Annette Thompson

קיבלתי כמה בקשות להסביר, אז הנה חמש דקות על מה אנבדיה בונה, איך היא ניצחה את המתחרות והפכה לחברה עם השווי הגדול אי פעם ומה החלק של המנכ״ל המתפוטר ג׳נסן הואנג בכל זה: בפשטות, אנבדיה היא חברה שמספקת מעבדים גרפיים. מעבד גרפי זה שבב יחסית ״טיפש״, שזה אומר שהוא לא מסוגל לבצע חישובים ופעולות מורכבים. אבל מצד שני, הוא מאוד מאוד יעיל בביצוע חישובים פשוטים ובמיוחד חישובים מקביליים (חישובים שהתוצאה שלהם לא תלויה בתוצאה של חישוב קודם, ולכן ניתן לבצע הרבה מהם במקביל). כשאנבדיה הוקמה בשנות התשעים מעבדים גרפיים שימשו להרצה של משחקי מחשב, שהגרפיקה שלהם מחייבת חישוב מקבילי מהיר. אבל היום השימוש העיקרי הוא במודלי בינה מלאכותית. מודלי בינה מלאכותית הם בגדול רשימה ארוכה מאוד של טריליוני מספרים (״משקולות״). תהליך הייצור של הרשימה נקרא אימון, והוא מצריך כמות בלתי נתפסת של חישובים (בערך טריליון כפול טריליון). גם ההרצה של המודל במענה על שאילתא מצריכה בערך טריליון חישובים. למזלנו, החישובים האלו פשוטים וניתן לבצע אותם במקביל, וזו הסיבה שיש ביקוש חסר תקדים למעבדים הגרפיים שאנבדיה מייצרת. על פניו, נראה שיש פה סיפור של מזל בלבד - אנבדיה הייתה חברה חביבה שייצרה שבבים למשחקי מחשב ובמקרה התגלה שהם אידיאליים למנוע הצמיחה הכי גדול בעולם היום שזה בינה מלאכותית. אבל אנבדיה היא לא החברה היחידה שייצרה מעבדים גרפיים ובדרכה לפסגה היא חלפה על פני חברות שבבים הרבה יותר מבוססות ועשירות כמו אינטל, גוגל ואיי-אמ-די. היא עשתה את זה בזכות סדרה של החלטות טובות וחזון ברור בהובלת ג׳נסן. דוגמה טובה היא ההחלטה בתחילת שנות האלפיים לפתח את ״קודה״. אנבדיה דאז הייתה חברה יציבה ורווחית, ובכל זאת החליטה להשקיע משאבי עתק בפיתוח של שפת תכנות ואוסף כלים להנגיש את עולם החישוב המקבילי ליישומים שחורגים מגרפיקה. ג׳נסן האמין שלחישוב מקבילי יש יתרונות מבניים שיהפכו אותו לעדיף על החלופות גם אם היישומים לא ברורים עדיין. זה גם מה שהוביל את אנבדיה לדחוף אקטיבית לפיתוח של בינה מלאכותית בעזרת הכלים שהיא הנגישה. כשעולם הבינה המלאכותית התפוצץ שאר חברות השבבים נתפסו בלתי מוכנות עם ההנגשה של התשתיות הנדרשות. דוגמה נוספת היא הרכישה של חברת מלאנוקס הישראלית בסכום עתק של 7 מיליארד דולר ב-2019. בזמנו רבים חשבו שזה מחיר מופרז אבל היום יש שמחשיבים את הרכישה כעסקה עם התשואה הגבוהה בהיסטוריה. אנבדיה השתמשה בטכנולוגיית התקשורת של מלאנוקס כדי לחבר את השבבים שלה זה לזה ויחד הם מתפקדים כסוג של ״סופר-שבב״. זה התברר כהכרחי לאימון והרצה של מודלי הענק שלא נכנסים לזיכרון של שבב בודד. מי שהוביל ביד רמה את החברה מהקמתה ועד אתמול זה אדם אחד - ג׳נסן. הוא ידוע כמי שידו בכל - החל מהתערבות בכל פרט במפרט הטכני של השבב עצמו ועד הובלת רשת הקשרים, הספקים והלקוחות של שהפכו את אנבדיה לכמעט מונופול. ג׳נסן דגל בגישה שוברת-היררכיה ועבד ישירות עם כל דרגי הארגון. אם תשאלו עובדים זוטרים מאנבדיה, רבים יספרו על אינטרקציה אישית עם ג׳נסן בסוגיות מקצועיות ואישיות. מהזווית הישראלית, ג׳נסן חריג בעולם הטק בכך שלא נסוג מלדבר על ישראל בתקופת המלחמה. הוא כינה אותה ״הבית השני״ של החברה מחוץ לארה״ב והרבה לעסוק פומבית ופרטית בשחרור של עובד החברה אבינתן אור משבי חמאס. חברות ענק הן לעולם לא מופע של איש אחד, אבל אין ספק שהעזיבה של ג׳נסן היא טלטלה גדולה לארגון שהזהות והתרבות הארגונית שלו מבוססים במידת רבה על דמותו של המנכ״ל.