yoav hornung

עכשיו מעונן מצאת השבת ועד היום בצהריים אני מעריך שקראתי את הדו״ח המדובר של מודי'ס כ5 פעמים לצד לא מעט כתבות וציוצים על הנושא. הטקסט פה טיפה ארוך אבל מומלץ למי שרוצה לקבל אינדיקציה דרך העיניים של מי שהתפקיד שלו בעבודה זה להביא לפה משקיעים זרים. אומנם אני כמו כל אחד מהיציע, אבל יש מקומות טובים לראות מהם את המגרש… @netanyahu ושר האוצר @bezalelsm - תהיו איתי... הכותרת של הורדת הדירוג היא הכותרת. כפי שכתבתי לפני 11 חודשים (ראו בתגובה הראשונה), כשמורידים לך את הדירוג, זה טו לייט. נתחיל בחדשות הטובות: 1. הדו״ח עצמו מודה שכלכלת ישראל, בבסיסה, במצב מעולה. ולא רק בבסיסה. הפעילות הכלכלית חוזרת לעצמה תוך כדי המלחמה עם שחרור המילואימניקים: "So far the economy has managed the fall-out from the conflict reasonably well, with high-frequency indicators pointing to a swift rebound over the past three months. The labour force is approaching pre-conflict levels, as schools reopened and reservists have started to be released from duty." 2. הדו״ח מודה שלישראל מוניטין מצויין בהחזרת חובותיה. 3. אובייקטיבית, היחס חוב-תוצר של ישראל במקום מאוד טוב. 4. הציפייה להעלאת מיסים (מע״מ) ב-2025 הרגיעה את מודי'ס בקשר לרמת החוב הצפוי. למיטב הבנתי זה היה התעקשות נכונה של השר סמוטריץ. 5. מרומז בדו״ח שעצירת הרפורמה המשפטית על ידי האזרחים הצילה אותנו מהורדת דירוג בגלל הרפורמה והשסע בעם. ועל זה אזרחי ישראל זוכים לשבחים. 6. נגיד בנק ישראל מקבל שבחים על ניהול האינפלציה. עכשיו לחדשות הפחות טובות: 1. עיקר הזווית השלילית נובעת מהמלחמה בעזה. אני מסכים עם ראש הממשלה שאם ננצח לפחות בטווח זמן סביר, זה יכול להתהפך. (בכל מקרה, לא נראה שיש מי שרוצה לוותר על הביטחון ולוותר לחמאס בגלל מודי'ס). 2. התחזית שלהם היא שייתכן ונספוג הורדה נוספת בגלל מלחמה בחזית הצפונית (שוב, אני לא חושב שמישהו רוצה להוריד כוננות מול חיזבאללה בגלל דירוג מודי'ס). 3. המקום האמיתי והמשמעותי לדאגה הוא הזווית השלילית המשמעותית בנוגע למדיניות. בכמה מקומות בדו״ח מודי'ס נכתב, או נרמז, על נושא המדיניות של הממשלה בנושאים שונים. מי שקורא בין השורות מבין שסוכנות הדירוג חושבת שאין בממשלה מי שיודע לקבל החלטות קשות, שמאוד נדרשות בתקופה זו. מה שבטוח שאין מישהו שׁלכל הפחות יודע לדברר את מהלכיה. אחד מהם נוגע לתחום הבנייה. הנדל״ן בישראל הוא חלק מהותי בפעילות הכלכלית של המשק וגם בתקבולים ממסים. בעצם המדינה נשענת על היי טק ונדל״ן. אבל, חמישה חדשים לתוך המלחמה ואין פתרון לכוח האדם הנדרש לאתחול מחדש של ענף הבנייה. חברות רבות בתחום, וחברות במעטפת (קבלני משנה, אדריכלים ומעצבים ועוד), בסכנת פשיטת רגל. אם יפשטו רגל, יהיה קשה מאד להתחיל שוב לבנות במהירות. הרבית שעלתה לפני המלחמה והקפאת הפרויקטים נוכח המחסור בכוח אדם מהווים סכנה גדולה למשק - חשש לעליית מחירי הדיור ויוקר המחיה, וירידה בהכנסות הממשלה והחרפת הגירעון. בלתי נתפס בעיניי ששר השיכון, שר הכלכלה, שר הפנים ושר האוצר לא פתרו את בעיית העובדים עד עכשיו. בלשון מודי'ס: "That said, some sectors of the economy, in particular construction which relies to an important extent on workers from the West Bank, are operating at much lower levels than normal." שנית, מודי'ס רומזת לבעיה בקבלת החלטות תקציביות מאתגרות בגלל שיקולים פוליטיים. מבין השורות מבינים שלא ברור להם איפה מדינת ישראל משקיעה כספים כדי ליצור מנועי צמיחה. הרמז נמצא בפיסקה זו: "Moody's would stabilize the outlook if there was evidence that Israel's institutions are able to formulate policies that support the economic and public finance recovery and restore security while dealing with a wide range of policy priorities." אני מעריך שראש הממשלה דיבר עם מודי'ס לפני הורדת הדירוג, ושיש לו מספיק קרדיט כלכלי מהצלחותיו בעבר, כדי שלפחות יקשיבו לו. היות ובכל זאת ציינו שאין מדיניות שתתמוך בהתאוששות כלכלית ופיננסית, זה רמז עבה כפול: צרכים פוליטיים והרכב הקואליציה משמרים סעיפי הוצאה שאינם מתאימים לסדרי העדיפויות הנדרשים במצב הנוכחי. בתגובה לכך, מודי'ס לא נותנת אמון בשר האוצר בנוגע להובלת אסטרטגיה של השקעות בצמיחה. היכולת להבין מערכות פיננסיות וכלכליות לעומק, והיכולת לעמוד בקשר ישיר עם השחקנים בעולם הן קריטיות, ושר האוצר לא מצליח לדברר את המהלכים או לקבל את ההחלטות הנדרשות. שמירה לכאורה על מסגרת התקציב איננה מספיקה (כאן צריך לומר ששר האוצר כן התעקש על כ1% הפחתה בתקציבים חוץ מביטחון אבל זה לא מספיק וצריך להעמיק את ה״קיצוצים בתקציב 2024 ו 2025). חייבים השקעות בצמיחה עתידית כי האוכלוסייה פה גדלה מהר וצרכי הביטחון עולים. חייבים להפוך את ישראל למקום שלא רק מושך השקעות אלא הופך להיות היעד הכי אטרקטיבי בעולם להשקיע בו. זה אפשרי אבל זה דורש אומץ ויכולת לדברר. המשמעות של הורדת הדירוג היא עליית מחירים נוספת לצרכנים. המשמעות של הקיפאון בשוק הבנייה היא העלאת מחירים. האזרחים מבינים את זה ויבינו עוד יותר כשיפגע להם בכיס. לטובת מדינת ישראל צריכים להתייחס לאירוע כבר עכשיו כמו שהתייחסו להיפר-אינפלציה ב-,1985 כדי שלא נמשכן את עתיד ילדינו וכדי שנוכל לשלם על הביטחון. עד עכשיו, שר האוצר בחר כיוון. היום אפשר לומר בביטחון שזה לא ממש הצליח לו, מה שאומר שגם לנו. למרות שגם לי יש ספקות על יכולותיהם של כלכלנים רבים לקרוא את העתיד, וכך גם לגבי סוכנויות הדירוג (ואף כתבתי על כך בעבר), התגובה במוצ"ש מצידו של שר האוצר היתה לא ראויה שלא לומר ילדותית משהו. מה שמדאיג בה בעיקר שהיא מראה שהוא לא מבין איך מתנהלים בעולם הכלכלי-פיננסי. שר האוצר לא מבין שהוא איננו הלקוח של מודי'ס, אבל המשקיעים באג״ח של מדינת ישראל הם דווקא כן. הוא חייב להבין שיש גם מערכה כלכלית ארוכה ומורכבת, וחובה לשמור על המוניטין הטוב של מדינת ישראל, על משיכת משיקעים ועל הצמיחה הכלכלית. אסור לבזבז את השנים הטובות שהיו לנו, לגמור את ״הרזרבות״ שנצברו, ולהגיע לסוף המלחמות במצב כלכלי (חוב-תוצר) רע יותר. אני מאמין (בצניעות הנדרשת) שבהתנהלות נכונה, הורדת הדירוג הייתה נמנעת בזכות המצב המצויין של הכלכלה. גם אני חושב שהמלחמה לבדה לא היתה צריכה להוביל אותנו לנקודה הזו. לצערי, תגובתו של שר האוצר העצימה את אירוע הורדת הדירוג, והגדילה את כדור השלג. גם אני הקטן מאמין בעזרתו של ה׳ אבל הכלכלנים במודי'ס לא מדברים באותה שפה, ובכל מקרה, עזרת ה׳ איננה תחליף לאסטרטגיית צמיחה כלכלית לעתיד ילדינו. ולכן עכשיו שר האוצר צריך לעשות בחירות אחרות. לא מחר. היום. הוא צריך למנף את הדו״ח לתיקונים הנדרשים תוך כדי מלחמה. 1. צריך לוודא שעד סוף החודש יש מספיק עובדים בענף הבנייה כדי להרים את כל פרוייקטי הבנייה במדינה ועוד. 2. דרושה תוכנית השקעה במנועי צמיחה במשק, עם סיפור רהוט לאן ישראל הולכת. לא סתם סיפור. סוכנויות הדירוג צריכות ״סיפור״ מדיד. סיפור עם תוחלות מדידות שניתן לתקשר. זה כולל הובלה בתחומי טכנולוגיה, כמו קוואנטום ובינה מלאכותית, ברמה הבינלאומית, ועוד. סיפור של השקעה מאסיבית בתשתיות צופות פני עתיד. גירעון של 6% עם השקעות וסיפור טוב, אינו דומה בשום דרך לגירעון של 6% בלי כל יכולת לספר סיפור. בינתיים שר האוצר מתקשה מאוד בנושא זה. 3. צריך לצרף את החרדים לשוק העבודה. זה כולל הורדת גיל הפטור באופן מיידי והפסקת חלק לא מבוטל מתיקצוב הישיבות. הסיגנל קריטי. (אינני מתייחס כאן לנושא הצבאי-ביטחוני) 4. תכנית וואוצ׳רים לחינוך. תקציב החינוך מנופח ולא יעיל. מודדים שם תשומות (הקצאת כספים) ולא תפוקות. 5. התחייבות לדיגיטציה של המגזר הציבורי והורדת כח האדם ב-30% בעשור הקרוב. זה יחסוך הרבה כסף בתקציב המדינה, ישפר את היעילות ויעלה את הצמיחה במשק. 6. פתיחת המשק ליבוא ויישום תוכנית 'מה שטוב לאירופה' תוך חודש. 7. בעתיד, במקום מענקים למילואימניקים, הטבות משמעותיות בבסיס המס. זה ידרבן אנשים להגדלת ההכנסות שלהם ויעביר את המסר שאנחנו צופים עתיד כלכלי מזהיר. זה גם ייטיב עם הסקטור היצרני של המשק שגם נושא בנטל הביטחוני. (להרחבה ראו את הפוסט הקודם על כלכלה צומחת בזכות המעמד המשרת). 8. תכנית הוליסטית להפוך את ישראל ליעד ההשקעה הכי טוב בעולם. 9. תכנית גדולה לעלייה איכותית. נוצרה הזדמנות מטורפת להעלות לפה מדענים, אנשי היי טק, משקיעים ועוד אבל אף אחד לא באמת עובד בזה. יש תוכניות חדשות של האוצר (10 מיליארד שקל ל10 שנים) להחזרת מדענים. אבל צריך לעבוד בזה עם צוותים. ואנשים יבואו רק במשולב עם יישום נקודות 2 ו- 8. 10. הקמת וועדה מייעצת מקצועית לשר אוצר שיודעת גם להביא מקצועיות משווקי העולם, וגם לדברר את הכלכלה בישראל ובחו״ל. יש וואקום מסביב לשר האוצר. הרעיון של הקמת וועדה מעין זו הוצע כמה פעמים בשנה האחרונה, ולא יושם. כולל בתחילת המלחמה. למעשה, עדיף למנות שר אוצר מקצועי (לא פוליטי) שיוביל את הוועדה תוך התחייבות מצד הממשלה לתמוך פוליטית בהחלטות של שר האוצר שיתמנה. זה יחזיר את אמון המשקיעים והכלכלנים. לדעתי, מינוי שר האוצר המקצועי צריך להיות לתקופה של 5 שנים כדי להבטיח את ייצובה של המערכת, וכך גם נוכל לנהל את המלחמה הכלכלית מול העולם תוך כדי האיומים הביטחוניים. המשק הישראלי זקוק להשקעות ולמנועי צמיחה כלכליים אמיתיים והחלטות אמיצות. נדרש לתפקיד מי שמסוגל לדבר עם משקיעים בינלאומיים בשפה שהם מבינים ושעתידו הפוליטית פחות תלוי בהחלטותיו. ולכן, אם השר סמוטריץ לא מסוגל לגייס את עתמו ואת המערכת לצעדים אלו (ואני מקווה שהוא כן יצליח), לדעתי הוא צריך למצוא לעצמו מחליף. ואם לא, שראש הממשלה יעשה זאת. לנו בניגוד למדינות אחרות אין margin of error. בניגוד ליוון למשל או ארה״ב הגדולה - אנחנו מדינה קטנה ומותקפת. כל בוקר עשרות אלפי אנשים מיומנים וממומנים היטב בכל רחבי העולם קמים ושואלים את עצמם ״איך אני הורס את הריבונות היהודית היום״. לקרוא להם אנטישמיים לא עוזר לאף אחד. צריך תכנית ואסטרטגיה להתמודד עם האתגרים הכלכליים, שהמוניטין, התודעה והציפיות הם מפתחות חשובים בהתמודדות זו. אין לנו פריביליגיה להיות בינוניים בנושא. זאת ועוד, כפי שהזהרתי בפוסט מלפני 11 חודש: כשמורידים לך את הדירוג, לוקח זמן להתאושש. במדינות אחרות דוגמת ברזיל, דרום קוריאה, יוון וספרד לקח שנים רבות עם רפורמות משמעותיות. כל ילד יודע שחייבים לשים אצבע בסכר, ולכן צריך לעצור את הסחף כאן עכשיו. כאמור חלק מזה כולל שינוי פרדיגמה והשקעות חדשות. נדרש לקבל פה החלטות תקציביות קשות וגם לעשות רפורמות בסוגיות הליבה כמו ששמעון פרס, מודעי ומיכאל ברונו (עם ייעוץ מסטנלי פישר) עשו בשנות ה80. צריך לעשות את זה לפני שנגיע לבעיות. זה חלק מהסיפור. עדיף להקדים תרופה למכה כשמצבנו הכלכלי והתקציבי טוב בדיוק כפי שכתבו בדו״ח מודי'ס. אסור לבזבז את ההון והכלכלה הטובה שבנו אזרחי ישראל בשנים האחרונות על ניהול בעייתי ופוליטיקה קואליציונית. אני בטוח שגם ראש הממשלה, גם שר האוצר וגם שאר המפלגות מבינים את זה היטב. אנחנו יכולים לצלוח את הורדת הדירוג, אבל נדרשת פה החלטה פוליטית אמיצה לטובת מדינת ישראל וכלכלת ישראל. לדעתי, אם נפעל בנחישות ובזריזות ניתן יהיה למנוע את ההורדה הנוספת, אפילו אם תיפתח חזית צפונית. כאמור זה גם תלוי בכך שנגייס את השחקנים הכלכליים בעולם לסיפור שלנו. אבל העבודה הזו לא נעשית היום. ושוב, אם שר האוצר לא מסוגל או לא רוצה (מסיבות פוליטיות מובנות), עדיף שיהיה מינוי מקצועי. השמיים לא נפלו בגלל ההחלטה של מודי'ס. אבל הם מלאים עננים. ״אם בחוקותי תלכו״ כוללת ״ונתתי גשמיכם בעיתם״ כדי ש״עץ השדה ייתן פריו״. בינתיים יש עננים ובמקום גשמי ברכה אנחנו בסכנת ברד או מבול. ולכן אני פונה גם לשר האוצר וגם לראש הממשלה לקבל החלטות אמיצות, לפני שאת ההחלטות האלו יקבל מישהו בשבילם ובשבילנו.