Yohanan Plesner

"הבנים שלכם הם הבנים שלנו": אנחנו זוכרים היום את מי שאיבדנו ב-7 באוקטובר ובימים הקשים שבאו אחריו, אבל גם את הסולידריות, כוח העל שלנו כחברה. אלעד קציר ז"ל, שנרצח בשבי חמאס, היה פעיל במאבק להשבת חלל צה"ל סגן הדר גולדין. בפודקאסט "סדר חדש" סיפרה לנו אחותו, כרמית פלטי-קציר, על המחויבות שהרגיש אלעד כלפי משפחת גולדין, אותה לא הכיר.

שתהא שנה של תיקון וריפוי, שנה שתיטיב עם כולנו, ומעל לכול: שישובו החטופים והחיילים, ונוכל להתחיל באמת מחדש. שנה טובה!

"לא נצליח להגיע לחוק גיוס אפקטיבי עם ההסכמה של המנהיגות הפוליטית והחרדית שאנחנו רואים היום. לכן כרגע היעד הוא קודם כל למנוע חוק רע ולאכוף את חוק שירות הביטחון הקיים." דברים שאמר היום @yplesner בכנס "זמן הכרעה" של המכון: bit.ly/3GFlUaj

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה @yplesner : "הבוקר חשפנו נתונים חדשים ודרמטיים: ישנה עלייה חדה במספר תלמידי ישיבות וכוללים וירידה בשיעור המתגייסים מקרב החרדים! זו הוכחה לכך שבניגוד לטענות על פיהן השינוי "קורה בהדרגה" ורק צריך לתת לזמן לחלוף – המציאות היא שהשינוי הוא מהיר ומתקדם בכיוון הלא נכון. שנתון החברה החרדית שאנחנו מפרסמים הבוקר מגלה שבתוך עשור זינק מספר תלמידי הישיבות ב-83%. מספר החרדים המתגייסים לצבא, לעומת זאת, ירד ב-36%. המספרים האלה הם התשובה למי שמנסים, גם בשעות האלה, למסמס שוב את גיוס החרדים ולקדם חוק פטור. השנתון גם מוכיח, שוב, שיש קשר בין תמריצים לבין ההחלטה אם להתגייס או לצאת לעבודה ולימודים: בשנה שבה החרדים חזרו לקואליציה והתקציבים קפצו – מספר האברכים גדל פי שניים מהגידול באוכלוסייה! המסקנה: תמריצים עובדים, עכשיו רק צריך להשתמש בהם הפוך. מי שמעוניין לשנות את המציאות, צריך לשנות מדיניות: סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות, במקום דילים עם העסקונה החרדית. זה יפתח אופק לא רק לציבור ולחברה בישראל, אלא גם לצעירים החרדים שרבים מהם מעוניינים בשינוי. לשנתון המלא: bit.ly/3Prqqd9 צילום: Itai Ron/Flash90

ישראל גבתה מחיר כבר מחיזבאללה והחלישה מאוד את "היהלום שבכתר" של הפרויקט האיראני האזורי שתכליתו פריסת מיליציות טרור שיקיפו את ישראל. מה שיכריע אם מדובר בהפסקת אש בדרך לסיבוב נוסף או במצב חדש של שקט ויציבות הם הנחישות הישראלית למנוע התעצמות מחודשת של חיזבאללה. לצד זאת, האתגר המרכזי של ישראל, ארה"ב ובעלות בריתה יהיה לגרום לאיראן לשלם מחיר כבד אם תבחר לשקם את חיזבאללה. בריאיון לרשת CNN הסביר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, @yplesner, את המורכבות של המצב האסטרטגי והלאומי שישראל נמצאת בו. לצפייה בריאיון המלא >>> bit.ly/4eKYUS1

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנס לביטחון לאומי ודמוקרטיה, על העברת סמכויות שיטור לשלטון המקומי: יש כאן דילמות אמיתיות בין ערכים ומטרות, תחושת ביטחון ובעיות ביטחון של ממש. אנחנו במכון מדברים על ביזור הכוח כרעיון ועל לקרב קבלת החלטות אל האזרח, ומצד שני בתחום הזה מה שמאפיין מדינה זו האוטונומיה של שימוש בכוח. יש דילמה בין השימוש בכוח ושימוש פנימי בכוח כלפי האזרחים לבין הרצון לבזר. עיקר משקל הכובד צריך להיות לא באזרח אלא ברשויות. יש 2 סוגי מוסדות: א. כיתות הכוננות: אנשים מיומנים שיודעים להשתמש בנשק ארוך. אחד החסמים לדעתי הוא שרף הכניסה לכיתת הכוננות גבוה מאוד והרבה אנשים לא יכולים להתנדב. מצד שני, אלה שכן מתנדבים – כמות המשמרות היא טירוף. ב. משטרות עירוניות – אני בעד להגדיל את הסמכויות שלהן אבל לצד זה צריך להבין את המורכבויות. אתה נותן סמכויות שיטור למישהו שהוא לא שוטר. המשטרה כגוף מדינתי מתקשה לגייס אנשים, על אחת כמה וכמה במשטרות העירוניות, ואז מגיעים אנשים לא מוכשרים. אחד הדברים ששווה לשקול הוא לשים בצד את השאלה התקציבית ולחשוב מה תפקיד הרגולטור – לבנות מערכת כללים, מדיניות, יש שאלות שצריך לפתור ברמה המקומית. להסדיר את הדברים ברמת המדינה ולא רק ברמת "כמה סמכויות לתת" ולרוץ ולטפל בזה מהר, כי יש בזה סיכון. @yplesner לצפיה בכנס >> bit.ly/3CKOsN1 צילום: עודד קרני

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנס לביטחון ודמוקרטיה: אם רוצים לחזק את הרוח, צריך לחשוב במונחים של שערים: אם אתה משלים תקופה מסוימת, אתה מגיע לבונוס מסוים. לתחזק את הרצון להגיד "כן" כשהמ"פ קורא לך. קצת כמו מה שקורה בקבע. מודל שמי שעומד במטלות – יש לו עוד מוטיבציה ובונוס שמחכה לו בסוף כל תקופה. אחרי שירד המתח שיש עכשיו – אני לא חושב שהמודל הנוכחי יאפשר להחזיק את צבא המילואים. @yplesner לצפיה בכנס >> bit.ly/40WYTar צילום: עודד קרני

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה @yplesner : "החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר מתפקידו את שר הביטחון, יואב גלנט, בעיצומה של מלחמה רב זירתית ממושכת וערב תקיפה אפשרית מאיראן, מסמנת שפל מסוכן וחסר תקדים ופגיעה בביטחון המדינה. בשעה שרבים מאזרחי ואזרחיות ישראל, בסדיר ובמילואים, נלחמים למען ביטחון ישראל, ו-101 חטופות וחטופים נמקים בשבי החמאס כבר קרוב ל-400 ימים, בוחר ראש הממשלה להדיח שר ביטחון מנוסה. מעיתוי ההחלטה, ובשעה שאנשים מצוותו הקרוב של ראש הממשלה עצורים בחשדות לעבירות ביטחון חמורות, עולה חשש כבד כי היא לא מונעת משיקולים של ביטחון המדינה אלא משיקולים פוליטיים. מדובר בהחלטה שיש מעליה עננה של חוסר סבירות קיצוני. במקום לחזק את המשרתים והמשרתות המסכנים את חייהם כבר למעלה משנה ואת משפחותיהם הנושאות בנטל הכבד, מטיל ראש הממשלה את כל כובד משקלו הפוליטי על מנת לקדם מהלכים שתכליתם המשך הכשרת ההשתמטות משירות צבאי של עשרות אלפי גברים חרדים, והמשך מתן תמריצים כלכליים נדיבים גם למי שלא מתגייס. עוצמתו הצבאית של צה"ל כצבא העם נובעת במידה רבה מן האמון של משרתיו לא רק במפקדיהם אלא גם בהנהגה הפוליטית, שתקבל החלטות כשלנגד עיניה שיקולי ביטחון מדינת ישראל. מסקר דעת קהל שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה במלאת שנה למלחמה, עולה כי שר הביטחון יואב גלנט זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר על תפקודו, בהשוואה לראש הממשלה והשר לביטחון לאומי. פיטוריו של גלנט הם פגיעה קשה באמון המשרתים ועלולה לגרום נזק כבד בשימור המוטיבציה של רבים מקרב הלוחמים והמפקדים. תפקידה של מנהיגות, בייחוד בשעת משבר, הוא לגבש ולאחד את הציבור אל מול הסכנה, וקיים חשש של ממש שהמהלך הנוכחי יביא לפגיעה קשה בחוסנו של צה"ל ובכושר העמידה של החברה הישראלית. עד שתיכנס לתוקף הודעת הפיטורין יש לקוות כי ראש הממשלה וחברי הקואליציה יתעשתו, וימנעו את הוצאתו של המהלך המסוכן הזה אל הפועל". צילום: Miriam Alster/Flash90

המכון הישראלי לדמוקרטיה אבל על מותו של ברני מרכוס, מייסד ויו"ר הועד המנהל הבינלאומי של המכון. ברני מרכוס היה איש עסקים מעורר השראה, ידיד אמת למדינת ישראל ופילנטרופ חשוב. מסירותו יוצאת הדופן לעתיד העם היהודי ומדינת ישראל גרמה לו לחבור למזכיר המדינה האמריקני לשעבר ג'ורג' שולץ ולד"ר אריק כרמון, ולהקים מכון שכל כולו מוקדש לחיזוק מוסדותיה הדמוקרטיים של ישראל. מרכוס היה הרבה יותר מאשר תורם נדיב. הוא האמין ביכולת של מחקר והמלצות מדיניות נבונות לחולל שינוי ולשפר מדיניות. "מדינת ישראל איבדה היום את אחד מחבריה הגדולים, ואני איבדתי את המנטור החכם ביותר שלי. שום אדם לא הבין טוב יותר מברני את האתגרים המהותיים שבפניהם ניצבת המדינה, ואף אחד לא עשה יותר כדי להתמודד עם האתגרים הללו באופן ישיר ונחרץ", אמר נשיא המכון, @yplesner "החל מחשיבותה של רפורמה בשיטת הבחירות ורפורמה חוקתית, וכלה בחשיבות שילוב ערבים וחרדים בחברה, ברני הבין הכל. הוא תרגם לפעולה את תובנת היסוד שניסח במדויק ידידו האהוב ג'ורג' שולץ, שהניעה את שניהם להקים את המכון: שהישרדותה ושגשוגה של ישראל באזור עוין, תלויים בסופו של דבר בממשל טוב ובלכידות פנימית. ישראלים מכל שכבות החברה חבים חוב תודה לברני מרכוס על כל מה שעשה כדי להפוך את ישראל למקום חזק יותר, חופשי יותר, ומלא תקווה. אנו נמצאים ברגע של סכנה קיומית חמורה, ובשיחתנו האחרונה הביע בפניי ברני את דאגתו העמוקה לעתיד ישראל והעם היהודי. נעשה כל שביכולתנו לכבד את זכרו על ידי הכפלת מאמצינו להבטיח את עתידה של ישראל כדמוקרטיה חזקה וחיונית, וכבית בטוח לעם היהודי". צילום מתוך ארכיון המכון.

מה הקשר בין חוק המעונות להשתמטות מצה"ל? ועדת השרים לחקיקה אישרה הים (ראשון) את "חוק המעונות", למרות התנגדות היועמ"שית. כזכור, בג"צ קבע שיש להפסיק את סבסוד המעונות למשתמטים משירות צבאי. המשמעות? אלפי משפחות חרדיות לא יקבלו הטבה של 2,200 ₪ בחודש. אז מה עושים? פשוט משנים את החוק! הצעת החוק החדשה תעקוף את החלטת בג"צ ותבטיח שגם מי שלא מתגייס ימשיך לקבל את ההטבה. והעלות לקופת המדינה? 200 מיליון ₪ נוספים בשנה. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה @yplesner מסביר: כל המספרים שמאחורי סבסוד מעונות היום במחקר החדש של @Gabi_Gordon_ bit.ly/3YyQ4AR

נשיא המכון יוחנן פלסנר @yplesner ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז בתגובה על הודעת היועמ"שית ביחס להפסקת הסיוע במימון מעונות יום לבני ישיבות המיועדים לגיוס: הפוליטית החרדית מנסה להציג את עצירת תקצוב מעונות היום לילדים של בני ישיבות שאינם עובדים כאפליה לרעה של חרדים. אבל ההפך הוא הנכון: משק הבית החרדי זכה עד עתה להטבה מפליגה שאף משק בית אחר, חילוני, דתי או ערבי, אינו זוכה לה. וזאת, אף שהוא לא עומד בקריטריון של שני הורים עובדים. עד היום, אם האב למד בישיבה, עדיין ניתן סבסוד. המטרה הייתה עידוד נשים חרדיות לצאת לעבודה. נזכיר, בהמשך למתקפה נטולת הרסן על היועמ"שית, כי הפסקת ההטבה כעת אינה פרי החלטה של הייעוץ המשפטי או של בג"ץ, אלא תוצאה של פקיעת פרק הפטור בחוק הגיוס, שחוקק בשנת 2015 ע"י ממשלת נתניהו בהובלת ליצמן. במציאות הנוכחית, סדרי העדיפויות מוכרחים להשתנות. לישראל אין עוד את הפריבילגיה להעתיר על משפחות חרדיות הטבות מפליגות וייחודיות. ראשית, כי אין כסף בקופה; ושנית, כי מוכרחים לתעדף את צורכי המלחמה ואת ציבור המשרתים. ניסיון העבר הוכיח שהציבור החרדי מגיב לתמריצים כלכליים ולכן סביר לצפות כי שלילת ההטבות הכלכליות אכן תביא לכך שחלק מן הגברים החרדים חייבי הגיוס אכן יממשו את חובתם ויתגייסו לצה"ל. אבל בכל מקרה, ההסדר החוקי שאפשר לממן מעונות יום עבור אלו שאינם משרתים פקע. לאתר "מתגייסים לשוויון" בנושא גיוס החרדים: bit.ly/3TG3MRo

צה"ל מתכנן לגייס 3,000 צעירים חרדים נוספים השנה. נשמע הרבה? בואו נסתכל על המספרים: מתוך כ-77,000 צעירים חרדים בגילי 25-18 מדובר באחוזים בודדים בלבד - כ-4% מהצעירים וכ-3% מהמבוגרים יותר. זה פשוט לא מספיק! צפו בנשיא המכון @yplesner וקראו את חוות הדעת המלאה: bit.ly/4bQMR4p

על רקע פסיקת בג"צ בנושא הגיוס, מתעוררת השאלה - כיצד צה"ל צריך לפעול במצב החדש? יש מעל ל-60 אלף בחורי ישיבות ואברכים במעמד של דחיית גיוס, כיצד נכון לתעדף את תהליך שליחת צווי הגיוס? כדי להבין את המשמעויות והצעדים הנדרשים, הפגשנו את נשיא המכון @yplesner לשיחת זום עם אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש אמ"ן לשעבר וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי @INSSIsrael. היימן סבור שצה"ל @IDF יכול וצריך לבנות מהר מערך מאסיבי לשיגור צווים ולביצוע תהליכי מיון והשמה. צורכי כוח האדם של צה"ל, ברקע המלחמה, הם אמיתיים והפערים רחבים. על צה"ל להיערך לכך מבלי לפגוע באוכלוסיות אחרות ובשילוב הנשים. מוזמנים ומוזמנות לצפות בשיחה המלאה >>> bit.ly/3xxbm8B

מעל לשליש מתלמידי הישיבות עובדים. נשיא המכון @yplesner התארח הבוקר בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית במושב על אתגרים להשתלבות החברה החרדית וחשף נתונים ממחקר חדש של חוקר המכון @Gabi_Gordon_ את הנתונים אסף גורדון ממאגר תלמידי ישיבות, @Rashuthamisim ו- @piba_il, כלומר אלו נתוני אמת ולא סקר, והם לא כוללים את אותם תלמידים שעובדים בשחור. לנתונים נוספים מהמחקר המרתק הזה בקרו באתר המכון >>> bit.ly/4cX1zaH @ReichmanUni

רגע אחרי פסיקת בג"ץ ההיסטורית, נשאלת השאלה המתבקשת - מהי המחויבות המעשית של צה"ל בגיוס בחורי הישיבות? בג"צ קבע באופן מפורש שהמצב החוקי הקיים לא מאפשר עיגולי פינות וצריך להחיל את החוק באופן שוויוני. עכשיו הזמן למעשים. כדי להבין איך ראוי לעשות זאת, נפגש נשיא המכון @yplesner לשיחה מעמיקה ומרתקת עם תא"ל במיל ראם עמינח. לצפייה בשיחה המלאה >>> bit.ly/3xxbm8B

כמה חרדים צריך לגייס מחר בבוקר, אחרי פסיקת בג"ץ? המספר המינימלי לגיוס השנה הוא 4,800 במסלולי שירות מלא וללא קומבינות! כל חוק חלופי שיתייחס לכמות נמוכה אינו סביר ואסור להעבירו | נשיא המכון @yplesner בתגובה לפסק הדין שניתן הבוקר ביחס לפטור מגיוס לחרדים: bit.ly/3RG7Lff

חוק הפטור שהממשלה מקדמת לא יוסיף אף חייל חרדי נוסף לצה"ל! "יעדי הגיוס" שנקבעו בחוק הם חסרי משמעות לחלוטין. לדוגמא, בחוק המוצע סופרים עוד חיילים "כחרדים" ומכירים במסלולי שירות מקוצר של 3 שבועות לצורך עמידה ביעדים. מעבר לכך, 100% מהצעירים החרדים זכאים לקבל דחיית שירות על בסיס "תורתו אומנותו." כל מי שירים יד בעד החוק המוצע, יפגע בביטחון ישראל. נשיא המכון @yplesner שוחח על כך הבוקר עם @sefiova ו @yanircozin בתוכניתם ב @GLZRadio כל מה שחשוב לדעת על גיוס החרדים - באתר "מתגייסים לשוויון" >>> bit.ly/MitgaysimLeshivyon

בג"ץ דן היום בדרישה להורות לצה"ל לגייס את הגברים החרדים ולהנחות את משרד האוצר לבלום את התמיכה הכלכלית בישיבות החרדיות, שבהן לומדים גברים בעלי דחיית שירות מצה"ל שהתוקף שלה פקע. הדיון מתרחש על רקע התמשכותה של המלחמה והצורך הביטחוני המובהק להגדלת דרמטית של מספר החיילים (תומכי הלחימה והלוחמים). יש קונצנזוס אדיר בחברה הישראלית– ימין, שמאל, מרכז, דתיים, מסורתיים וחילוניים – שהמשך המציאות של פטור גורף איננו אפשרי. לכן, כל עוד הכנסת לא מקדמת ומעבירה חוק גיוס שוויוני וראוי, צה"ל יכול לפעול במסגרת החקיקה הקיימת (אין חוק פטור בתוקף): לגייס חרדים תוך שלילת הטבות מהמשתמטים. נשיא המכון @yplesner התארח הבוקר ב@N12News אצל @arad_nir

הממשלה מנסה לקדם הצעת חוק גיוס שנבלמה לפני שנתיים והייתה בעייתית כבר אז: יעדי גיוס נמוכים, סנקציות לא אפקטיביות ומסלולי שירות לא שוויוניים. אחרי 7.10, כל בר דעת מבין שבלי סנקציות ואכיפתן דבר לא יגרום לחרדים להתגייס מרצונם הטוב | נשיא המכון @yplesner כותב: bit.ly/4bzTQz6