Volkmarius

Habeck und Graichen haben die Interessen des eigenen Landes verraten to.welt.de/O5zv7O2

Warnung beim Lesen dieses Textes könnte sich ihr Bludruck erhöhen! Da sitzt Patrick Graichen, Staatssekretär im einstweiligen Ruhestand und verkündet uns mit breitem Lächeln: „Natürlich hätten wir, wenn wir 2023 die Dinger weiter hätten laufen lassen, noch mehr Strom zu relativ günstigen Grenzkosten gehabt.“ Mit Dinger meint er die 3 Konvoi Kernkraftwerke Isar2, GKN2 und Emsland, die auch heute noch zu den modernsten, sichersten und wirtschaftlichsten Kernkraftwerken der Welt zählen. Wie der Cicero 2024 aufdeckte hat Graichen den entscheidende Vermerk seiner Fachabteilung für einen Weiterbetrieb dieser Kernkraftwerke nie weitergeleitet. Verschwand er in seiner Schublade? Aber seine Machenschaften blieben auch nach dem Untersuchungsausschuss ohne Folgen. Er bezieht monatlich sein Ruhegehalt von 8.400 Euro und ist Aufsichtsrat des ukrainischen Netzbetreibers Ukrenehro der seinen Strom zu 50 Prozent aus alten Kernkraftwerken russischer Bauart bezieht. Angesichts des wirtschaftlichen Schadens den er mit der Abschaltung der Kernkraftwerke unserem Land zugefügt hat, ist sein selbstgefälliges Grinsen auf der RK21 Konferenz schon fast Körperverletzung!

Die ehemalige Tübinger Stadträtin Samantha Hilsdorf (Die PARTEI) wirft dem Oberbürgermeister von Tübingen, Boris Palmer, sexuelle Belästigung vor. Palmer dementiert. Ich halte die Handlungen Palmers in der Gesamtsituation für keine sexuelle Belästigung.

Der groteske Zynismus der Grünen in einer Person: Patrick Graichen, der Totengräber der deutschen Kernkraftwerke sagt jetzt: War halt ein Fehler, der Konsumenten viel Geld und Jobs kostet. In der Ukraine ist er Chef von Kernkraftwerken, die wirklich gefährdet sind und laufen, laufen, laufen. Jetzt enthüllt sich schamlos das ganze grüne Netzwerk von Abstaubern, Betrügern und ihren familiären Verbindungen. tichyseinblick.de/daili-es-s…

Sich über die vermeintliche Dummheit von an der Flasche fixierten Deckeln aufregen, aber nicht checken, dass man den aufgeklappten Deckel so arretieren kann, dass er einem nicht in den Mund baumelt. Genau mein Humor.

In der morgigen Zeitung 😞

בשנת 1942, קצין גרמני שיכור ישב לארוחת ערב והתרברב על האישה היהודייה שבחר מהבית-בושת שהנאצים אילצו לפתוח בעיר. הוא אמר את שמה בקול רם. הערבי התוניסאי שישב מולו נשאר רגוע, חייך, מזג עוד יין, וסיים את הארוחה. אחר כך הוא נסע עם הקצין הביתה, דהר ברחובות החשוכים, ודפק על דלת קרוב לחצות. באותו לילה, הוא הסתיר 25 אנשים למשך ארבעה חודשים. הוא מעולם לא דיבר על זה שוב. שמו היה חאלד עבד אל-והאב. הוא היה בן 31, מוסלמי תוניסאי עשיר שלמד אמנות וארכיטקטורה בניו יורק ודיבר גרמנית שוטפת. קציני נאצים סמכו עליו. הם הזמינו אותו לארוחות הערב שלהם. תוניסיה הייתה המדינה הערבית היחידה שסופחה ישירות על ידי גרמניה הנאצית במהלך המלחמה. משפחות יהודיות גורשו מבתיהן. יותר מ-5,000 גברים יהודים נשלחו למחנות עבודת כפייה. כוכבי צהוב סימנו כל חזה. באותו לילה של דצמבר בעיר החוף מהדיה, חאלד הקשיב כשהקצין התרברב. האישה ששמה נקרא הייתה שייכת למשפחה שחאלד הכיר כל חייו. הוא עזב מיד. הוא נסע במהלך הלילה. הוא דפק על דלתם בחצות. אל תיקחו כלום. בואו עכשיו. הוא אסף 25 אנשים — אמהות, אבות, בני דודים וילדים — ונסע איתם כמעט 30 קילומטר לחווה המשפחתית שלו, הסתיר אותם בתוך בית העיתונות של הזיתים, באורוות ובבנייני האחסון. זה לא היה מעשה גבורה אחד. זה היו ארבעה חודשים רצופים של אומץ לב. הוא האכיל אותם בעוד האספקה הופכת נדירה. הוא שמר על תינוקות שקטים. הוא סמך על המשרתים שלו לשמור על שתיקה. כשחיילים גרמנים הגיעו לספור משפחות יהודיות, האנשים המוסתרים הצמידו כוכב צהוב לבגדיהם ועמדו ללא ניע. כשהחיילים עזבו, הכוכבים הוסרו שוב. באחת הלילות, חייל שיכור הסתובב לתוך החווה וגילה אותם. ילדה בת אחת-עשרה שהסתתרה מתחת למיטה צפתה בו צוחק ומאיים להרוג את כולם שם. אז חאלד הופיע. היא זכרה אותו כל חייה כמלאך שומר. הוא הלך בשלווה עם החייל החוצה, לקח ממנו את הנשק, ושלח אותו משטחו. איש בחווה ההיא לא מת. במאי 1943, כוחות בריטיים שחררו את תוניסיה. כל 25 האנשים חזרו הביתה בחיים. חאלד חזר לחיים שקטים. הוא נישא, גידל בנות, צייר, ועבד בשירות הממשלתי. הוא מעולם לא סיפר לאיש מה עשה. לא לאשתו. לא לילדיו. לאיש. הוא מת ב-4 בספטמבר 1997, בגיל 86. סיפורו נקבר איתו. עשר שנים אחר כך, בתו פאיזה ישבה בבית קפה בפריז וקראה עיתון יום ראשון כשהיא נתקלה בריאיון עם היסטוריון אמריקאי שתיאר ערבי תוניסאי שהסתיר 25 יהודים ב-1942. ההיסטוריון הזכיר את אביה בשמו. היא הייתה בת 45 ולא שמעה את הסיפור מעולם קודם לכן. היא פנתה להיסטוריון. אחד הילדים שניצלו בחווה השאיר אחריו 83 עמודי עדות לפני מותה. כל פרט התאים. "גיליתי מחדש את אבי", אמרה פאיזה מאוחר יותר. חאלד הוצע לקבלת העיטור הגבוה ביותר של ישראל המוענק ללא-יהודים שהצילו חיי יהודים. הוא היה הערבי הראשון שיקבל אותו. הוועדה דחתה, ואמרה שהוא לא סיכן את חייו מספיק. פאיזה השיבה במשפט שההיסטוריה לעולם לא תשכח: "אבי פתח את ביתו ליהודים. הם לא פתחו את שלהם בפנינו." היום, 25 האנשים שחאלד הציל יש להם מאות צאצאים החיים ברחבי ישראל, צרפת, אמריקה ותוניסיה. הילדה הקטנה שהסתתרה מתחת למיטה גדלה, עברה לפריז, ובנתה משפחה משלה. איש מהם לא היה קיים אם חאלד היה שותק באותו לילה. היה לו הכול להפסיד. הוא פעל בכל זאת. אחר כך בילה את שארית חייו בלא לומר דבר על זה. העולם כמעט שכח אותו פעמיים. עכשיו אנחנו יודעים את שמו.

非常认同一位三甲医院医生的话："不要为养老焦虑，常人活不到90岁，顶多80岁。人老没欲望，大鱼大肉咬不动嫌油腻，每月1000足够花，花越多死越快。 真要是重病，也就走了，大部分没法康复因为机能都会衰竭。你吃不下、动不了、看不清、听不见，所有美好的事物，都跟你没有关系。" 很多人一辈子省吃俭用，拼命存钱规划养老，总想着攒够巨款，晚年就能衣食无忧、安享清闲。 其实普通人的养老，拼的从来不是存款多少，而是身体健康的剩余时光。人过七十五，身体机能不会缓慢衰退，只会骤然下滑。 我们总以为晚年有二三十年的安稳时光，实则大多人最后的岁月，仅有短短两三年的失能时光，其余日子尚且利落自在。 老年最耗钱的不是日常吃喝，而是治病抢救。年轻时辛苦挣钱，年老后花钱治病，高额的医药、ICU开销，能轻松耗尽半生积蓄。而多数重症治疗，只是拖延了时间，换不来有质量的生活。 真正通透的养老，是学会适度放下。不必执着超长寿命，不必追逐晚年享乐。趁着身体康健、行动自如，好好享受当下生活，知足度日、从容生活。 人生最好的养老状态，就是养好身体、降低欲望、活好当下。 不焦虑未来，不纠结余生，安稳自在过完每一天，便是普通人最好的晚年归宿

Aber Hauptsache, die Ukraine bekommt von uns "Winterhilfe" geschenkt?

Europa erwacht! 👍😎

Die Marine schleppt sie an Land, sie bekommen Wasser und Decken, weiter geht’s mit den Bus. Was auf den Kanaren abgeht, ist kaum zu glauben