Dan Stramer

שתקתי מאז שגוייסתי למילואים. עסקתי במילוי תפקידי כקצין לוחם, כולל בעוטף עזה (התמונה משם). אחרי יותר מחודש של שתיקת מלחמה, אני שובר את השתיקה. שום דבר לא יכול להצדיק את הטבח שחמאס ביצע. חמאס הוא ארגון טרור רצחני שחייב להימחק מעל פני האדמה. מחבלי החמאס ותומכיהם הם חלאות אדם, מפלצות. אני תומך במלחמה נגד החמאס. הטבח הזה לא קרה בוואקום. קדמו לטבח 56 שנים של שליטה צבאית על העם הפלסטיני בגדה המערבית, ו-15 שנים של מצור הדוק על רצועת עזה. אסור לנו להתעלם מכך. הטבח הנורא מחייב אותנו לא רק להילחם בחמאס אלא גם להביט על עצמנו כחברה וכמדינה. הטבח מסמן קריסה של שלוש מהתפיסות המרכזיות ששולטות בחברה הישראלית: 1. "אין צורך בשלום, צה"ל יכול להגן על מדינת ישראל גם בלעדיו". לצערנו, ב-7.10 צה"ל נכשל במשימה המרכזית שלו והיא הגנה על אזרחי ישראל. תסתכלו על השקט בגבולות עם מצרים וירדן ותבינו כמה השלום חזק יותר מכל אוגדה, טנק או מטוס. עובדה. טעינו. 2. "לנצח ניתן לשלוט ולדכא את העם הפלסטיני תוך שישראל משגשגת לצידו". היינו בטוחים שנוכל "לנהל את הסכסוך". טעינו. אומת ההיי טק העשירה עם הצבא החזק קרסה אל מול ארגון קטן, קיצוני, תאב דם ואכזרי. עובדה. חשבנו שלנצח הפלסטינים בעזה יחיו בשקט בתוך הכלא הגדול ביותר על כדור הארץ. עם 4 שעות חשמל ביום, עם למעלה מ-50% אבטלה, בעוני מחפיר. בזמן שבצד השני של הגדר קיימת מדינה משגשגת. טעינו. 3. "ההתנחלויות שומרות ומגינות על ישראל". טבח אוקטובר הוכיח בדיוק ההפך. במקום להגן על תושבי עוטף עזה, עם לוחמי חי"ר, טנקים, תותחים ומטוסים, הדרג המדיני דאג שצה"ל יהיה עסוק בהגנה על סוכה בחווארה, בשמירה על מאחזים לא חוקיים, ובדאגה שבהתנחלות היהודית בחברון לא יצעדו פלסטינים אלא רק יהודים טהורים. באשמת הדרג המדיני, צה"ל שהיה אמור להגן מפני חמאס האכזר, היה עסוק בכיבוש הפלסטינים בגדה ובשמירה על המתנחלים. ביום הטבח היו בגדה המערבית 36 גדודים לוחמים לעומת 2 בלבד בעוטף עזה. המספרים מדברים בעד עצמם. בשביל ממשלת ישראל בראשות המתנחלים הקיצוניים, הדם של המתנחלים אדום יותר מהדם של תושבי העוטף. עובדה. ההתנחלויות, הכיבוש והמצור הביאו לחורבן הארץ הזו. הדם של 1400 נרצחי הטבח הוא על הידיים של החמאס. אבל ישראל תרמה תרומה משמעותית לאפשרות של מפלצת החמאס לצמוח. כדי להרחיב את הכיבוש וההתנחלויות, ישראל היתה חייבת שקט מעזה. תמורת השקט המדומה הזה, ישראל דאגה שמזוודות של מיליוני דולרים ייכנסו כל חודש לחמאס. ראשיהם של המתנחלים דאגו שנאמין שאין פרטנר, שאין לנו ברירה אלא לחיות רק על החרב. כל מנהיג פלסטיני שיכול היה להיות שותף לחלום השלום, מייד הוצג בישראל כטרוריסט. ראשיהם המסוכנים של המתנחלים הצהירו כי צריך "למחוק את חווארה", פתחו בקמפיין לשחרור רוצח טרוריסט יהודי, ורק לאחרונה אמרו כי "פצצת אטום על עזה היא אפשרות". אלה לא השוליים, אלה שרים, ראשי מפלגות וחברי כנסת בכירים בקואליציה. חשוב לזכור שהאסון הגדול ביותר של מדינת ישראל התרחש במשמרת בה האידאולוגיה של ראשי ההתנחלויות שולטת בממשלה. כבר שנים ארוכות שהם שולטים בממשלה. כ- 15 מיליון בני אדם חיים פה בין הים לירדן. רובם המכריע רוצה דבר אחד, לחיות. לחיות בשקט ובשלום. מיעוט קיצוני דתי בעם הפלסטיני ובעם היהודי מונע זאת. מיעוט הזוי מקיים פה סכסוך ארור, מלחמה שלא מפסיקה לגבות מחיר דמים בלתי נסבל. די. חייבים להפסיק את ההרג הזה. חמאס אינו מייצג את העם הפלסטיני. אסור להתבלבל, דגל חמאס הירוק והמתועב שונה מדגל העם הפלסטיני. הרוב המכריע של הפלסטינים רוצה לחיות בשלום עם מדינת ישראל, תוך חירות ועצמאות. החברה הישראלית עומדת בפני צומת הדרכים המשמעותי ביותר מיום קיומה. פנייה לכיבוש ואלימות תיקח אותנו לעוד שנים ארוכות של סכסוך מדמם ולסופה הממשי של מדינת ישראל. כי אם אחרי שישראל תנצח את החמאס (והיא תנצח), נמשיך לכבוש את הפלסטינים, יקום חמאס חדש. אולי בשם אחר, אולי בצורה אחרת, אבל בביצה הטובענית והמסריחה של הכיבוש יכולות לצמוח רק מפלצות. מפלצות אכזריות. פנייה לדרך השלום תיקח אותנו לדרך חדשה. פינוי התנחלויות, סיום השליטה הצבאית על הפלסטינים והקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל תסמן עידן חדש במזרח התיכון. הלב עכשיו קודם כל עם החטופים ומשפחותיהם, עם משפחות הנרצחים הישראלים, עם משפחות המפונים מהדרום ומהצפון. וכן, הלב גם עם אלפי משפחות ההרוגים הפלסטינים, אנשים חפים מפשע שמצאו את מותם כי נולדו וחיו במקום הלא נכון. הלב עם' מאות אלפי הפליטים הפלסטינים שנמצאים ללא קורת גג בדרום רצועת עזה. כן, אני עצוב ובוכה כשחפים מפשע נהרגים, בוודאי נשים וילדים, וממש לא משנה לי מה הלאום או הדת שלהם. הלב עם משפחות כל הרוגי המלחמה הארורה ביותר שידענו.