A branding brand
Joined September 2022
- Tweets831
- Following220
- Followers1.7K
- Likes11.8K
לפעמים מספרים יודעים טוב מכולם לספר סיפור. השבוע פגשנו מספרים היסטוריים, יוצאי דופן, של שיעור ההשתתפות בבחירות. מקובל לשבח את הנתון הזה ולומר כל הכבוד לכולם שהלכו להצביע. אבל זה לא מדויק.
העולם הפוליטי הישן היה נראה כמו הר. או "התפלגות נורמלית". על הגרף שבין קצה הימין לקצה השמאל, המאסה הגדולה של האזרחים התקבצה איפשהו במרכז, כשהשוליים קטנים יותר. המסה הזאת שבמרכז לא חשה הבדלים עצומים בינה לבין עצמה והיא היתה יכולה להתפלג למגוון של קואליציות, הכל לפי הצורך ותוצאות הבחירות. עם או בלי חרדים, עם או בלי שמאל אידאולוגי, וכן הלאה.
אבל בשנים האחרונות הגרף הזה, הדומה להר, עבר שינוי דרמטי.
הדעות שלנו, איכשהו, הלכו והתקרבו. מדינה פלסטינית יצאה מהאפנה. מצעדי בהמות התנדפו גם כן. אבל ככל שגישתנו המדינית נעשתה דומה, הפוליטיקה עצמה נעשתה קיצונית ומקוטבת. ה"צד השני" נעשה דמוני ונורא ורחוק יותר. במובן הזה חל השינוי: גרף ה"הר", של הדעות הפוליטיות, התהפך לעמק, פרבולה מחייכת. בשני הצדדים הקיצוניים של הגרף יש מאסה גדולה ובמרכזם כמעט ריק. רק איזה בני גנץ אחד מסתובב שם, ממלמל "אחדות" וחוטף עגבניות מהצוקים שבשני הצדדים.
זה מה שהיינו בשישה באוקטובר. מדינת שני מחנות ותהום ביניהם. כשפרץ הטבח נעשה ניסיון להתקבץ מחדש, להיראות שוב כמו הר גבוה ויציב שמרוכז לתוך עצמו. אבל ההתפרקות הגיע מהר מאוד. המאסה הגדולה התחלקה לשניים ובמקום קומבינציות רבות אפשריות לממשלה, נותרו שתיים כאלה: או המסה שבקצה הימני, או זו שבשמאלי. בכל אחת מהן נשבעים לרמוס את השניה ובזים לרקדני המה יפית שמעזים לרדת אל העמק. אלה הכי גרועים.
וכך נולד אבסורד. הטבח הקשיח וריכז אותנו סביב זהותנו. אבל הזהות הזאת היתה בעיקר שבטית ופוליטית. כך המרחק נעשה גדול יותר למראה, במקום להתכווץ. ואת זה אנחנו רואים במספרים של אחוזי ההצבעה.
כאשר הציבור מרוכז כ"הר". פחות אכפת לו מהפוליטיקה. הוא מצביע למפלגה אחת, מתוך רבות. יכולה לקום ממשלה אחת מתוך רבות, טובות או גרועות במידות שונות. הוא לא מרגיש שהדברים גורליים כל כך, ולא חושב שעל הכף מונח מוות בייסורים מצד אחד וגאולה שלמה מהצד השני. לכן, אחוזי ההצבעה נמוכים יותר.
לצערנו, הפריבילגיה הזאת נלקחה מאיתנו. הכובד והצער הנורא של הטבח הזה ומה שאחריו, שולחים אותנו להסתער זה כנגד זה כדי לפתור את הבעיות אחת ולתמיד. במקום שנצליח לשנות את המבנה, אנחנו משקיעים עוד ועוד לחץ בלרקוד את אותו ריקוד מקולקל. אותה פוליטיקת עמק מקוטבת, רק עם הרבה יותר אחוזי הצבעה. אתה לא מצביע למפלגה אחת מתוך רבות אלא לגוש אחד מתוך שניים. לא ממשלות רבות עשויות לקום אלא שתיים בלבד, אחת תהיה די רעה בעיניך, והשניה תהיה זוועתית ממש. לכן תשקיע את כל כולך בלקדם את זו הרעה, כדי להנצל מהזוועתית. זהו הלופ הסגור בו אנחנו חיים. שם נהיה עד שניאלץ לצאת ממנו בכח.
כי הלחץ הנורא שאנחנו, נפגעי השבעה באוקטובר מפעילים, משפיע עמוקות גם על אלה שחיים מחוץ למרחב היהודי-הציוני המפולג. החרדים מקבלים בתימהון את הזעקה שלנו שיצטרפו פנימה. שיישאו גם בעול ויתגייסו. מה להם ולזה? הם תוהים. אבל אנחנו לוחצים, והם נלחצים, עד שתגובות נגד עוצמתית מתפתחת. ובמחנה הערבי ההזנחה וחוסר העניין שלנו הופכים לבעיות עצומות של פשע ושחיתות אצלם, כשהפוליטיקאים שלנו במקרה הטוב משתמשים בהם כאביזר להצגה. החרדים מפסיקים להתאים לפוליטיקה שלנו, כאשר הדרישות הרגילות והנוחות שלהם הופכות לפתע לכבדות מנשוא עבורנו. והערבים גם הם מתפטרים מהחוזה הישן, בו הם בעיקר מגזר שכמעט ולא מצביע, ומניח לנו להיאבק בינינו על הממשלה. הסערה תפסה גם אותם. ועכשיו גם הם רוצים נתח, שגם אותו לא יכול לתת להם אף אחד מהמחנות שלנו, הציונים.
כמו שני אחים שרבו עד שאגרטל יקר פתאום נשבר. אנחנו מרימים את הראש ומגלים שחוסר השותפות של החרדים והערבים אותו הדחקנו, הרים את הראש. ואנחנו לא יכולים להשלים עם זה עוד. אנחנו לא יכולים לגייס אותם למלחמתנו הפנימית. אנחנו לא יכולים להתעלם מהאתגר הקיומי שהם מציבים לנו. אנחנו צריכים להכיר בהם. ובהקשרים מסוימים גם להיאבק בהם. ועד שיכון חוזה חדש, אנחנו בבעיה.
החרדים והערבים הם שעשויים לבסוף לדחוף אותנו לממשלת אחדות ולמצב ה"הר" הישן. הם שמכריחים אותנו להבין את זהותנו: ציונים שאחראים על קיום המדינה הזאת. הם מעמידים לנו אולטימטום: או שתתנו לנו מה שאינכם יכולים לתת, או שתתאחדו. ואנחנו נצטרך להביט לכורח הזה בעיניים, להבין שאין ברירה והפעם, לא רק לרגע של טבח נורא, נצטרך לרדת מצוקי הקיטוב אל העמק שננטש, ולהשאר שם.
הטור שלי ב@hador_613
תפנימו: יש לנו 67, ניצחנו. עכשיו נותר רק שנוותר כבר על הגזענות, ונחבור לשותפנו היקרים הערבים מה-שמם כדי להעיף אחת ולתמיד את הבבונים מהשלטון
חשבתי תמיד ששמאלנים נוהגים לחגוג ניצחונות שעוד לא קרו ואז להתבאס.
אבל גיליתי שהדבר האמיתי זה ביביסטים, שבמקביל חוגגים ניצחון שלא קרה, מסרבים לקבל תוצאות הפסד שלא התברר, קושרים לעצמם כתרים על המדגם הגרוע ביותר בישראל, ומאשימים בהכל - את רקדני המה יפית של ברית המשרתים!
ספציפית, המשפט האחרון ממלא אותי גאווה. לאחרונה מתייגים אותי על פוסטים שונים ומשונים בטון נוזף, בזים לעיתון שהקמנו ״הדור״ ומגחכים על המותג שדחפנו ״ברית המשרתים״. אשרינו!
למי שלא הבין, ברית המשרתים זה סטארטאפ קטן וחצוף בסדר גודל של הגיקים שמרימים משהו בגראז׳ של אבא. כן יש לזה אלפי תומכים. וכמה ארגונים ועשיה ואפילו ספר. אבל אל מול המכונה הביביסטית והקפלניסטית מדובר בגבעול שבקושי נולד. ובכל זאת, ולמרות שאנחנו חוטפים אש ללא הפסקה מכל המכונות שיש - אנחנו כאן. שמים רגל בדלת ומפריעים לכם להיות המתאבדים השיעים תאבי מלחמת האחים שאתם. אשרינו אינדיד.
המחנה הליברלי לא היה איתנו אף לרגע. הוא סירב לאשר שיילך עם המשרתים במחנה נתניהו. למרות שדחפנו בכל כוחנו. ומחנה נתניהו, ובכן, רק דוחף בכל הכח את כדור השלג החרדי במורד המדרון בעודו מלגלג שאנחנו המשרתים של קפלן. כמה שזה מטומטם, הרגש משחק תפקיד ומעוור. רק לפני כשנה אמר לי בכיר במחנה נתניהו, ״גם אם רק 70% סיכוי שהמצב הנוכחי יביא את החרדים לנקודת האל חזור, זה כמו להגיד שיש 70% שתיפול פה פצצת אטום״. הוא הסכים איתי שהממשלה הבאה חייבת להיות ממשלת אחדות. והנה כיום אני רואה אותו מסתער גם הוא על מחנה האחדות עם קילשןנים.
המחנה הליברלי לא איתנו. מחנה נתניהו לא איתנו. הביביסטים קראו לנו משרתים של קפלן, והרלביסטים ניסו לגנוב לנו את המותג ולקרוא לעצמם ״ברית המשרתים״ תוך החרמה של חציים.
כך היה בעת הקמפיין וכך הווה גם עכשיו. אבל לכל הפחות, אנחנו פה, ומי שרוצה, מי שמאס בשני המחנות המטומטמים והחורבניים, יכול סוף סוף להצטרף למשהו שפוי.
ועוד משהו קצת יותר אופטימי: למרות שנזרקנו מכל המחנות הפוליטיים, הצלחנו להטמיע לא מעט תובנות בשניהם. יש המון שהצביעו בסוף למחנה נתניהו אבל יודעים כמה כדור השלג החרדי מסכן את כולנו. המון הצביעו למחנה השינוי וברור להם שהיציאה היחידה מהפלונטר הזה היא אחדות. והאנשים האלה, שעשו לייקים בכל הכח אחד נגד השני לפני הבחירות, עושים עכשיו לייקים זה לזה ומקדמים פה משהו חוצה מחנות. ואם נצליח, כנגד כל הסיכויים, כל האגו והצדק והטיפשות, שתקום פה ממשלת אחדות, אני מבקש שולחן גדול גדול לכל הביביסטים שצעקו הופ הרבה לפני שמישהו קפץ. ושבכל צלחת יהיה מונח כובע גדול. ולפני שהם יטעמו ממנו שיגידו בבקשה בפה מלא, שהחבורה הקטנה שאנחנו הצליחה כל כך לעצבן אותם, כי אנחנו בעלי האוריינות הפוליטית הכי גבוהה בישראל. לא סתם חצי מאיתנו עם כיפות סרוגות, המגזר הכי מיוצג בכנסת בפער. שבת שלום שיהיה
אני לא יודע אם יש קהל יעד בכלל לפוסט הזה או שהוא רק יעצבן את כל עם ישראל. אבל יאללה! שעם ישראל יאכל תמרים. בואו לטלגרם שם אני מעז להיות מעצבן הרבה יותר
t.me/Ozsimi
אני חושב שהמשכיל בעת הזאת יחכה קצת
פרשת בחירותגייט, אם אני מבין את הפרטים מהתקשורת, הולכת לאכזב כמה אנשים. פסילת הבחירות היא תרחיש מאוד קלוש, ומשמשת בעיקר לקמפיין. ראשי מחנה השינוי עושים בחכמה. מגבים את כוחות הביטחון וועדת הבחירות ומחכים.
אחרי שהעניינים יחזרו לגודלם הטבעי צריך יהיה להקים ממשלה (ממשלת אחדות כמובן). וזה דורש הרבה הפרות הבטחות של ראשי המחנה. צריך לתת להם רוח גבית ללכת על זה, כשיתאפשר.
להתפוצץ עכשיו עשוי להוציא אנשים מאוד טיפשים אחר כך. סבלנות.
אוקיי אז ככה שני דברים קריטיים
1. המחנה הציוני ליברלי במלט דאון כרגע. כתבתי שהוא צריך להבין את המציאות ולבחור שותף אחד מבין השלושה ההכרחיים: ליכוד, חרדים או ערבים. משפיעני המחנה פשוט נפוצים לכל עבר כשכל קבוצה דורשת חבירה לשותף אחר מהשלושה. הנה זריקת מציאות: הערבים לא פרטנר כי הם לא רוצים להיות פרטנר לא משנה כמה תלרלרו עליהם בלי להקשיב להם. החרדים בפנים זה לסכן את המדינה בהתפרקות כלכלית חברתית תוך דור. הליכוד הוא השותף היחיד הרלוונטי. היחיד. שחררו מהשנאה ומהפנטזיות ואפסנו את חלום הצדק המוחלט על שבעה באוקטובר. זה לא קורה כי העם לא מעוניין. נקסט, ממשלת אחדות או ממשלת שבעה באוקטובר שתיים. תבחרו.
2. עולים הסימנים שנתניהו מתכוון כהרגלו להשתמש בעם ישראל כבן ערובה וללכת לעוד בחירות כדי לשפר הישגים בעודו ראש ממשלה. זה צעד בזוי ומתועב, לא פחות. אייזנקוט צריך להניח אקדח על השולחן: אחדות כמו גבר, עם חוזה דרקוני שמונע אלף פעם שתעשה לי גנץ. או לחלופין, אתה מעוניין לפזר את הכנסת? בכיף, מתנת פרידה: אני והגוש שלי ורעמ ממנים ממשלה, סגלוביץ בפנים, בן גביר ואתה וכולם בחוץ, מפזרים את הכנסת וממשיכים עם ממשלת מעבר שכולה יהודית-ציונית. בחירות שמונה פעמים? בכיף, אני בראש. לא רוצה את זה? יופי גם אני. אחדות עכשיו.
ראיתי בסיפור של מפלגת נעם סיפור משעמם למדי, אבל כמה אנשים דיברו איתי (ואף התגרו בי?) על הסיפור המשונה הזה לכן כן אתייחס אליו לטובת מי שמעניין אותו.
מפלגת נעם היא כביכול מפלגת הבית של ״הקו״. היא הוקמה ומובלת בהוראת הרב טאו וכמה מהרבנים הבכירים בה תמכו במפלגה לאורך הדרך. למי שעיניו בראשו היה ברור שהמפלגה הזאת תהיה פלופ רציני. גם בקרב רבני הקן רוב ברור תמכו בסמוטריץ׳, כנגד רבם הרב טאו. הבסיס הרבני והרעיוני, הטיעונים והתחזיות של החברה האלה, היו מאוד מאוד מופרכים. הם יוצגו על ידי ח״כ שאפילו לתומכיו לא ברור מה עשה ארבע שנים. זה הלך לקראת מפלה וזה נפל.
וכאן הבן שואל: איך? הרב טאו כידוע אומר את המילה הראשונה והאחרונה בקו. למה הקו לא הלך אחרי המפלגה שלו?
ובכן אולי זו הזדמנות לדבר על מה שקרה לקו בשנים האחרונות. התעצמות בלתי רגילה לצד התפרקות קשה.
הרב טאו כפי שכתבתי כמה פעמים היה הראשון בציונות הדתית ומהראשונים בימין העמוק, לראות בפוליטיקה זירת מאבק בפרוגרס המערבי. הוא החל לדבר על זה כשאף אחד לא הבין על מה לעזאזל מדובר והמשיך לדבר על זה כשהעולם הפוליטי כולו התנהל כבר בצורה הזאת. הרב טאו נתן מושגים וכלים למאבק הזה. הוא קישר בין שילוב נשים בצה״ל לתפיסת ההכלה ולמוות של חיילים. הוא דיבר על רדיפה משפטית של ימנים עוד בפרשת קצב (שהרב טאו כפר בפסק דינו). והוא הטיף מעל הכל נגד התפיסה הפוליטית וההשקפתית הציונית-דתית של גם-וגם, של אחווה עם השמאל הציוני וניכור לחרדים, של אימוץ ערכים מערביים ושל מקורות תרבותיים כלליים.
לרב טאו יש הרבה מעגלי תלמידים. רובם ישנים ולמעשה לא גדלו על הרבה ממה שכתבתי כאן. הקן היו ממובילי חשבון הנפש הקולקטיבי על רצח רבין. מחזיקי הדגל הממלכתי של מאבק לא-אלים בהתנתקות. הם הדגישו מאוד את אהבת כלל ישראל, גם הפוליטי, הסתייגו מימניות קיצונית, שנאו ממש טרור יהודי (איש במגזר לא יעז לדבר על נוער הגבעות כפי שדיבר הרב טאו על המחתרת) וראו בחרדיות יריבה פוליטית מרה. מה שאני כותב פה נמצא בעשרות ואולי מאות ספרים של ראשי ישיבות הקו ושל הרב טאו עצמו. בין דבריו אגב, באחד מספרי הדגל שלו ״לאמונת עתנו״ ג, נאמר שרבנים צריכים שלא להחליט החלטות בנושאים פוליטיים, כך נוצר חילול השם.
הערכים הישנים של הרב טאו ושל הקו קנו שביתה אדירה בדור שלם של מחנכים ציונים דתיים. לאט לאט, הוא הצליח לחבר את רובם, דרך תלמידיו הקרובים הרבים, לערכים החדשים יותר של מלחמה בפרוגרס בכל מחיר. תפיסת העולם הרדיקלית שלו נגד הפרוגרס, התרבות והחילוניות, התגלגלה גם מחוץ לקו אפילו. בין מוביליה הבולטים הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן שהיה הוא בעצמו בעבר קרבן לביקורת קשה של הרב טאו.
המהלך הטקטוני של עזיבת מחנה נתניהו מצד בנט תפס את הציבור עוד יותר בשל לדברי הרב טאו. הפוליטיקה הגושית שרואה בשמאל גורם כמעט עוין, מנוכר לישראליות עצמה ולא רלוונטי פוליטית - תפס לגמרי, למרות שזה נגד דברים מפורשים רבים של מורה הדרך הראשי - הראי״ה קוק. בין השאר, גישת הרב טאו הופצה בגאון דרך ערוץ 14 המקורב אליו (ושנזהר לא לפגוע במפלגת נעם בעודו משמיד מהאוויר את וינטר). תפיסת הגוש הפכה כל כך מוצקה ומלוכדת לא מעט בזכותו. היא הפכה למובן מאליו החרדלי. ובפוליטיקה בה החרדלים הם הנציגים המובהקים היחידים של הבוחר הציוני דתי, נוצרה פה השפעה חסרת תקדים על המגזר כולו.
אבל הרב טאו לא הסתפק בהשפעתו החינוכית העצומה. המפנה שהוא עבר הלך והקצין. נקודת שבר גדולה ראשונה היתה לדעתי ב-2021. אז התפרסמו התחקירים המהודקים והחותכים נגד הכוכב הספרותי החרדי חיים ולדר, כולל הקלטות שלו עצמו. הרב טאו הכריז כי כל העדות נגד ולדר עדות שקר שקיבלו שוחד. מקורבו הרב דוד ג׳יאמי, רמ בישיבת הר המור ומרבני נעם, אמר שאין לו יכולת להסביר את דברי הרב טאו וניתן לומר שהוא מקבל ידע משמיים. המקורב לרב טאו הרב מוטי הס ציווה לשמור את הספרים של ולדר כיוון שאין ממש בחשדות נגדו ובכלל, אין כל סיבה שנתעסק בנושא פגיעות מיניות.
>>>
משם זה הלך והחמיר. מצד אחד, השקפתו הכללית של הרב טאו המשיכה לעשות כנפיים. כמה מרבני הקו (הרב חננאל אתרוג, הרב חיים גנץ) פלוס הרב שפירא שלעיל, נכנסו לקבינט הרבנים המצומצם של בצלאל סמוטריץ והפכו למעשה לרבנים המשפיעים במגזר. ומתג שני, הרב טאו עצמו נעשה עוד יותר חריף וקיצוני בצורה שהקו עצמו לא מסוגל לעכל. כאשר התפרסמו נגדו התלונות על פגיעות מיניות (שנראה לעת עתה שלא יבשילו לשום דבר ממשי) אמר מקורבו הרב קלנר, מרבני נעם, שמי שיעז לדבר על הנושא ייפגע הוא ומשפחתו, אולי ימות. ואמר שגם אם הסיפור קרה יש להתעלם ממנו (אולי לא הבנתי את דבריו נכון אבל זה פשוטם. אלה היו דברים קיצוניים מאוד). הרב טאו נעשה משפיע השפעה עצומה ביי פרוקסי. תלמידיו מהווים את השדרה הרוחנית של מפלגת הציונות הדתית. מרכז יכין, ה״קהלת״ החרדלי שאחראי על לא מעט חוקי דת מטעם מפלגת הציונות הדתית מנוהל בין השאר על ידי פעילי קו מרכזיים. וזאת כשבמקביל, הרב טאו עצמו נעשה רלוונטי פחות ופחות, על ידי הבחירה שלו להקצין ולהקצין.
מפלגת נעם הוקמה כבר ב2019, והיתה הזיה לאורך כל הדרך. היא העמידה בראשה אנשים לא מרשימים, ניפקה אמירות הזויות והתרחקה מהציבור במקום להתקרב אליו. ממייסדי המפלגה יגאל כנען, האיש שסיפק את המאמר האידאולוגי המטורף ביותר שיצא אי פעם מהקו: ״טלפיים של קרמבו״ שמתייחס לארגון ״כנפיים של קרמבו״ כארגון מושפע מהנצרות בעל המסר המקולקל להשקיע בחלשים בחברה. אבל זה לא הפריע למפלגה להמשיך להתקיים ולהתקדם. המעגל הקרוב לרב טאו עבר לצידו ויחד איתו את השינויים הרדיקליים שתיארתי. הרבנים ג׳יאמי, קלנר, הס ואחרים שלא ציינתי, עמדו בכל התנאים החדשים. הרבנים במעגלים הרחוקים יותר נותרו להסביר לעצמם למה מהותו היותר פנימית של הרב טאו לא הזויה בכלל אלא דומה למה שהם גדלו עליו כל השנים (ואולי גם מצביעה ט)
כשנעם פרסמה את מכתב הרבנים התומכים בה, אנשים נבהלו. אני ואחרים שמכירים את השמות גיחכנו. למעט כמה רבנים בכירים בודדים שתמכו במפלגה (ביניהם הרב קוסטינר ראש ישיבת מצפה רמון שבין השאר קרא לתלמידיו לצעוק במקומות העבודה ובכל מעגל חברתי ״הומואים הביתה!״), השמות שם היו בינוניים עד קיקיוניים. כולל שלושה רבנים שלי מהישיבה הפסיכית שלום בנייך - חוות הניסויים הקיצונית של המעגל הקרוב לרב טאו. וכמה הורים של תלמידים מאותו המוסד. המכתב הזה הראה שלמפלגה הרבנית הזאת אין אפילו רבנים.
חלק מהשינוי שעבר הרב טאו וסביבתו הקרובה הוא שינוי תרבותי. במגזר הציוני דתי, רבנים לא יכולים להורות לתלמידים שלהם למי להצביע. אבל הם בהחלט יכולים לחנך. מכונת החינוך הענקית של הקו חינכה לערכי סמוטריץ ולהצבעה לסמוטריץ. אולם הרב טאו עצמו הורה להצביע נעם. הוראה חותכת ללא שיקול דעת פרטי, ממש כמו שהרב טאו כתב בעבר שאסור לרבנים לעשות. קושיה גדולה על הרב טאו למה אמר הפוך מעצמו, אבל במעגל הקרוב ממילא אין קושיות על הרב טאו. רק על עצמנו שלא זכינו להבין אותו.
הרב טאו התעקש לממש את הקרדיט שצבר בקרב תלמידיו בתנאים הכי פחות נוחים: פחד גדול מעליית השמאל ומפלגה אלטרנטיבית שהיא כל החלומות של קווניק מצוי. הוא הלך עד הסוף במאבק הזה, של הציווי נגד החינוך. החינוך לקח בענק, כי גם הקווניקים ברובם עדיין דתיים לאומיים. לפחות בעניין זה.
הרב טאו נחשב בקרב מעריציו (כולם, גם מצביעי סמוטריץ) כמזהה תהליכים עצום שרואה את ההתרחשות למרחוק. אבל במקביל להילה הזאת הרב טאו משמיד את ערך עצמו בכל הנוגע לעולם המעשה והטווח הקצר לפחות. נעם לא הסתפקה בלהיות מפלגה הצהרתית או כזו שרצה לטווח ארוך, ובהובלת מנכ״ל המפלגה צללה לתיאוריות מטורפות לפיהן היא עוברת את אחוז החסימה או לכל הפחות קרובה לכך מאוד. הניתוק הזה מהמציאות הוא איזה אקט של השלמה כללית עם המהלך כולו, שבו הרב טאו והמעגל הקרוב אליו לא נהנים מעמל כפיהם שצמח יפה כל כך, אלא דווקא עכשיו מתנתקים מחללית האם אותה בנו ויוצאים לשוטט בחלל לבדם.
רבים מתלמידי הרב טאו (ביניהם הוריי) נבוכים כבר שנים מאמירותיו ומעשיו ולא יודעים להסביר אותו לעצמם. מעטים לדעתי ״כפרו״ והחליטו שהוא פשוט התחרפן. הרוב הגיעו בשלב זה או אחר למצב של משיכת כתפיים. זה הרב טאו, אין מה לעשות. לנו יש את תלמידיו. ואת סמוטריץ׳.
חולק על ידידי המלומד רק בזה שלגוש השינוי יש מספר טעויות מהותיות נוספות
ואתמצת את הטיעון שלו בצורה שאולי תתקבל יותר על דעת אנשי הגוש.
בשביל אדם סביר, ביבי הוא או מפקיר החטופים או מממן החמאס. מי שטופל על ביבי את שתי ההאשמות, לא מציע באמת אלטרנטיבה אלא תלונות
בסוף הטעות המהותית של גוש השינוי כל כך קלה לאבחון שהזוי שהם לא מבינים את זה בעצמם - אי אפשר לתקוף את נתניהו על השאננות שלו שהובילה ל-7.10 מ*שמאל*. אתם לא יכולים להעביר ביקורת על מישהו שהוא נאיבי בזמן שהדבר היחיד שאתם מבטיחים הוא עוד יותר נאיביות.
זה מגוחך להעמיד פנים כאילו הסדר מדיני או הרש״פ או הקמת מדינה פלסטינית היו שמים סוף לטרור ואיכשהו משנים את האופי של העם הפלסטיני בכללותו. זאת התפיסה ה*יותר* נאיבית, לא היותר מפוכחת, או היותר מתגוננת, או היותר לוחמנית, שאלה התפיסות שאנשים מחפשים כשטויוטה מלאה בערבים עם RPG רודפת אחריהם. הכל נגזר מזה.
עכשיו תזיינו לי את השכל בתגובות על כמה ביבי בעצם אשם ושהוא לא הביא את הניצחון המוחלט שהבטיח ושהוא סוכן קטארי ובכך שוב תמשיכו לפספס את הנקודה: זה לא משנה כמה ביבי גרוע, כי אתם לא מציעים אף אלטרנטיבה אחרת שמביאה לזיון החמאס!!!! זה כל העניין!!!!!!!! תגידו איך תזיינו את הפלסטינים יותר טוב ממנו בלי להיכנע ללחצים מבחוץ, ותזכו בבחירות. תמשיכו לשיר שיר לשלום ולהעמיד פנים שביבי הוא זה שחטף לכם את הילדים ולהבטיח איך תמצצו טוב יותר לאנטישמים כדי שיאהבו אותנו, ותמשיכו להפסיד. זהו. זה הכל.
אני רק מתחיל להבין עכשיו כמה תקשורת נתניהו שרויה בגזענות של ציפיות נמוכות כלפי עצמה
הם אשכרה חוגגים את זה שפילבר אמנם חירטט מהחלל את המדגם שלו ויצא הכי רחוק בפער אבל גם השמאלנים פספסו סך הכל
הם עדיין רואים בשמאל אנשים עם סטנדרט ויומרה מקצועית ובעצמם דאחקה
גם אחרי מיליון שנות שלטון
תופעה
צריך להסביר רגע משהו שאיכשהו התפספס לכולם.
תוצאות הבחירות האלה דומות בצורה די מובהקת לניצחונות קודמים של השמאל.
ממשלת אולמרט היתה עם חרדים בפנים. כנ״ל ברק. כנ״ל רבין.
באופן מסורתי יש ימין ושמאל מובהק, ויש מפלגות מרכז וחרדים. המרכז הפוליטי הישראלי נמחק מהמפה, החרדים עוד ישנם. אבל מה שקרה מאז ציפי לבני ב2009, זה שהחרדים מעדיפים לשבת עם נתניהו ונתניהו מעדיף איתם. זה שינה מהותית את מפת הגושים.
בהתחשב בזה, ובהתחשב בעובדה שאייזנקוט וכל הגוש שלו ראו לגמרי בחרדים יריבים פוליטיים, הגוש שלהם היה במהותו סקטור שלא יכול להשיג רוב. קואליציית 61 בלי הליכוד, בלי חרדים ובלי ערבים, לא קמה בחמישים השנה האחרונות. למרות שאז היו הרבה יותר שמאלנים.
לכן:
א. עצם התעוזה לחשוב שהמחנה הציוני-ליברלי, שכבר שני דורות לפחות איננו רוב, ינצח לבדו בבחירות - היתה מופרכת. האכזבה פה היא התנפצות של תקווה לחלוטין לא סבירה.
ב. הגישה של המפלגות הציוניות-ליברליות לבחירות האלה היתה שגויה. היא שגויה כבר שנים. במקום להכריז בביטחון על ממשלה בלי חרדים, ערבים וליכוד, צריך לחשוב ולהחליט מי מהשלושה כן. כל החלטה כזאת תעלה מחירים כבדים אבל בתמורה תעניק חיבור למציאות.
ג. ההישג של המחנה הציוני-ליברלי בבחירות האלה פנומנלי. רק כדי להפנים, קואליציית נתניהו מוציאה כעת 68 חברי כנסת ומכניסה כ-53. גם ביחס לבחירות הקודמות, הפרש ענק. גם בניכוי גדילת הערבים, התקדמות משמעותית מאוד של מחנה אייזנקוט. אלה תוצאות היסטוריות, פשוט גם הן גרועות אם משווים אותן לחלומות באספמיה.
המסקנה כמובן היא שבהיעדר גוש מסודר שלוקח את השלטון יש ללכת לממשלת אחדות, והגודל של כל מחנה אמור להשפיע על כוחו בממשלת האחדות הזאת. פשוט וקל. מי שירוויח מזה בעיקר זה מדינת ישראל.
עוז סימינובסקי Oz Siminovsky retweeted
מה צריך לעשות?
בנט ליברמן ואיזנקוט צריכים להציע ממשלת אחדות לאומית ציונית לנתניהו - רק מפלגות ציוניות ובלי בן גביר ויאיר גולן. ייתנו לנתניהו את המקום הראשון ברוטציה. ייתנו לו חנינה במשפט. יבחרו בו כנשיא המדינה בעוד שנתיים.
בתמורה המדיניות לחיסול האוטונומיה החרדית, וועדת חקירה ממלכתית בראשות סולדברג.
יגיד כן - מה טוב לישראל.
יגיד לא - הציבור יידע שנתניהו לא מעוניין באחדות ולא מעוניין בממשלה ציונית.
תהיה לגיטימציה מלאה לממשלת מיעוט זמנית שתעביר כמה חוקים כאובים ותלך לבחירות חדשות.
עוז סימינובסקי Oz Siminovsky retweeted
קשה לכתוב את זה אבל המציאות היא שאין דרך אחרת לשקם את המדינה הזו, את המשרדים הממשלתיים ואת החיים שלנו חוץ מממשלת אייזנקוט-בנט-ביבי-ליברמן-סמוטריץ.
פשוט אין. כל השיח על המפלגות הערביות זה חרטא כי רעמ על 4 מנדטים והרשימה המשותפת אנטי ציונית ואנטי ישראלית.
זו האמת.
צוריאל שרון ושלמה פילבר מדגימים עם הסקרים שלהם בצורה מרהיבה שני סוגים של ימין.
שני הסוגים מגיבים לתקשורת שמאל מוטה ולא איכותית.
הסוג הראשון מעוניין להגיב באמצעות יושרה ומקצועיות. הבעיה שלו עם אותם שמאלנים, זה שהם טועים.
הסוג השני מגיב באמצעות שקרים עוד יותר מופרכים לצד הנגדי. הבעיה שלו עם השמאלנים זה שהם טועים לצד הלא נכון.
משל גדול לחיים
יישר כח אשמח לעוד קולות כאלה
לא חושב שבחמישים השנה האחרונות קמה ממשלה ללא הליכוד, ללא החרדים וללא הערבים
הגיע הזמן להפנים: המחנה הליברלי־דמוקרטי בישראל הוא סקטור. סקטור משמעותי, עם ערכים, צרכים ואינטרסים שראויים לייצוג ולהגנה.
התהפכו היוצרות. אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו להסתפק בפוליטיקה של לאווים.
צריך להחליף אסטרטגיה: לחתור לממשלת אחדות, להיות חלק ממוקדי קבלת ההחלטות ולמקסם הישגים לציבור שלנו.
פחות פוליטיקה של חרמות. יותר פוליטיקה של הישגים
יש המון המון רעש של תובנות מהבחירות אז חבל לדבר
אגיד רק שהתוצאות שקיבלנו יכולות בקלות לייצר מבחר אפשרויות של ממשלה חוצת גושים. רוב העם בסיטואציה כזאת ינשום לרווחה.
קדימה מחנה אייזנקוט. רציתם ברית משרתים? בבקשה
בינתיים נראה שהנהירה הערבית לקלפיות פוגעת חזק באייזנקוט ומצילה את נתניהו. אין דבר שהיה טוב לאייזנקוט כמו 61 ציוני. הוא הפסיד את זה למפלגות הערביות ונראה שהולכים לתיקו. נראה
לאלה שמגיבים לי שזו אחריות של אייזנקוט והוא יכול להחליט לא ללכת עם הערבים
ממש לא נכון😢😢😢
מחנה נתניהו מחרים אותו😢😢😢
לא שמעתי אחד ממחנה נתניהו שמוכן לשבת תחת אייזנקוט. תפסיקו את החרמות ולא תצטרכו להתלונן על ממשלת פלסטין😍😍
מצביעי מחנה נתניהו היקרים, אלו רגעי האמת.
אם תצביעו עכשיו למפלגות הגוש שלכם, אייזנקוט ייפול מ61 ציוני, ויהיה חייב את הערבים בשביל ממשלה.
זה הזמן לקחת אחריות על החיים של כולנו.
לא מצביעים! נשארים בבית!
רק ככה אייזנקוט ישיג 61 בלי ערבים ונינצל ממשלת אחים מוסלמים.
אם עוד לא הצבעתם, זה בידיים שלכם.
מצילים את המדינה: לא מצביעים
תוהה על האפקטיביות. לראות את ביבי מתחנן זו פנטזיה של די הרבה חרדים אחרי השנים האחרונות. בטח אלה שלא באו להצביע. אני לא יודע כמה הוא מצליח פה לגרום להם להרגיש לא נעים
מצביעי מחנה נתניהו היקרים, אלו רגעי האמת.
אם תצביעו עכשיו למפלגות הגוש שלכם, אייזנקוט ייפול מ61 ציוני, ויהיה חייב את הערבים בשביל ממשלה.
זה הזמן לקחת אחריות על החיים של כולנו.
לא מצביעים! נשארים בבית!
רק ככה אייזנקוט ישיג 61 בלי ערבים ונינצל ממשלת אחים מוסלמים.
אם עוד לא הצבעתם, זה בידיים שלכם.
מצילים את המדינה: לא מצביעים