Pinned Tweet
Replying to @the_dmoti @OrenNahari
בשלוש שנות שירותי פרסמתי כמעט בכל שבוע גלויה או שתיים מרומא בדף הפייסבוק שלי. יש שם תיעוד לפעילות האינטנסיבית והענפה שלנו. אפשר לגלול ולקרוא. חומר מעניין, כולל תמונות וסרטונים.
כאן: facebook.com/dror.eydar
אגב, הגלויות מתורגמות גם לאיטלקית. כאן:
facebook.com/AmbasciatoreIsr…
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
ערב ערב שמענו את פלג מצטט ציטוטים חלקיים ומגמתיים מחקירות נתניהו ואחרים, תוך עקיפת כל כללי הסוביודיצה, ומתוך שכנוע שנתניהו אשם גם אם לא הוכחה אשמתו. בשנים האחרונות לא שומעים אותו מדווח על החרפה הנחשפת מדי יום בעדויות ההגנה והתביעה, על העוול ואי הצדק שבכל התיקים וההאשמות שהדביקו ללא בדיקה וללא הצדקה ובכך גלגלו מדינה שלמה לעשור של כמעט מלחמת אזרחים. על זה לא תשמעו את הבחור. עכשיו הוא נזכר שיש חפים מפשע. האם אנשי כוח 100 לא היו זכאים לחפותם?
"צדק צדק תרדוף, וירשת את הארץ" - גם צדק חובה לרדוף בצדק!
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
אכן, הנטל גובר ולכן רצינו לפתור את הנושא, בין השאר, באמצעות חוק הגיוס המצוין של ביסמוט. לא הצלחנו. מתברר שחלק ניכר מאלה שהתנגדו, השתתפו במסע תעמולה פוליטי שהשיג בדיוק ההפך. אשריהם.
עם זאת, אני אופטימי, כי החברה החרדית.משתנה לאטה. אני בוחר לראות את חצי הכוס המלאה ולעודד את אחינו החרדים להיות מעורבים יותר ויותר בחברה. וכמובן, יש לי סבלנות מכיוון שהפרספקטיבה ההיסטורית שלי רחבה וארוכה. אני יודע היכן היינו לפני כשמונים והיכן כיום.
ערב ערב שמענו את פלג מצטט ציטוטים חלקיים ומגמתיים מחקירות נתניהו ואחרים, תוך עקיפת כל כללי הסוביודיצה, ומתוך שכנוע שנתניהו אשם גם אם לא הוכחה אשמתו. בשנים האחרונות לא שומעים אותו מדווח על החרפה הנחשפת מדי יום בעדויות ההגנה והתביעה, על העוול ואי הצדק שבכל התיקים וההאשמות שהדביקו ללא בדיקה וללא הצדקה ובכך גלגלו מדינה שלמה לעשור של כמעט מלחמת אזרחים. על זה לא תשמעו את הבחור. עכשיו הוא נזכר שיש חפים מפשע. האם אנשי כוח 100 לא היו זכאים לחפותם?
"צדק צדק תרדוף, וירשת את הארץ" - גם צדק חובה לרדוף בצדק!
אתה חוזר שוב לטענתך שלא הבאתי מספרים. כי מה תוכל לטעון אחרי שהשתמשו בך למען רעיונות הפוכים מאלה שהטפת להם - שהיית בטוח מדי בעצמך? שלא למדת דרכי ענווה? שהתססת את החברה לחינם בזמן שהפתרון היה בהישג יד? ובכן, המספרים נמצאים בכל מחקר סוציולוגי על החברה החרדית: יציאה לעבודה, לימודים אקדמיים, שירות צבאי, מעורבות בחברה הישראלית, צפייה בתוכניות טלוויזיה או האזנה להן, דמוקרטיזציה של השיח התקשורתי וברשתות - כל אלה חווים שינויים אדירים אם נשווה את החברה החרדית בשנות השמונים לזו בימינו. מדובר בשינויים של עשרות אחוזים ובמקרים מסוימים מאות אחוזים. נוסף על כך, לעומת מרכזים בודדים וצפופים אז, כיום החברה החרדית מפוזרת על פני כל הארץ במאות מקומות, לכן היא חשופה הרבה יותר לחברה הישראלית הכללית וגם לוויכוח על השירות הצבאי. יתרה מזו, חלק הארי בהנהגה החרדית הסכים לחוק ביסמוט - חידוש שלא היה עד אז. זה היה מבטיח לגיטימציה לקיום החוק ולגיוס חרדים. כאמור, בגלל טהרנים כמוך, לא ניסינו. החמצה היסטורית. לעומת זאת, אי אפשר לקחת ממך את הלהט שבו הטפת נגד בעוז אידיאליסטי, בעוד שלמעשה היית כלי די שימושי בשירות מגמות הפוכות מאלה שרצית. לא רק שחבריך מציעים לחרדים חוק "מרוכך" וחלש, הם גם מפלרטטים על שותפות עם אלה שמתייחסים לחיילי ישראל כאל אויב ולצה"ל כאל צבא שביצע "רצח עם". החרדים, לעומתם, הם אוהבי ישראל ותומכים בזכות היהודים לשוב לציון, כלומר ציונים.
אי אפשר לקחת מדרור אידר שיש לו ביטחון עצמי מאוד מאוד גבוה. אחרת איך תסבירו את העובדה שהאיש ניסה לשכנע שחוק ביסמוט הוא חוק טוב, אבל כביקוש ממנו לבסס את זה על מספרים ולהסביר אילו מגמות חיוביות הוא מזהה ועל מה הן מבוססות - הוא פשוט התעלם. כבר חצי שנה שהוא לא מסוגל לענות שאלה פשוטה - על אילו מספרים אתה מתבסס?
ובגלל שדרור מדבר הרבה על אמת, אבל לא כל כך אכפת לו מהאמת, עכשיו הוא מגדיר מחדש ציונות. למשל, מפלגות שמגדלות ברשתות החינוך שלהן דור צעיר לא ציוני ולא יצרני, ששרים בעצרות שלהם ״בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים״ שקוראים לקרוע צווי גיוס, שמעדיפים שלטון עותמני, אני יכול להמשיך, הם עכשיו מבחינת דרור - ציוניות.
פוסט אמת. גרסת דרור אידר. ולזה היום קוראים ימין.
@droreydar
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
Replying to @ela1949
הציוץ הזה מלמד שבעיקר נירמלנו בורות ופחד מלהתעמת עם תופעות מסוכנות מחשש שנתוייג כגזענים.
ובכן, אין לנו שום בעיה עם הערבים כגזע ולא עם דתם. ההיסטוריה מוכיחה זאת, הכתבים ההיסטוריים שלנו מוכיחים זאת, וגם היחס הלבבי לערביי מדינות ברית אברהם מוכיח זאת. לא כך באשר ליחס הצד השני כלפינו. הדברים ידועים.
ועדיין מטיחים את אשמת הגזענות במין בורות מקוממת. האם הבריטים שתיעבו את הגרמנים במלה"ע השנייה, עשו זאת מסיבות של גזע? הייתה להם מלחמה על הקיום מולם. זה טבעי. המפלגות הערביות מצהירות בגלוי ובאמירות בע"פ ובכתב חזור והצהר, כי אינן מקבלות את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - והרי זו מהות הפרויקט הציוני: הקמת בית לאומי לעם היהודי במולדתו העתיקה היחידה. מכאן שואב חוק השבות את תוקפו המוסרי. זה השורש והבסיס למגילת העצמאות. סיפרו כמה פעמים מוזכרת במגילה מדינה יהודית על הטיותיה השונות, וכמה מופיעה דמוקרטיה. מבחינת המפלגות הערביות, בהינתן האפשרות, הן תדרושנה אוטונומיה ערבית בגליל ובנגב. עד אז, הן שואפות לבטל את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. ציוצים חסודים כאלה אינם ביטוי למוסריות עודפת; הם מבטאים מחלה נפוצה בעולם המערבי: עצלות אינטלקטואלית.
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
Replying to @ela1949
אני מזלזל בהשכלה?! עשיתי כעשרים שנה (אולי יותר) באקדמיה. אני לא מתרשם מתארים אלא מבקש ממך לציית לחוקי הלוגיקה. מה זו גזענות? האם היהודים ששנאו את הגרמנים היו גזענים? מה ההבדל אם כיום הם שונאים את חמאס ואת מי שתומך בהם? הוויכוח פה אינו אישי, למרות שהוא נדמה ככזה. השקפת העולם השגויה שלך ביחס להגדרת הגזענות, משקפת את הזרם המרכזי בתקשורת הישראלית.
אגב ספרים ומחקרים, בהגדרות האנטישמיות של IHRA (עזרתי לקדם אותן כשגריר באיטליה עד שמנשלת איטליה אימצה אותן), נאמר בין השאר, שכל מי שמכחיש את זכותהעם היהודי להגדרה עצמית או טוען שקיומה של מדינת ישראל (כמדינת העם היהודי) היא יוזמה גזענית - הוא אנטישמי. עכשיו לכי וקראי את הצהרותיהם הגלויות של חברי המפלגות הערביות, כולל המניפסטים הברורים כמו של ועדת המעקב של ערביי ישראל - ואולי תחשבי מסלול מחדש.
מי שמתנגד לאויב, אינו גזעני. הוא אדם בריא. מרוב,שאת מתאמצת להזדעזע מההתנגדות למפלגות הערביות - כי שמא זו "גזענות" - את חוסמת את הדיון הציבורי ומאפשרת לסכנה להגיע אל סף דלתך.
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
Replying to @ela1949
אז סיימת לימודים. אני מכיר גם פרופסורים גמורים כדברי עגנון, שטועים בהוויות העולם באופן מתמיה. אם את חושבת שהתנגדות למי שרואים בנו אויב, מי שרוצים לפרק את ישראל מהגדרתה כמדינה יהודית, היא גזענות - לא למדת היטב. ואם למדת, שכחת.
יש פה עיקרון פשוט: ההתנגדות אינה כלפי הגזע או הדת, אלא כלפי מי שנלחם בי. את יכולה לכנות זאת בכל כינויי הגנאי שתרצי - בסופו של חשבון אינטלקטואלי, מדובר בבורות.
הנה מבחן שכדאי שתעשי ביושר: האם המפלגות הערביות רוצות כמונו לחסל את אויבינו? אם תשובתך חיובית, אינך מחוברת להצהרותיהן הברורות, הגלויות והכתובות; אם תשובתך שלילית, כי אז עלייך להבין שהתנגדות להן אינה גזענות. היהודים במלה"ע השנייה שנאו שנאת עולם את הנאצים. היית מכנה אותם גזענים? מה שקרה בשבעה באוקטובר היה בזעער אנפין יותר ממה שעשו לנו הנאצים. האם זו בעיה להתנגד לאלה המסרבים לראות בנאו נאצים של עזה, אויבים?
התנגדות למי שנלחם נגד קיומי כעם יהודי במולדתו העתיקה, אינה גזענות. היא אינסטינקט בריא שאבד לך. לצערי, חלק ניכר מהתקשורת, חוזר על השטות הזאת ומטעה את הציבור, ולמעשה חוטא במה שכתבתי בתגובתי הקודמת: עצלות אינטלקטואלית.
הציוץ הזה מלמד שבעיקר נירמלנו בורות ופחד מלהתעמת עם תופעות מסוכנות מחשש שנתוייג כגזענים.
ובכן, אין לנו שום בעיה עם הערבים כגזע ולא עם דתם. ההיסטוריה מוכיחה זאת, הכתבים ההיסטוריים שלנו מוכיחים זאת, וגם היחס הלבבי לערביי מדינות ברית אברהם מוכיח זאת. לא כך באשר ליחס הצד השני כלפינו. הדברים ידועים.
ועדיין מטיחים את אשמת הגזענות במין בורות מקוממת. האם הבריטים שתיעבו את הגרמנים במלה"ע השנייה, עשו זאת מסיבות של גזע? הייתה להם מלחמה על הקיום מולם. זה טבעי. המפלגות הערביות מצהירות בגלוי ובאמירות בע"פ ובכתב חזור והצהר, כי אינן מקבלות את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - והרי זו מהות הפרויקט הציוני: הקמת בית לאומי לעם היהודי במולדתו העתיקה היחידה. מכאן שואב חוק השבות את תוקפו המוסרי. זה השורש והבסיס למגילת העצמאות. סיפרו כמה פעמים מוזכרת במגילה מדינה יהודית על הטיותיה השונות, וכמה מופיעה דמוקרטיה. מבחינת המפלגות הערביות, בהינתן האפשרות, הן תדרושנה אוטונומיה ערבית בגליל ובנגב. עד אז, הן שואפות לבטל את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. ציוצים חסודים כאלה אינם ביטוי למוסריות עודפת; הם מבטאים מחלה נפוצה בעולם המערבי: עצלות אינטלקטואלית.
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
מוזמנים לקרוא את דברי ד״ר דרור אידר. האמת על חוק הגיוס שהובלתי.
עכשיו, משהוסר הלוט מעל כוונותיהם האמיתיות של הפוליטיקאים שהתנגדו בשעתו לחוק הגיוס, ומשהתברר השימוש הנלוז בתמימים שבאמת ביקשו למחות נגד מה שראו כפטור לחרדים –כדאי לחזור לנתוני האמת של החוק ולראות עד כמה הייתה התעמולה נגדו נבזית ולא מוסרית.
הנה סיכום סעיף 26 יג: הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הראשונה, לא יפחת מ-8160; בשנת הגיוס השנייה, הרף לא יפחת מ-6,840; בשנת הגיוס השלישית לא יפחת מ-7,920; בשנת הגיוס הרביעית הרף לא יפחת מ-8,500. עד כה הגענו ל-31,420 מגויסים בארבע השנים הראשונות להחלת החוק. בשנת הגיוס החמישית, קבעה הצעת החוק, רף הגיוס לא יפחת מ-50 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ומשם והלאה ייקבע "הרף המינימלי לגיוס" שלא יפחת ממחצית ממחזור בוגרי החינוך החרדי, "באופן שיביא בחשבון את הגידול בהיקף הגיוס של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בשנות הגיוס הקודמות". מדובר באוגדות בתוך פחות מעשור.
לו עבר החוק, יכולנו כבר לראות אלפי מתגייסים חרדים בשערי הבקו"ם. אבל למפלגות גוש ה"שינוי" היה דחוף יותר לשסות את הציבור באחיהם (?) החרדים ולהגביר שנאה ומדון בתוכנו; עינינו הרואות כיום, שלא מצוקת הגיוס עמדה לנגד עיניהן, אלא התאווה להרוויח עוד כמה נקודות על חשבון החרדים.
החידוש הגדול בחוק שהגיש יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, היה שלראשונה הובעה הסכמה היסטורית מפי כמה מראשי הציבור החרדי, כולל ההנהגה התורנית. לכל הפחות יכולנו לנסות. אבל השנאה שהשחיתה את הדיון הציבורי הענייני, שרפה את אסמי ההקשבה.
עכשיו מציע גוש ה"שינוי" חוק ישן, גרוע יותר, של אביגדור ליברמן, שהוציא לשעה קלה את החרדים מהמזבלה המטאפורית שאליה השליכם עד לא מכבר, כדי לצרפם, מעשה ניסים, לקואליציה עם שונאיהם.
ומה על הררי המאמרים והכותרות האדומות, הסקרים והנאומים שהסיתו נגד החרדים ומציעי החוק? מי יתנצל בפני בועז ביסמוט שספג נאצות וקללות ואיחולים רעים למשפחתו, בעוד שלמעשה דווקא הוא דאג ועמל לפתור את הבעיה?
======
קראו עוד בקישור שבהערות.
בתמונה: סעיף 26 יג מתוך הצעת חוק הגיוס של חה"כ @BismuthBoaz
לא ייאמן שאתה מעז לכתוב את הדברים המופרכים הללו, כאילו ישבת על כס שופט העולם בסכסוך מרוחק בין ילידים באפריקה. חביבי, התביעה ביצעה פעולות הנראות כמו פשעים, בדרכה לקדש את כל האמצעים - רק כדי לחפש את אשמתו של נתניהו, אף שלא היו להם ראיות. אנשים מקרבכם חיפשו בכל מקום אפשרי, למרות שלא היה דבר. עונת הדיג והציד, למרבה הבושה. משלא מצאו - המציאו! עשר שנים גלגלו את המדינה הזאת בזפת ונוצות וכמעט מלחמת אזרחים, מבלי שראש התביעה - מנדלבליט - בדק אפילו ראיה אחת מבין 315 ה"ראיות" שהמצאתם. כך לפי הודאתו. נשמע לך בסדר?! יום אחר יום מופיעים עדי תביעה והגנה וחושפים שקרים ומעשים שביצעו, מעשים הנראים לרבים כפשעים, רק כי נתניהו (ובוחריו), בעוד שאתה וחבריך שותקים וממלאים פיכם מים מול העוול העמוק והחרפה המוסרית - לא רק כלפי נבחר ציבור, רה"מ נתניהו, אלא כלפי עם ישראל. עכשיו אתה שולח דברי חנופה ליועמ"שית ולאותו חלק בתקשורת שבמשך שנים סיפק לכם הגנה ומסך עשן, שלא נראה, חלילה, את השחיתות ואת אי רדיפת הצדק שפשו במקום שבו אמורים לרדוף רק צדק. למען הסר ספק, אני מתנגד לחנינה ולהפסקת המשפט, משום שחשוב לחשוף גם את שי ניצן לציבור, גם את אלשיך וליאת בן ארי. שכחתם אמת אזרחית בסיסית: אתם עובדים בשירות האומה כולה, לא המפלגה. ועוד אמת עתיקה ממקורותינו, שמשום מה נעצרה על סף דלתכם, מפי השופט והמחוקק הגדול מכולם, משה: "צדק צדק תרדוף, וירשת את הארץ". פעמיים צדק - למען דעת שגם את הצדק יש לרדוף בצדק. רק כך אפשר לרשת את הארץ לדורות. שבת שלום עם ישראל.
חלילה. נכון הוא שישראל אינה הסיבה לאנטישמיות, אבל בוודאי שהאנטישמיות אינה הסיבה לישראל. ברור שהיא דחפה ודוחפת יהודים להגיע הביתה לציון, אבל היא לא ה-סיבה, אלא חלום הדורות והאתוס העתיק שלשמו יצאנו עוד ממצרים הראשונה: הגואל הראשון, משה, מתבשר על התוכנית: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה'. וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'". והוצאתי, והצלתי וגאלתי - ממצרים. ולקחתי אתכם לי - מעמד הר סיני (מתן תורה - קבלת הקונסטיטוציה). ולבסוף תכלית כל התהליך: והבאתי אתכם אל הארץ: הקמת מדינה/ממלכה. "מורשה" היא ירושה. יחידים אינם יכולים להוריש ארץ לדורות הבאים, אלא רק עם שמחיל את ריבונותו על הארץ ומקים ישות מדינית, והיא שמעבירה זו לדורות הבאים. הנה בפירוש המטרה עוד בשחר לידתנו כאומה: הקמת מדינה עצמאית בארץ ישראל שתגשים את הרעיונות הגדולים ותשנה את העולם לטוב. אין לזה קשר לאנטישמיות. יתרה מזו, שורש הטענה האנטישמית כלפינו כיום היא, שמדינת ישראל הוקמה בגלל השואה (או כטענת הערבים: כפיצוי על השואה). ברור שזו טענה שקרית. ישראל לא קמה בגלל השואה, אלא למרות השואה. הבדל של מהות. המקורות הטקסטואליים וההיסטוריים לכך הם רבים.
==============
תודה ל-@HagarTzameret על התמונה והפניית תשומת הלב לרעיון.
1
8
346
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
אני יודע שרבים מרגישים מאוד רע ביום הזה. זה לא מה שציפינו לו לפני הבחירות. אבל אני כאן כדי להזכיר שאנחנו עם שרץ למרחקים ארוכים ולא מתרשם משינויים עכשוויים. דרושה לנו סבלנות ובמיוחד אמונה בנצח ישראל. ולא תוצאות כאלה או אחרות יכולות לשנות את המהלך החשוב ביותר בתולדותינו: שיבת ציון השלישית. בפעם הזאת חזרנו לתמיד, וכל המחשבות של שונאינו ואויבינו שהם יכולים חלילה לשנות את קיומנו – לא יועילו. בסופו של דבר יש להם עסק עם מי שהחזיר אותנו. "כי גבוה מעל גבוה שומר, וגבוהים עליהם" (קהלת ה, ז). סבלנות. אמונה. אנחנו ננצח.
ובתוך המהומה שלאחר הבחירות, קיבלתי הודעה מבתי עבריה (נולדה בשבוע של פרשת חיי שרה), שבו גם שאלה: "אבוש, קשה לי מאוד, איך יצחק אבינו פועל בצורה כזאת, ומה אנחנו לומדים ממנו, שהוא נחשב לאחד האבות? אני לא מבינה". שמח בך, בתי. אלפי קולמוסים נשברו על השאלות הללו.
ניסיתי לענות, ועל הדרך לשאוב נחמה לימים האלה. ראו במאמר.
שבת שלום.
===============
הצבר הראשון שצחק: מהיסח הדעת ועד לתקומת ישראל
הטור השבועי, ישראל היום
*******
בזמן שהמציאות אינה עונה על מאוויינו והייאוש עלול לכרסם, נשאב מים חיים מדמותו של האב השני הנראה פסיבי לעומת אברהם ויצחק, אך דווקא הוא טבע בתודעתנו הלאומית את מסירות הנפש והדבקות בארץ ישראל גם בעומק הגלות, והאמונה שהמפנים ההיסטוריים הגדולים מגיעים בהיסח הדעת
********
קראו כאן (מי שרוצה גרסה דיגיטלית, הקישור למטה)
==============
1
ובתוך המהומה קיבלתי הודעה מבתי עבריה (נולדה בשבוע של פרשת חיי שרה), שבו גם שאלה: "אבוש, קשה לי מאוד, איך יצחק אבינו פועל בצורה כזאת, ומה אנחנו לומדים ממנו, שהוא נחשב לאחד האבות? אני לא מבינה". שמח בך, בתי. אלפי קולמוסים נשברו על השאלות הללו.
אנחנו עסוקים בפרשיות הנוכחיות בבניין האומה. אפשר לראות באבות יסודות ארכיטיפיים באישיותנו הקולקטיבית. דורות של יהודים חזרו ושיננו את דמויותיהם וסיפוריהם, עד שהפכו לחלק מהותי בתודעה הלאומית. יצחק ממוקם בין שתי דמויות רבות פעלים וגדולות מהחיים: אברהם ויעקב. הם מזיזים עולמות, גולים מארצם ושבים, נלחמים עם שליטים, שׂורים עם אלוהים ואנשים. לעומתם, יצחק נראה דמות פסיבית: מלים אותו, מגינים עליו מפני ישמעאל, עוקדים אותו, מוצאים לו אישה (היחידה בחייו), מסלקים אותו מגרר, מרמים אותו, ובנו מוציא ממנו ברכה שלא נתכוון להעניק לו, ונוסף לכל הוא מתעוור.
2
הזוהר שואל: "כיצד לא ידע יצחק על מעשיו הרעים של עשיו, והרי השכינה הייתה עימו?" ותשובתו: "(השכינה) לא הודיעה לו, כדי שיתברך יעקב בלא דעתו (של יצחק), אלא בדעתו של הקב"ה. וכך צריך היה להיות". טמונה פה אמת עמוקה: הדברים הגדולים והמכריעים מתרחשים דווקא בלא דעתנו, בהיסח הדעת.
התלמוד (סנהדרין) מספר על רבי זירא, שכשמצא חכמים העוסקים בחישובי הקץ וזמן בוא המשיח, היה אומר: "מבקש אני מכם, אל תרחיקו את המשיח. ששנינו: שלשה באים בהיסח הדעת: משיח מציאה ועקרב". מציאה או אסון מגיעים באקראי, מבלי משים. גם משיח, כלומר גאולת העם מגיעה מבלי הכנה, או כשמסיחים באופן אקטיבי את הדעה הנמוכה, כשמסלקים את צרות המוחין, ומפנים מקום לדעה העליונה לחול עלינו.
יצחק מעביר את הברכה הלאומית (ואת הבכורה) שלא מדעתו, בהיסח הדעת. הוא כלי להעברת הברכה ליעקב ישירות מהאל. הדברים הגדולים באמת מגיעים מתהומות הנפש, מעומק העצה היעוצה בהיסטוריה, שהיא מקיפה הרבה מעבר לרצונותיהם של הפרטים המרכיבים אותה.
קביעת הזוהר "וכך ראוי היה להיות", קשורה לתפיסתו ההיסטוריוסופית. על פני השטח המהלכים ההיסטוריים נפתלים ומסובכים, אבל בעומק המציאות, דווקא הסיבוכים הללו הם האופן הראוי שבו הדברים צריכים לקרות. אלה דברים הראויים לחוסר הוודאות עד ייאוש שאחז בחלקים בתוכנו לאחר הבחירות. לא פעם בתולדותינו עמדנו מול מצבים בלתי אפשריים שנראו כמבוי סתום. ממרחק השנים גילינו שהיו אלה חבלי לידה שהובילו לשלב חדש בקיומנו. "הַאֲנִי אַשְׁבִּיר (אביא את האישה למשבר, מקום הלידה) וְלֹא אוֹלִיד?... אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד – וְעָצַרְתִּי?" אמר נביאנו ישעיה בהתייחסו לתהליכים היסטוריים בלתי נמנעים בגאולתנו.
3
יצחק הוא הצבר הראשון שיכול לקרוא לארץ המובטחת "מולדת", ומעולם לא עזב אותה. כך צֻווה: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה... גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת". ורש"י בשם חכמינו: "שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך". יצחק כולו מסירות נפש וכולו ארץ ישראל. הוא לא יכול לחיות במקום אחר בעולם; האוויר יחנוק אותו, התרבות הזרה, הניתוק מהמולדת. לכן נשאר כל ימיו מחובר לארץ הטובה. הוא לא רק רעה צאן, אלא עבד את האדמה: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא", והצליח להפרותה פי מאה. התעקש למצוא מים באדמת המדבר, ואז הפלשתים חיבלו בבארות, ושוב חפר והם סתמו, עד שדבקותו באדמת המולדת ניצחה את אויביו.
יצחק הוא היסוד הפנימי היציב באישיותנו הקולקטיבית ששמר אותנו מחוברים לארץ, גם אם הושלכנו לעומק הגלות לאלף ואלפיים שנה; השורש החי מעולם לא התייבש. יהודים חלמו על הארץ ודיברו בה, שרו וכתבו עליה; וכשיכלו, עלו ארצה. הזרם המתמיד של עולים – יחידים, קבוצות, ובסופו של תהליך, קהילות שלמות – נבע מחותם הארץ שצרב בתודעתנו האב השני.
4
מסירות הנפש שהופגנה בעקידה הייתה של יצחק, שהיה אז אדם בוגר. מכוחה של מסירות הנפש הראשונה בעמנו על מזבח האמונה באל האחד וברעיונות הנצח, מסרו יהודים את נפשם בכל הדורות. מכוחה החזקנו מעמד בגיא צלמוות של עמים ולאומים, חורבן וגאולה, מול דתות גדולות שביקשו להעלים אותנו ומול פתרונות סופיים למיניהם. לא די בעוצמותיהם של אברהם ויעקב; דרושה גם הנכונות של יצחק למסור את הנפש בעד קיומנו הפיזי והרוחני, ומכוחה יכולנו לשרות עם אלוהים ועם אנשים, ויכולנו להם. מכוחו של היסוד שהניח יצחק בתודעתנו, יכולנו בשמונה באוקטובר לקום מאפר הקיבוצים וערי העוטף ולהילחם באויבינו בכל החזיתות, ולנצחם.
לא בכדי נקרא שמו יצחק, בלשון עתיד. זה היהודי הצוחק אחרון נגד הניסיונות לסלקנו מבמת ההיסטוריה. זה צחוקו של גדול התנאים רבי עקיבא, לנוכח הבית החרב, כשהוא אומר לחבריו הנדהמים שעומק החורבן הוא סימן לגאולתנו ופדות נפשנו. כי הכתוב תלה את נבואת החורבן בבית הראשון בנבואת הנחמה של זכריה בבית השני: "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם... וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ". וכך חתם התנא את דבריו: "עכשיו, שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת!" זה היה ברור לו אז בלבה של ירושלים החרבה. אנחנו, החיים כיום במדינת ישראל המתחדשת, כ-1900 שנים לאחר מכן יודעים, עד כמה היה זה צחוק של אמונה. וחבריו שהשתכנעו, ענו: "עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו!".
5
בעומק גלות מצרים, משאיר יוסף לצאצאיו צופן שיעיר את תאי המהפכה העברית הרדומים: "אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד (יזכור) אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם.. אֶל הָאָרֶץ". וכך אומר משה לזקני העם, שאלוהי אבותיהם נגלה אליו והודיע: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם". אני זוכר אתכם בעומק הגלות, והגיע הזמן לשוב ארצה.
והנה, הפעם הראשונה שבה נתקלים בפקידה היא בלידת יצחק: "וַה' פָּקַד (זכר) אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר... וַתַּהַר וַתֵּלֶד". שרה נפקדה וילדה בן שיצחק על כולם וישרוד את כל ניסיונות העקידה והצליבה וגאיות ההריגה שבכל הדורות. דווקא הוא! הבן האמצעי, שמעולם לא עזב את הארץ הטובה, ובכך צרב לנצח את היסוד המתמיד באופיינו הלאומי לחתור ולשוב הביתה, לארצנו היחידה. הפקידה – ההיזכרות - היא בראש ובראשונה התעוררות התודעה הלאומית הרדומה, ההבנה שהגלות אינה טבעית לנו, שלא נועדנו לשפוך בניכר את דמנו כעבדים ולהעניק לאומות אחרות מחֵלְבֵּנוּ ומטוּבנו. האם אחינו ואחיותינו בעולם שומעים זאת?
6
ונקודה נוספת אקטואלית מתמיד. יצחק הוא הסיבה לגירוש ישמעאל, מכיוון שהוויכוח בין השניים היה על ירושת אברהם, כשם שהוויכוח בין יעקב לעשיו היה על ירושה זו. הרד"צ הופמן (מאה 19) כתב שהייתה לשרה סיבה לדאגה, "שיבוא היום ובן האמה ידחה את בן הגבירה מירושתו החוקית". יתרה מזו: "שיבוא היום והוא יסכן את ירושתו הנצחית של אברהם". משום כך עמדה על כך שאסור לישמעאל לרשת ביחד עם יצחק: "אל להם לחיות ביחד ולנחול בארץ אחת". יצחק הוא אפוא היסוד שבסופו של חשבון מנצח את ישמעאל במאבק על מורשת אברהם ועל הבטחת הארץ. "בָּאֵשׁ נֻשַּׁק הַפֶּה אֲשֶׁר נִקְרַע לִקְרֹא לָאֲדָמָה הַזֹּאת, מוֹלֶדֶת" (אלתרמן). סבלנות. ואמונה.
===============
קישור למאמר: israelhayom.co.il/magazine/h…
בתמונה:
"וְלֹא הִכִּירוֹ, כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת; וַיְבָרְכֵהוּ". "יצחק מברך את יעקב" מאת הצייר ההולנדי חוברט פלינק (Govert Flink). אמסטרדם 1638. פלינק היה תלמידו הראשון של רמברנדט והשפעתו ניכרת בשימוש באור וצל ובדרמה במסורת הבארוק ההולנדי. הוא לא מציג את הסיפור כרגע של מתח ומרמה אלא כמעמד אינטימי ומלא חסד של העברה בין דורית הרמונית במשפחה, תוך הדגשת הקשר בין רבקה ליצחק.
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
עכשיו, משהוסר הלוט מעל כוונותיהם האמיתיות של הפוליטיקאים שהתנגדו בשעתו לחוק הגיוס, ומשהתברר השימוש הנלוז בתמימים שבאמת ביקשו למחות נגד מה שראו כפטור לחרדים –כדאי לחזור לנתוני האמת של החוק ולראות עד כמה הייתה התעמולה נגדו נבזית ולא מוסרית.
הנה סיכום סעיף 26 יג: הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הראשונה, לא יפחת מ-8160; בשנת הגיוס השנייה, הרף לא יפחת מ-6,840; בשנת הגיוס השלישית לא יפחת מ-7,920; בשנת הגיוס הרביעית הרף לא יפחת מ-8,500. עד כה הגענו ל-31,420 מגויסים בארבע השנים הראשונות להחלת החוק. בשנת הגיוס החמישית, קבעה הצעת החוק, רף הגיוס לא יפחת מ-50 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ומשם והלאה ייקבע "הרף המינימלי לגיוס" שלא יפחת ממחצית ממחזור בוגרי החינוך החרדי, "באופן שיביא בחשבון את הגידול בהיקף הגיוס של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בשנות הגיוס הקודמות". מדובר באוגדות בתוך פחות מעשור.
לו עבר החוק, יכולנו כבר לראות אלפי מתגייסים חרדים בשערי הבקו"ם. אבל למפלגות גוש ה"שינוי" היה דחוף יותר לשסות את הציבור באחיהם (?) החרדים ולהגביר שנאה ומדון בתוכנו; עינינו הרואות כיום, שלא מצוקת הגיוס עמדה לנגד עיניהן, אלא התאווה להרוויח עוד כמה נקודות על חשבון החרדים.
החידוש הגדול בחוק שהגיש יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, היה שלראשונה הובעה הסכמה היסטורית מפי כמה מראשי הציבור החרדי, כולל ההנהגה התורנית. לכל הפחות יכולנו לנסות. אבל השנאה שהשחיתה את הדיון הציבורי הענייני, שרפה את אסמי ההקשבה.
עכשיו מציע גוש ה"שינוי" חוק ישן, גרוע יותר, של אביגדור ליברמן, שהוציא לשעה קלה את החרדים מהמזבלה המטאפורית שאליה השליכם עד לא מכבר, כדי לצרפם, מעשה ניסים, לקואליציה עם שונאיהם.
ומה על הררי המאמרים והכותרות האדומות, הסקרים והנאומים שהסיתו נגד החרדים ומציעי החוק? מי יתנצל בפני בועז ביסמוט שספג נאצות וקללות ואיחולים רעים למשפחתו, בעוד שלמעשה דווקא הוא דאג ועמל לפתור את הבעיה?
======
קראו עוד בקישור שבהערות.
בתמונה: סעיף 26 יג מתוך הצעת חוק הגיוס של חה"כ @BismuthBoaz
עכשיו, משהוסר הלוט מעל כוונותיהם האמיתיות של הפוליטיקאים שהתנגדו בשעתו לחוק הגיוס, ומשהתברר השימוש הנלוז בתמימים שבאמת ביקשו למחות נגד מה שראו כפטור לחרדים –כדאי לחזור לנתוני האמת של החוק ולראות עד כמה הייתה התעמולה נגדו נבזית ולא מוסרית.
הנה סיכום סעיף 26 יג: הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הראשונה, לא יפחת מ-8160; בשנת הגיוס השנייה, הרף לא יפחת מ-6,840; בשנת הגיוס השלישית לא יפחת מ-7,920; בשנת הגיוס הרביעית הרף לא יפחת מ-8,500. עד כה הגענו ל-31,420 מגויסים בארבע השנים הראשונות להחלת החוק. בשנת הגיוס החמישית, קבעה הצעת החוק, רף הגיוס לא יפחת מ-50 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ומשם והלאה ייקבע "הרף המינימלי לגיוס" שלא יפחת ממחצית ממחזור בוגרי החינוך החרדי, "באופן שיביא בחשבון את הגידול בהיקף הגיוס של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בשנות הגיוס הקודמות". מדובר באוגדות בתוך פחות מעשור.
לו עבר החוק, יכולנו כבר לראות אלפי מתגייסים חרדים בשערי הבקו"ם. אבל למפלגות גוש ה"שינוי" היה דחוף יותר לשסות את הציבור באחיהם (?) החרדים ולהגביר שנאה ומדון בתוכנו; עינינו הרואות כיום, שלא מצוקת הגיוס עמדה לנגד עיניהן, אלא התאווה להרוויח עוד כמה נקודות על חשבון החרדים.
החידוש הגדול בחוק שהגיש יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, היה שלראשונה הובעה הסכמה היסטורית מפי כמה מראשי הציבור החרדי, כולל ההנהגה התורנית. לכל הפחות יכולנו לנסות. אבל השנאה שהשחיתה את הדיון הציבורי הענייני, שרפה את אסמי ההקשבה.
עכשיו מציע גוש ה"שינוי" חוק ישן, גרוע יותר, של אביגדור ליברמן, שהוציא לשעה קלה את החרדים מהמזבלה המטאפורית שאליה השליכם עד לא מכבר, כדי לצרפם, מעשה ניסים, לקואליציה עם שונאיהם.
ומה על הררי המאמרים והכותרות האדומות, הסקרים והנאומים שהסיתו נגד החרדים ומציעי החוק? מי יתנצל בפני בועז ביסמוט שספג נאצות וקללות ואיחולים רעים למשפחתו, בעוד שלמעשה דווקא הוא דאג ועמל לפתור את הבעיה?
======
קראו עוד בקישור שבהערות.
בתמונה: סעיף 26 יג מתוך הצעת חוק הגיוס של חה"כ @BismuthBoaz
Dror Eydar דרור אֵידָר retweeted
בפורום הבכירים הצפנו והזהרנו לא אחת מהתופעה בה פקידים בלתי נבחרים, מקדמים מדיניות וסדר יום הנוגדים את רצון הציבור כפי שבא לידי ביטוי על ידי נציגיו הנבחרים.
החשיפה של עמית סגל לפיה הממונה הראשי על החקירות במשטרה מעיד בקולו, כי הפרקליטות ומח״ש משתמשות בשיטות מפאוזיות על מנת להלך אימים על כל מי שלא מתיישר עם המערכת, צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שמדינת ישראל והדמוקרטיה הישראלית יקרה לו.
טענות קשות אלו (שלמען האמת כל מי שעיניו בראשו, מכיר בנכונותן כבר שנים) מחייבות חקירה מקיפה ונמרצת, אם רק היה מי שיחקור.
אני יודע שרבים מרגישים מאוד רע ביום הזה. זה לא מה שציפינו לו לפני הבחירות. אבל אני כאן כדי להזכיר שאנחנו עם שרץ למרחקים ארוכים ולא מתרשם משינויים עכשוויים. דרושה לנו סבלנות ובמיוחד אמונה בנצח ישראל. ולא תוצאות כאלה או אחרות יכולות לשנות את המהלך החשוב ביותר בתולדותינו: שיבת ציון השלישית. בפעם הזאת חזרנו לתמיד, וכל המחשבות של שונאינו ואויבינו שהם יכולים חלילה לשנות את קיומנו – לא יועילו. בסופו של דבר יש להם עסק עם מי שהחזיר אותנו. "כי גבוה מעל גבוה שומר, וגבוהים עליהם" (קהלת ה, ז). סבלנות. אמונה. אנחנו ננצח.











