3. לא *נאמר* שיש גם תא״ל (מירי רגב) ואל״מ וסגנית ראש המל״ל (טליה לנקרי). נאמר: ״הכי הרבה ביטחוניסטים במפלגת ישר״ (אתייחס בהמשך) . הערה קטנה: מתוך ה-10, רק רם בן ברק הוא עדיין ח״כ מכהן בכנסת הנוכחית (מירי רגב התפטרה מהכנסת בפברואר 2023 במסגרת החוק הנורווגי)
שמעון שיפר שוב לא מפספס הזדמנות להרעיף מחמאות על ליברמן, מתאר אותו כ"הבן אדם המנוסה והחכם הזה" ומספק לו שיחת מוטיבציה.
יריב אופנהיימר: ״היו בחירות, מה לעשות שהנושא של הגיוס לא היה כנראה מספיק חשוב לאנשים, כי עובדה שלא קיבלו, אין, אין 61 שרצו שינוי וגיוס… הציבור רצה קודם כל את שינוי הממשלה. אז אני קודם כל משנה את הממשלה, ובשביל לשנות את הממשלה, אם צריך את החרדים, ייכנסו החרדים, מכיוון שזאת העדיפות הראשונה.״
לא יודע אם איזנקוט יצליח להקים ממשלה, אבל לשמוע ולקרוא עיתונאים ואנשי תקשורת שלפני הבחירות דיברו על החשיבות של קיום הבטחות בחירות וכעת מכינים את הקרקע לקראת הפרתן, זו פארסה מוחלטת. הרבה דברים נאמרו על הידרדרות הפוליטיקה והפוליטיקאים, אבל התקשורת הישראלית נראית כעת כמו עגלת סופר מידרדרת ללא שליטה בירידה של הקסטל. הציבור רחוק מלהיות טיפש, הוא זוכר ויזכור את זה גם לפעמים הבאות. לצערי, אני בספק אם נראה ניסיון כן ואמיתי מצד התקשורת להפיק לקחים ולהוביל את השינוי הנדרש.
“אם היינו מדינה מתוקנת, לא היה ניתן לסביבתו של נתניהו להמשיך ולהסית נגד אזרחים של יותר מ-20 אחוז מכלל האוכלוסייה. בשלב הנוכחי, מותר לדרוש ממפלגות השינוי לגלות בגרות ולכלול אותם בממשלה הבאה ולא על תקן של הימנעות מבחוץ, אלא תוך פתיחת דלתות השלטון לפניהם.” (שמעון שיפר, ׳ידיעות אחרונות׳)
אני מאוד מחבב את מנחם קלמנזון. מעבר לסיפור הגבורה האישי שלו, הוא איש מאיר פנים ונעים הליכות. אבל כשאני רואה אותו בבוקר בפאנל של רסקין, קשה לי להבין מה יש לו לחפש שם מול פאנל כל כך חד צדדי.
ממליץ לקרוא את הטור של ג'קי חוגי, הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל, שפורסם השבת ב"מעריב". הוא שולל את הטענה שהייתה התרעה מצרית משמעותית וממוקדת בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר, וטוען שהמצרים מסרו אזהרה כללית ש״בשום שלב לא הפכה להתרעה נקודתית, כזו שכללה את זירת המתקפה, אופייה והמועד שבו תתבצע״.
