בטח אמרו את זה לפני אבל ספרי פעוטות זה עניין מאוד יקר ומוגזם.
כל ספר קטנטן בממוצע 70-80 ש״ח, בואו עם כל הכבוד, לא מדובר פה בספר עב כרס שעמלו על כתיבתו שנים.
בתגובות: ״נהדרת״, ״כל הכבוד!״
😂😂😂
אני גאה לספר שאני נכנסת לתפקיד הדוברת החדשה של שוברים שתיקה!
לפני שלוש שנים ביטלתי את הפטור שלי והתגייסתי לצה״ל במלחמה. גדלתי בחברה החרדית, והתגייסתי כדי לקחת חלק במה שחשבתי אז שהוא הגנה על המדינה. לא דמיינתי שעם סיום השירות הצבאי שלי, במקום לטוס לטיול הגדול או להתחיל לימודים, אני אשבור שתיקה ובטח לא העליתי בדעתי שאבחר לקחת חלק משמעותי אפילו יותר בארגון ולהתחיל לעבוד בו.
במערך דובר צה"ל נחשפתי לא רק למציאות בגדה המערבית ובעזה, אלא גם לאופן שבו צה״ל בוחר להציג אותה לציבור. ראיתי עד כמה גדולה השליטה של דובר צה"ל בעיצוב תמונת המציאות שלנו, ולמשחק הבעייתי שלו עם האמת כאילו הוא עוד גוף יח"צ ולא חס וחלילה גוף שמחוייב לציבור. מטרת העבודה של דו"ץ מול הציבור הישראלי הוגדרה לנו כחיזוק אמון הציבור בצה"ל. זכות הציבור לדעת הייתה משנית במקרה הטוב. מטרת העבודה מול הקהל הבינלאומי הוגדרה כחיזוק והרחבת הלגיטימציה לפעולות הצבא. גם כאן, המחיר היה האמת.
בשירות שלי שיחקתי עם הפרטים שיוצאים לתקשורת, ראיתי איך המילה מחבל מוצמדת גם לפלסטינים חפים מפשע ואיך ההודעה נתפרת בהתאם לקהל היעד והמטרה שהוצבה מולו.
אף פעם לא הייתי טובה בלשתוק מול עוולות ופה התבקשתי לעשות להן יח"צ. למדתי איך לנסח עשרות מתים בתקיפה אחת ולהוסיף על אוטומט שאנו מצרים על כל פגיעה בבלתי מעורבים. זו הייתה שגרת השירות שלי.
אז אני לא שותקת.
אם שירתתם במלחמה, אל תשתקו גם.
ובכל מקרה - תעקבו :)
ויש לי כמה מסקנות די עצובות בנושא, מן הסתם יש עוד כל מיני פרטים ומאוד קיצרתי, היו הרבה הזדמנויות גם בבית החולים לעלות על הסרטן.
אישה שמתגוררת לבד וילדיה חיים בחו״ל, כשאין מישהו צמוד שדואג ויושב על הרופאים והמערכת.
מקרה עגום של קרובת משפחה:
אישה בשנותיה ה70 מגיעה לבית חולים כלשהו במרכז הארץ מספר פעמים, לא מרגישה טוב, מתלוננת שמשהו לא בסדר איתה.
כל פעם משחררים מהמיון, עד שהיא מתאשפזת ומועברת משם ישירות לסוג של מרכז סיעודי, הרופאים החליטו שזו כנראה דמנציה כי יש בלבול ועוד כל מיני >>
הפציינטית בבית, מסטולה מההרדמה אבל בטוב.
שיניים יותר יפות משלי, עברה טיפול 10,000.
יש לי פחות 2000₪ אבל למי אכפת, כלבים הם החיים ♥️🫠
נכנסתי לקנות קפה במאפייה / בית קפה.
אף פעם לא יפסיק להדהים אותי הקלות בה אנשים מעמיסים בורקסים ומאפים על הבוקר ותוקעים אותם כאילו לא מדובר בחרא טהור.
אנחנו מאוד שאפתניים הבוקר לג׳נגל בין ניקוי שיניים לצ׳יקה ותור לפיזיותרפיה לקטנה + רעב ועייפות.
+ רמות החרדה כשצ׳יקה תחת הרדמה במרפאה וטרינרית חדשה.
אתמול לקחתי את האפרוח להשלים קצת קניות, בעוד אני בוחרת בטטות רואה את הסדרן (עובד נחמד מסרי לנקה) צוחק.
פתאום קולטת שהם עושים שלום אחד לשניה והיא מוציאה לשון 🤣
*קראתי שבתרבות שלהם זה נחשב ממש חצוף 🤦🏻♀️🤣 אבל היא תינוקת וכאן זה ישראל.
בעלי כלבים: יש לנו בעיה קטנה, אולי תוכלו לעזור 🙏🏼
מאז שהקטור חלה והפסיק לאכול אוכל יבש גם צ׳יקה התרגלה לצערי למרק טחון עם עוף ושאר פירות וירקות, עכשיו היא לא רוצה לגעת באוכל שלה (hills, איכותי מהוטרינר).
אין לי בעיה לבשל לה אוכל טרי רק רוצה לדעת שהיא מקבלת כל מה שהיא צריכה.
פעם פעם כשהייתי ילדה, ביקרתי אצל חברה שגם השיש ושולחן האוכל היו דביקים באהלן אהלן, לא עשו עניין.
נראה לי שזו הייתה הנקודה בה הבנתי שהבית שלנו מאוד נקי.
זוכרת שהדביקות הזו הגעילה אותי.














