגוונים ולהתפתחויות בשטח. - ניהול תקציב מערך הסיורים ומעקב אחר ביצועו. - הפקה וליווי של אירועים, סדנאות וכנסים במסגרת הפעילות החינוכית והציבורית של הארגון. דרישות התפקיד: - הזדהות עם ערכי הארגון ומחויבות לזכויות אדם, לשוויון ולצדק חברתי. - היכרות עם המציאות הפוליטית בירושלים, בדגש על מזרח ירושלים, ועניין עמוק בחינוך פוליטי. - ניסיון משמעותי בהדרכה, בחינוך פוליטי או בפיתוח תוכן חינוכי. - ניסיון בהוראת דרך ובהובלת סיורים- יתרון משמעותי. - יכולת הובלה וניהול של אנשים ותהליכים, לצד כישורי ארגון, תכנון וביצוע גבוהים. - ניסיון בעבודה לוגיסטית ובהפקת פעילות חינוכית או אירועים. - כושר ביטוי מצוין בעברית בכתב ובעל פה; אנגלית ברמה טובה. ערבית – יתרון. - זמינות לשעות עבודה גמישות, לעיתים גם בשעות הערב ובסופי שבוע. 📍 ירושלים 75% משרה 🔗 לפרטים והגשת מועמדות: sl1nk.com/lre15bt

כ־40% מתושבי ירושלים הם פלסטינים. רובם המכריע מחזיקים במעמד של תושבי קבע, ללא זכות הצבעה לכנסת. הם חיים בעיר, אך אינם יכולים לבחור את הממשלה שמקבלת החלטות הרות גורל על חייהם ועל עתידם. ההחלטות שמתקבלות בכנסת ובממשלה נוגעות לכל תחומי חייהם: לאפשרות לבנות בית ולהישאר בו, לחינוך של ילדיהם, לחופש התנועה שלהם ולביטחונם. אבל ביום הבחירות, הם אינם שווים וקולם אינו נשמע. למי שיש זכות הצבעה יש גם אחריות. כשאתם.ן מצביעים.ות, זכרו שהקול שלכם.ן משפיע גם על מאות אלפי תושבים ותושבות פלסטינים בירושלים, שאינם אזרחים שווי זכויות ולא יכולים להצביע לכנסת. צאו להצביע. למען עתיד של שוויון, צדק ושותפות - בירושלים ובמרחב כולו.

תנועת אמנה, מהגופים המרכזיים במפעל ההתנחלויות בגדה המערבית, מקדמת לראשונה התנחלות במזרח ירושלים. הארגון מקדם תוכנית להקדמת 122 יחידות דיור במבנים של עד 12 קומות בלב שכונת שייח׳ ג׳ראח הפלסטינית, במתחם מלון שפרד ההיסטורי. אמנה, שבראשה עומד זאב חבר (זמביש), ממובילי המחתרת היהודית בשנות ה־80, נהנית זה עשרות שנים מתקציבים ומשיתוף פעולה קרוב עם הממשלה, וממלאת תפקיד מרכזי במימון, בתכנון ובסיוע פוליטי למאחזי הרועים האלימים בגדה המערבית המשמשים להשתלטות על שטחים נרחבים ולדחיקת קהילות רועים וחקלאים פלסטיניות מאדמותיהן. בשל מעורבותה בתמיכה במאחזים אלימים ובפעולות הפוגעות בקהילות פלסטיניות בריטניה וקנדה הטילו עליה סנקציות ב־2024. כעת היא מבקשת להרחיב את מפעל ההתנחלות שלה גם למזרח ירושלים. בשנת 2026 הצטרף גם האיחוד האירופי, שקבע כי הארגון סייע בהקמה ובמימון של לפחות 30 מאחזים והתנחלויות אלימים, שפעילותם הובילה לעקירת קהילות פלסטיניות ולנישולן מרכושן. כעת אותו ארגון מקדם הקמת התנחלות במזרח ירושלים בשכונת שייח' ג'ראח. התוכנית מקודמת במתחם שהיה בבעלות משפחת חוסייני הפלסטינית, נתפס לאחר 1967 בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ובהמשך הועבר לידי עטרת כהנים, שבנתה בו עשרות יחידות דיור שמעולם לא אוכלסו. כעת מבקשת אמנה להרוס את מבני המגורים האלה ולהקים במקומם מבנים גדולים בהרבה, לצד שימור המבנה ההיסטורי. כיצד ומדוע הועברו הזכויות במתחם לידיה, ומה עומד מאחורי העברת קידום הפרויקט מעטרת כהנים לאמנה - עדיין לא ברור. התוכנית מצטרפת לתוכניות שמקדמים משרד הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח ירושלים לבניית אלפי יחידות דיור המיועדות למתנחלים ישראלים, במקום לשרת את תושבי השכונה הפלסטינים. אחרי שהתושבים הצליחו להגן על בתיהם ולבלום מהלכי פינוי אגרסיביים, נמשך הניסיון לשנות את פני השכונה באמצעות בנייה נרחבת למתנחלים. ריבוי הגופים המעורבים חושף את היקף המהלך: גופי ממשל וארגוני מתנחלים פועלים במקביל להעמקת ההתנחלות בלב שייח׳ ג׳ראח ולערעור עתידה כשכונה פלסטינית. קראו את הדו״ח שלנו ״טבעת חנק על שייח׳ ג׳ראח - השתלטות ישראלית וגירוש קהילה״ כדי לדעת עוד על מה קורה בשכונה: tinyurl.com/3nuwtwsh

בחודש האחרון חלה החמרה בהגבלות התנועה במחסומים מצפון לירושלים, ובפרט במחסומי ג'בע וקלנדיה. הגבלות משתנות, חוסר ודאות, בידוק מוגבר ושיבושי תנועה קשים הפכו את הנסיעה היומיומית של תושבי ירושלים הפלסטינים לתוך העיר - למסע מתיש של המתנה ממושכת בפקקים, שיכולה להגיע אף לשלוש או ארבע שעות ופוגעת בגישה לעבודה, לחינוך ולבריאות. לסגירת מחסום ג'בע (מצפון מזרח לירושלים היכן שכביש 60 המוביל צפונה פוגש את כביש 437 המוביל אל ירושלים דרך פסגת זאב) יש השלכות החורגות מהמחסום עצמו. חסימת המעבר בג'בע מותירה בפועל את מחסום קלנדיה כנתיב הגישה המרכזי לעיר. ניתוב התנועה הפלסטינית לקלנדיה מגביר את העומסים הכבדים ממילא במחסום ומאריך משמעותית את זמני ההמתנה. במקביל, הסטת התנועה הפלסטינית מציר ג'בע–חיזמא מפחיתה את העומס בציר המשמש גם מתנחלים בדרכם לירושלים. העובדה שהחסימות וההגבלות מתרחשות דווקא בשעות העומס מעלה שאלות קשות לגבי השיקולים העומדים מאחוריהן: האם הגבלת תנועתם של פלסטינים נועדה גם לאפשר זרימת תנועה נוחה יותר למתנחלים, על חשבון חופש התנועה של האוכלוסייה הפלסטינית? לא מדובר רק בפקקי תנועה. חסימת כבישים והגבלת תנועה הן פרקטיקות ותיקות של ישראל בגדה המערבית, המצמצמות את חופש התנועה של פלסטינים, מגבילות את הגישה בין יישובים ומרחבים ומעמיקות את הפיצול המרחבי. הגבלות אלו תורמות ליצירת מובלעות פלסטיניות מנותקות זו מזו בגדה המערבית ובמרחב ירושלים. אחת ההשלכות החמורות של מדיניות זו היא הפגיעה בגישה לירושלים של תושבי כפר עקב, שכונה אשר גדר ההפרדה מנתקת משאר העיר למרות שהיא נמצאת בתחומה המוניציפלי. תושבי כפר עקב הם תושבי ירושלים, הזכאים להגיע לעירם ולנוע בה ככל תושב אחר. אלא שבפועל, ההגבלות במחסומים הופכות את הגישה לעירם לסיוט יומיומי. הפגיעה בחופש התנועה מצטרפת להזנחה המתמשכת של השכונות שמעבר לגדר ההפרדה. תושביהן סובלים ממחסור חמור בשירותים עירוניים ובתשתיות שאינם נותנים מענה לגודל האוכלוסייה ולצרכיה, ובמקביל נתקלים בחסמים הולכים וגוברים בדרכם למוסדות החינוך, לשירותי הבריאות ולמקומות העבודה בירושלים. כך, תושבים שירושלים היא עירם נדחקים ממנה בפועל – הן באמצעות ההזנחה המתמשכת של שכונותיהם והן באמצעות חסמים פיזיים המגבילים את יכולתם להגיע לחלקיה האחרים של העיר ולממש את זכויותיהם הבסיסיות.

מחסור מתמשך בכיתות, אלפי תלמידים שנשרו ופערי תקצוב עמוקים: דוח החינוך השנתי שלנו חושף כיצד ההזנחה והאפליה במערכת החינוך במזרח ירושלים נמשכות, לצד מהלכים להעמקת השליטה הישראלית בה. את הנתונים שעליהם מבוסס הדוח קיבלנו מעיריית ירושלים באיחור ורק בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו, וגם כעת המידע שנמסר אינו מלא. אנו ממתינים בימים אלה להשלמת המידע החסר במסגרת העתירה. לפי חישוב עיר עמים, במזרח ירושלים חסרות כיום 2,283 כיתות לימוד. מתווה הבנייה העירוני נשען על חישובי מחסור מלפני כמעט עשור, ואינו נותן מענה לגידול במספר התלמידים. גם אם ייושם במלואו, בשנת 2032 עדיין יחסרו כמעט 1,100 כיתות. לצד זאת, על יותר מ־11 אלף ילדים בגילי חינוך אין לעירייה מידע מדויק באשר למסגרות שבהן הם לומדים, אלא הערכות בלבד. העירייה מעריכה שכ־3,000 תלמידים נשרו מהחינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי, אך טרם מסרה נתוני נשירה עדכניים לשנת הלימודים תשפ״ו. בתוך המציאות הזאת, כמחצית מתקציב פרק החינוך בתוכנית החומש מיועדת להרחבת תוכנית הלימודים הישראלית. פתיחת בתי ספר חדשים מותנית בהפעלת התוכנית הישראלית, בעוד בתי הספר המלמדים לפי התוכנית הפלסטינית מוסיפים לסבול מתת־תקצוב ומתנאי לימוד קשים. כך מנוצל המחסור לפגיעה בזכותם של הילדים לחינוך על פי תוכנית לימודים התואמת את מורשתם ותרבותם. לכך מצטרפים החוק האוסר על העסקת מורים בעלי תארים ממוסדות ברשות הפלסטינית, שעלול להחריף את המחסור במורים, וביטול פרק ההשכלה הגבוהה בתוכנית החומש, שפוגע באופק האקדמי של צעירי מזרח ירושלים. קראו את הדוח המלא על מצב מערכת החינוך במזרח ירושלים ועל המדיניות שמעצבת אותה: ir-amim.org.il/he/report/eas…

עיריית ירושלים מבקשת להרוס בפעם השלישית את ביתו של פח'רי אבו דיאב, דובר שכונת אל־בוסתאן בסילואן ומהקולות הבולטים והצלולים ביותר במאבק נגד הריסות בתים. לאחר שביתו נהרס פעמיים הוציאה כעת עיריית ירושלים צו הריסה גם לקרוואן, בו הוא מתגורר עם אשתו, צו שעלול לחול בכל יום החל מה־4 בנובמבר. בנובמבר 2024 עיריית ירושלים הרסה לחלוטין את הבית בו נולד פח'רי לפני 64 שנים, ובו גדל, התחתן וגידל את ילדיו. גם לאחר ההריסות, ולמרות שנים של לחצים והטרדות, בחר פח׳רי להישאר על אדמתו ולהתגורר בקרוואן, מתוך דבקות בזכותו להישאר בשכונה שבה בנה את חייו. כעת מאיימת העירייה לשלול ממנו גם את המחסה הזה. לאורך השנים הצליח פח׳רי לגעת באלפי ישראלים ולאפשר להם להכיר ולהבין את סיפורה של סילואן ואת מאבקן של מאות משפחות פלסטיניות שבתיהן נהרסו או נמצאים בסכנת הריסה. דרך סיפורו האישי ופעילותו הציבורית, הוא איפשר לישראלים רבים לא רק להבין את המציאות הפוליטית בירושלים ומשמעותה ההרסנית עבור משפחות וקהילות, אלא גם להוות השראה לאיך מקיימים מאבק לא אלים ומה המהמורות שפוגשים בדרך. אנחנו בעיר עמים עומדים לצידו של פח׳רי במאבקו להישאר על אדמתו. צו ההריסה שהוצא לקרוואן הוא חלק ממדיניות אגרסיבית הפועלת לטהר אתנית את שכונת סילואן ולבנות על חורבות אל־בוסתאן פארק תיירות התנחלותי בשם ״גן המלך״, שיחבר בין עיר דוד וחווה בגיא, שמנהלת עמותת אלע״ד, לבין מתחם עטרת כהנים בבטן אל־הווא. קידום הפארק על הריסות השכונה הוא חלק מהמהלך של יצירת טבעת של התנחלויות מסביב לאגן העיר העתיקה. העירייה טוענת כי הבתים בשכונה המיועדים להריסה נבנו ללא היתרים, אבל עבור פלסטינים במזרח ירושלים זה כמעט בלתי אפשרי להוציא היתרי בנייה, ולכן כל בנייה היא ״בלתי חוקית״.

הישג משמעותי במאבק נגד גירוש התושבים הפלסטינים מבטן אל־הווא והעמקת ההתנחלות בשכונה: בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את התביעה שהגשנו יחד עם תושבי השכונה נגד הקמת מרכז מבקרים במבנה שממנו גורשו 5 משפחות פלסטיניות על ידי הקדש בנבנישתי. על ההקדש השתלטו אנשי עטרת כהנים והם מנהלים הליכי גירוש נגד כ־מאה משפחות פלסטיניות בשכונה. בית המשפט עצר את העברתם של 3 מיליון שקלים ממשרד המורשת למימון הקמתו של המרכז, וקבע כי אין לאפשר את מרכז המבקרים בשל ניגוד העניינים הנובע מהקשרים בין נאמני ההקדש לבין עטרת כהנים. פסק הדין בלם ניסיון להעמקתה של ההתנחלות בבטן אל־הווא ולהעברת מימון ציבורי לכך. במקביל, אנחנו ממשיכים בניהולה של תביעה נוספת שהגשנו עם התושבים לסיום המינוי של נאמני ההקדש, לאחר השתלטות עטרת כוהנים עליו. לכתבה של ניר חסון בהארץ: haaretz.co.il/news/law/2026-…

סקרנים ורוצים לדעת עוד על העיר שאתם חיים בה? רוצות להיות מעורבות פוליטית ולהשפיע על המרחב? עיר עמים ו-@FreeJerusalem1 מזמינים אתכם.ן ללמוד ולהעמיק על המציאות בירושלים. בפתיחה של שנה אקדמית חדשה בירושלים, בואו להרחיב את הידע על העיר שבה אתן.ם לומדים.ות, ובעיקר להכיר את צדדיה היותר שקופים. בואו לפגוש מקרוב את מזרח ירושלים ותושביה. בסיור נבקר בסילואן - שכונה פלסטינית שסופחה לישראל ב־67 ונמצאת בסמוך לעיר העתיקה. קהילות סילואן מתמודדות עם דחיקה וגירוש מעירם החל בהריסות בתים, פינויים, התנחלויות ואתרי תיירות שמאיימים להתרחב על חשבון בתי משפחות. בסיור נפגוש תושב סילואן, לשיחה חשופה וכנה על החיים בשכונה ועל המשמעות של להיות פלסטיני בירושלים כיום. בין אם הגעתם.ן לעיר רק עכשיו ובין אם אתם.ן כבר מכירים.ות את הדרך לקמפוס בעל פה, הסיור מזמין אתכם.ן להרחיב את המבט, לשאול שאלות ולהכיר מציאות שמתקיימת במרחק קצר ממסלולי היומיום של כל סטודנט.ית. יום ראשון, 25.10 | 15:00–19:00 | מיקום יישלח בהמשך לנרשמים.ות לפרטים נוספים והרשמה: drove.com/campaign/6accac113…

קריאה של ארגוני חברה אזרחית בישראל להגן על אזרחים ברצועת עזה - לאחר שנה נוספת של אש בלתי פוסקת על אזרחים ברצועה

נפתח מחזור חדש! הצטרפו אלינו לסמינר ״הארץ שמעבר להרים״ לאנשי ונשות חינוך | 4-6.12 במציאות של מלחמת נצח, אלימות גוברת שנאה ופחד, כשהמציאות בשטחים הולכת ומקצינה - יש מי שמרוויחים מכך שהיא ממשיכה להיות מושתקת ומודחקת. עכשיו ברור יותר מאי פעם שחייב להציב אלטרנטיבה, לחשוב ולפעול יחד. אנחנו מזמינות אתכםן לסמינר של שלושה ימים בהם נכיר את המציאות הפוליטית דרך הרגליים, הראש והרגש. הסמינר כולל סיורים, מפגשים אישיים עם תושבים ופעילות פלסטיניות, הרצאות של מומחים בתחום ועיבוד בשיח עמיתים שיעניק כלים ובטחון להתמודד עם הצורך לקיים שיח ביקורתי בקהילה החינוכית. זו הזדמנות להיות חלק מקהילה שפועלת ליצירת מציאות אחרת. -> בטיחות המשתתפיםות נמצאת בראש סדר העדיפויות ולפני כל יציאה לסיור ייבדק המצב בשטח. -> תהליך ההרשמה כולל שיחת עם אחת הרכזות לאחר מילוי הטופס. מספר המשתתפים.ות מוגבל. להרשמה: forms.gle/E9QdRPWy8aJbkpdv6

עתרנו לבג״ץ יחד עם @acrionline, בשם ארבעה מתושבי מחנה הפליטים שועפאט, בדרישה לספק לתושבי המחנה שירותי ביוב ציבוריים, סדירים ורציפים ולפעול מיד להסרת מפגעי הביוב הקשים ברחבי השכונה. במשך חודשים ארוכים חיים תושבי מחנה הפליטים שועפאט ללא מערכת ביוב מתפקדת, לאחר הפסקת פעילותה של אונר״א בישראל, שסיפקה במחנה במשך עשרות שנים שירותי תברואה ותחזוקה. שפכים זורמים ברחובות וליד בתי מגורים, בורות ביוב נותרים פתוחים, ריחות חריפים חודרים לבתים ותקלות חוזרות גורמות להצפות, לשקיעת כבישים ולפגיעה בתשתיות. תושבים נאלצים לשלם מכיסם על שאיבות ותיקונים דחופים - ולעיתים לבצע בעצמם עבודות תחזוקה מסוכנות. מחנה הפליטים שועפאט נמצא בתחומה המוניציפלי של ירושלים. העובדה שאונר״א סיפקה בעבר שירותי תברואה אינה פוטרת את עיריית ירושלים, הגיחון ורשות המים מחובתן להבטיח לתושבים תשתיות בסיסיות ובטוחות. מדובר במפגע המסכן באופן חמור את בריאותם של כלל התושבים. לצד העתירה ביקשנו מבית המשפט להורות לרשויות, בצו ביניים, לפעול ללא דיחוי להסרת המפגעים.

משרד הבינוי והשיכון פרסם מועד חדש לפתיחת המכרז לבניית 2,167 יחידות הדיור הנוספות ב־E1, פרויקט התנחלות הענק בין ירושלים למעלה אדומים. המכרז צפוי להיפתח ב־25 באוקטובר, יומיים בלבד לפני הבחירות לכנסת, והוא מצטרף למכרז ל־1,234 יחידות דיור שפורסם בהפתעה באוגוסט. יחד, שני המכרזים מקדמים את מלוא 3,401 יחידות הדיור שאושרו בתוכניות E1. במקביל, פורסם מועד חדש למכרז להקמת אזור תעסוקה ומסחר ב־E1, על שטח של כ־1,355 דונם ממזרח לענאתא, כשהגישה אליו מתוכננת מכיוון ירושלים. קידום הבנייה ואזור התעסוקה יחד יחזקו את הרצף הישראלי בין מעלה אדומים לירושלים, יפצלו עוד יותר את המרחב הפלסטיני באזור ויעמיקו את ניתוקה של מזרח ירושלים מהגדה המערבית. המכרזים פורסמו על אף שהעתירות נגד תוכניות E1 שהוגשו מטעם תושבים בדואים פלסטינים, לצד עיר עמים, שלום עכשיו ובמקום עדיין מתנהלות. העיתוי והאופן המואץ שבהם הממשלה מקדמת את התוכנית ממחישים את נחישותה לקבוע עובדות בשטח שיהיה קשה מאוד להפוך - ולצמצם אף יותר את האפשרות להסדר מדיני צודק ובר־קיימא.

מה קרה לתוכנית שהייתה אמורה לצמצם את הפערים בין מזרח ירושלים למערבה? בריאיון ברשת ב' עם ורד פלדמן הצגנו את הממצאים המרכזיים מדוח המוניטור החדש שלנו. שלוש שנים חלפו מאז אישרה הממשלה את החלטת ממשלה 880, תוכנית החומש השנייה לצמצום פערים חברתיים־כלכליים במזרח ירושלים. התוכנית כבר הייתה אמורה להיות בנקודת האמצע מבחינת יישום ההחלטה ומימוש תקציביה, אך כפי שמראה הדוח החדש שפירסמנו, התמונה רחוקה מכך מאוד. דוח המוניטור חושף כשל חמור בניהול התוכנית וביישום רוב חלקיה: התקציב שהוצג נופח מראש בכספים עירוניים, התקציבים הקיימים קוצצו שוב ושוב, והקצאתם ומימושם עוכבו במשך תקופה ארוכה. משרד ירושלים, שאמון על ניהול התוכנית, לא פיקח על ביצועה, נמנע מהעברת נתונים ולא פרסם מידע על יישומה במשך שלוש שנים – במקביל הועברו תקציבים למטרות שכלל אינן קשורות למזרח ירושלים. לקריאת הדוח המלא: tinyurl.com/5yecspzx

עיר עמים מזמינה אתכם.ן בחול המועד סוכות להצטרף לסיור גיאופוליטי שיפתח צוהר להיכרות עם המציאות במזרח ירושלים והשפעתה על חיי פלסטינים וישראלים בעיר, כמו גם על העתיד של כולנו. במהלך הסיור נלמד על גבולות העיר המשתנים, כיצד נראים חייהם של תושביה הפלסטינים המהווים 40% מתושבי העיר. נעמיק בדיון על החסמים העומדים בפני הסדר מדיני אפשרי, ונדון בהתפתחויות ההיסטוריות, הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות של העיר מ־1967 ועד היום, תוך התעמקות בהתפתחויות המדיניות הנוגעות לירושלים ובראשן קידום תוכנית התנחלות הענק ב־E1, השתלטות והריסות בתים פלסטיניים, ומהלכי הסיפוח בירושלים רבתי. הסיור יעניק הבנה מרחבית טובה של פרויקט התנחלות הענק ב־E1, וההשלכות מרחיקות הלכת שלו: עקירת קהילות פלסטיניות מקומיות, ביתור הגדה המערבית והמרחב הפלסטיני, תוך החרפת ניתוק הגדה ממזרח ירושלים. נבחן כיצד מהלכים הנדמים לעיתים כ״תכנון״ או ״פיתוח״ מעצבים בפועל מציאות פוליטית בלתי הפיכה. הסיור יאפשר מבט רחב על מדיניות ממשלות ישראל בירושלים החל מכיבוש מזרח העיר ב־1967, ובפרט בשלוש השנים האחרונות. נבחן את ההשלכות של מדיניות זו על תושביה ועל עתידה של העיר ושל המרחב שבין הירדן לים. זו הזדמנות להבין לעומק את המציאות הפוליטית במזרח ירושלים והתפקיד הייחודי שהיא משחקת ביחסים ובדינמיקה שבין העמים. מול המציאות הנוכחית, נדבר גם על תקווה מירושלים: על האפשרות לבחור בעתיד של שוויון, ביטחון, חירות ושותפות לכל מי שחיים בעיר ובמרחב כולו. יום רביעי, 30.9 | 10:00–14:00 | התחלה וסיום בגן הפעמון לפרטים נוספים והרשמה: drove.com/campaign/6aaaa03c9…