רק מזכיר לכולם שמידע הוא כמו יין. אוגרים אותו, נותנים לו להשתבח וברגע הנכון שוברים למישהו את הבקבוק על הראש
בלילות בוקע מהחלון של השכנה צליל שמזכיר את נעימת המפוחית ממידנייט קאובוי. ביום היא חולפת במשקפי שמש, כמו מכתב שלא נשלח. מהנהנת בלי לצאת מהמחשבה, הולכת לאט, כאילו חוזרת ממשהו שקרה או לא קרה מזמן. נזהרת לא להעיר משהו בתוכה. מצד שני, אולי זאת סתם הטלוויזיה שלה שנשארה דלוקה.
את כל מה שאני יודע על זוגיות למדתי כבר מזמן מ״בלי סודות״. גבר אמיתי שם הכול על השולחן. אבל אני מסתיר ממנה משהו כבר תקופה שמכביד לי על הנשמה. סודות גדלים בחושך ומתים באור. כל לילה כשהיא נרדמת אני מתגנב למטבח, פותח את המקרר, מוודא שהשטח נקי, מזיז כמה קופסאות ולוקח כמה חטיפוני גזר