אביעד סנדרס.

לפעמים החיים יותר פשוטים ממה שזה נראה. המציאות פשוט מכתיבה לנו מה צריך לעשות. מה אומרת לנו המציאות: א. תיקו מוחלט. העם לא רוצה ממשלת ימין על מלא וגם לא ממשלת שינוי מסתבר. ב. ב-2028 ייכנס בוודאות נשיא לא אוהד לישראל ואולי אף עוין לבית הלבן. ג. יש מלחמה עם איראן בפתח ובעקבותיה הזדמנויות היסטוריות להרחבת הסכמי אברהם. ד. יש רוב בכנסת לחוק גיוס וחיזוק החרדיות המשתלבת באופן כללי, למלחמה בפשיעה בחברה הערבית ושיפור מצבה באופן כללי, לרפורמה משפטית מאוזנת, לרפורמה בחינוך, ולמיגור הפשיעה הלאומנית היהודית ביהודה ושומרון. ה. זה נכון שעל ועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר יהיה קשה להסכים. גם את זה אומרת לנו המציאות. אבל אפילו זה אפשרי. את המציאות הזאת רואים בימים האחרונים יותר ויותר ישראלים. כולל כאלו שהתנגדו לממשלת אחדות לפני הבחירות. כל יום עוד ועוד אנשים מצטרפים לגל שנוצר. אז גדי וביבי. ביבי וגדי. תקשיבו טוב למה שהולך. תקשיבו טוב למציאות. כנסו לחדר. כתבו קווי יסוד. חלקו תיקים. וקדימה לעבודה, היא רבה ועצומה. ולנו כאזרחים, נותר לא לוותר. להשמיע את הקול שלנו. יש אינסוף יוזמות כרגע. מלא מלא כתיבה ברשתות בנושא. להדהד. להדהד. להדהד. עד שישמעו ויושיעו אותנו.

תוצאות הבחירות הן תיקו מארץ התיקואים. יהיו עוד הרבה ספינים על מי ניצח, אבל בשורה התחתונה, בדמוקרטיה פרלמנטרית מנצח מי שמצליח להרכיב ממשלה. ובמקרה הזה אף אחד לא יצליח. זאת לא אמירה ערכית על החיים זאת אמירה פרקטית. לא מאמינים? יתכבדו נתניהו בניסיון לייצר עריקים מגוש השינוי ואייזנקוט בניסיון לייצר קווי יסוד לממשלה מליברמן ועד המשותפת, וידווחו לנו איך זה הלך. מנגד יכולים השניים לחסוך לנו הרבה זמן, עגמת נפש וסיכון מיותר של עתיד מדינת ישראל. הם פשוט צריכים להיכנס לחדר ולהתחיל לדבר. לא, אייזנקוט לא צריך לבוא עם בנט וליברמן. אם זה גוש, הוא ראש הגוש. נתניהו לא צריך רשות של מפלגות הגוש שהוא גדל על חשבונן. צריך לייצר קווי יסוד בין השניים. להגדיר משימות לאומיות: איראן. מצב ישראל בעולם. שילוב החברה החרדית. מיגור הפשיעה בחברה הערבית. חוקה. ועדת חקירה בהסכמה. מיגור אלימות נוער הגבעות ביהודה ושומרון. להסכים על ראשות הממשלה. על חלוקת התיקים לשני הגושים. ואז, לא צריך להחרים אף אחד. לא מדירים אף אחד. לא להגיד מי לא. רק מה כן. כל סיעות הבית מוזמנות. אלו קווי היסוד. אלו התיקים. תגידו אם אתם בפנים או בחוץ. בחירות וההיסטוריה לא תסלח לכם שסיכנתם את עתיד המדינה. ממשלת אחדות לאומית, שאף אחד לא באמת רוצה אותה, אבל המדינה לא תוכל כיום בלעדיה, תכניס אתכם בשורה אחת עם שמיר ופרס גיבורי 1984 שהצילו את מדינת ישראל מקריסה כלכלית ומהבוץ הלבנוני הנורא. ביבי וגדי, תעשו היסטוריה. תובילו. תנהיגו. תראו שנצח ישראל חשוב לכם יותר מהכל.

הערב הזה צריך להסתכל בצורה מפוכחת על המציאות - מצד אחד הציבור הביע אי אמון גדול בממשלת נתניהו. מנגד גוש השינוי, שגם אם יתאמץ מאוד, יתקשה להקים ממשלה. התסכול ממש מובן לי, אבל צריך לחשוב עכשיו על עתיד המדינה. בשורה התחתונה, אין ברירה. שום ממשלה פרט לממשלת אחדות רחבה, לא תצליח לנהל את מדינת ישראל ואתגריה הרבים. מלחמה. מצבה של ישראל בעולם. שירות לכולם. מלחמה בפשיעה בחברה הערבית ורפורמה משטרית. לאחד את העם. לא ממשלות אחדות בלוף כמו שהיו פה בתקופת הקורונה וסביב השבעה באוקטובר. ממשלת אחדות בסגנון 84׳ - במקום עבודה וליכוד, שמיר ופרס, ישר והליכוד. אייזנקוט ונתניהו נכנסים לחדר, קובעים קווי יסוד, חלוקת תיקים מרכזית ומשם השאר מצטרפים. אין ברירה. זה הדבר היחיד שייקח את ישראל קדימה.