הלם, בלבול, תדהמה ומבוכה נרשמו אתמול בכיתה י"א 2, כאשר לראשונה מאז תחילת שנת הלימודים לא באתי עם חולצה שיש עליה מוטיב של אופניים 🚴. בכיתה אחרת אני משגיח על מבחן.
התלמיד הכי מורכב קורא לי. אני לוחש: "אמרתי שאני לא עונה על שאלות". הוא מצביע עליי ושואל: למה בלי חולצה של אופניים?
מחשבות בוקר מדכאות על חינוך והסיכוי שלו (למעשה שלי) להצליח בישראל של היום. תודה לנתן זך על המילים...
המזל של המורים הוא שאין להם את הזמן והפריבילגיה להתייאש. יש להם גם (מעט) אפשרות לתקן🤷.
Replying to @lo_greisas
"אבל מחר יום חדש. יבואו קליינטים. מה אומר להם? לא היה לי מצב רוח? לא הכנתי גולאש?"
יאללה, נכנסים לכיתה י'2...
teapawt.net/itzickh/status/1719586…
הקיבוצניקים נוהרים לקלפיות. תור ארוך מהבוקר. חיכיתי כחצי שעה גם סביב 15:00.
ביציאה אני פוגש תלמידה.
"מה את עושה פה?"
"מורה אחד נתן לי עבודה לנתח את תהליך הבחירות"
"שערוריה", אני אומר בחיוך...
זה חלק מהתכנית הזאת שבנינו, והוקדשה מתחילת השנה לבחירות👇
לרגל הקרנת "בן גוריון, אפילוג" שוב בערוץ 8 ולאור הבחירות:
עמוס עוז כתב לבן-גוריון לאחר התפטרותו מראשות הממשלה והמעבר לשדה בוקר: "חשוב מאוד הוא החלוץ הבונה את הנגב, אך חשוב ממנו מנהיג. האדם הנכון בזמן הנכון. יש להלחם בשחיתות, ריקנות, קרייריזם, דוגמה אישית שלילית".
אנשים מוטרדים מהבחירות.
אני: למה הרוכב הטוב בעולם, אולי הכי טוב בהיסטוריה, אחד מהספורטאים המובילים כיום מסכן את עצמו ברכיבת אימון ברחובות מונאקו. כל נהג שיעשה טעות יוכל לסיים לו את הקריירה.
מזכיר לי את הרכיבות שלי בגיל העשרה, מזגזג בין הפקקים בכביש החוף
אני פעיל בקבוצה הזאת. עוזר ככל יכולתי למורים, מנסה לאזן התלהמויות נגד מנהלי/ות. בשבועות האחרונים הקבוצה מוכנסת לארכיון בשבתות. זה לא פורסם באופן מסודר, לכן פניתי למנהל בשאלה. לא נענתי.
לא הצלחתי גם לפרסם הודעה על כך, מכיוון שהיא תלויה באישור המנהל והוא לא אישר🤷. זאת קבוצה פרטית>
מורה לשעבר בבית הספר שלנו השאירה לי חבילת עוגיות בסדנת הקרמיקה.
הדלת נעולה. המפתח - בצלוחית הפתוחה שעל המזגן.
נותרו מקומות של אמונה באדם ו/או תמימות, בעולמנו המטורף.
שר החינוך שלי😥
"...בדיון בבית המשפט על הארכת מעצרו של אברג'ל, נציג המשטרה אמר כי אברג'ל "ביצע עבירות מין חמורות כלפי קטינות". נציג המשטרה הדגיש כי מקורבים לרב ואנשי הקהילה שבראשה הוא עומד בנתיבות לחצו על הקורבנות ועל בני משפחותיהן, "עד לרמה של התנכלויות", כדי שלא יגישו תלונות"
תלמידי י' 4 עושים עכשיו את העבודה הקבועה על חזונו של הרצל על המדינה שתקום. הם צריכים לחשוב אם הגשמנו את מה שדמיין. בין השאר כתב: "צוואתי לעם היהודי: התקינו את מדינתכם באופן שהזר ירגיש טוב בתוככם." הוא מדבר על שוויון חוקי ועל היעדר שנאה על רקע גזע או דת. הנה👇השנאה לזר חיה וקיימת
כבר עם ההקלות בימי הקורונה, אמרתי שהתוצאה תהיה עלייה באחוזי הזכאות לבגרות, מה שרק התחזק בעקבות המלחמה. ציונים פנימיים, הקלות לתושבי הצפון והדרום, שינוי כללי המענה בבחינות עצמן...
בקיצור, שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה.
נושא קצת רגיש, שעד עכשיו לא הרגשתי אותו כמעט ב-30 שנותיי כמורה (גבר).
נכנס להשגיח על מבחן. תלמידים שאני לא מכיר. נותרו 5 בכיתה.
אני נפרד מהמורה לאנגלית ויושב על השולחן השני מקדימה. דממה בכיתה.
התלמידה בקצה הכיתה קוראת למורה לאנגלית ואומרת לו שמלחיץ אותה שאני עומד כ"כ קרוב...1/3
להבהיר: זאת כיתה ארוכה מאוד, אני רחוק. לא זז, לא מדבר.
אמרתי בעדינות שאסתובב אם צריך, אבל בסוף עמדתי בכניסה.
המבחן ממשיך. נותרו רק שתי בנות. היא אחת מהן.
פתחתי את הדלת. הן ביקשו שאסגור, כדי שלא יהיה רעש.
בשלב הזה לחצתי על כפתור ההקלטה בטלפון. הרגשתי שאני צריך לשמור על עצמי...2/3
לא התכוננתי לכך שבשיחה על ההתפרעויות, אצטרך להקדיש זמן לא מועט להסבר מה זה "דיפלומטים".
תזכורת למשהו שאני טוען כל הזמן: הבסיס הוא שלתלמידים בעיקר אין מושג על מונחים שנראים לנו ברורים מאליהם והם גם לא מחוברים בכלל לחדשות (בשתי כיתות, אולי שניים בכלל שמעו על זה)
ובכן, היום מתקיימים המירוצים האחרונים של עונת רכיבת🚴הכביש.
יחזרו רק בינואר. היו נא טובים אלי עד אז 🫂



















