hezi simantov retweeted
מחר תיערך הפסגה המשולשת ההיסטורית בין טראמפ לנשיאים שי ופוטין. לפסגה חשיבות רבה במישור הגלובלי (אוקראינה, גרעין) ולשיתופי הפעולה בין המעצמות. מן הסתם, עבורנו הסוגייה האיראנית תעמוד במוקד.
למחרת הפסגה, הנשיא טראמפ יחזור לארה"ב, ואז נפתח להבנתי חלון זמנים של מספר שבועות מצומצם עבור טראמפ לקבלת ההחלטה האם לתקוף.
מאז הפסקת האש לפני כחצי שנה, טראמפ גילה חוסר נכונות מובהק לחזור ללחימה עצימה. זאת, בראש ובראשונה, בשל החשש כי למרות הרצון שלו בלחימה מוגבלת לימים ספורים, היא עלולה להימשך זמן רב, ובעיקר להוביל להסלמה אזורית רחבה, ובכלל זאת לפגיעה משמעותית במדינות המפרץ. בתרחיש כזה עוד נתגעגע למחירים של 100-110 לחבית נפט. לא בכדי, מדינות המפרץ דוחקות בטראמפ להמשיך במו"מ ובמצור, ולא לחדש את המלחמה.
לכך יש להוסיף את השאלות לגבי היעד האסטרטגי שתקיפה אמורה להשיג (פירוק יכולות הגרעין? פגיעה במשטר?) וספק רב אם ניתן להשיג זאת בתקיפות אוויריות בלבד. יתרה מכך, כדי לנסות ולהגיע לתוצאות שונות מהסבב הקודם, טראמפ יצטרך לעשות דברים אחרים, שעד כה סירב לעשותם. סביר שגם הפעם הוא לא יהיה מוכן לשלוח כוחות קרקעיים, והאפשרות של תקיפת מתקני אנרגיה כמובן אפשרית, אבל עלולה להיתקל בתגובה איראנית דומה כנגד מדינות המפרץ.
הדילמה הגדולה של טראמפ נובעת מכך, שגם באלטרנטיבות האחרות טמונות בעיות רבות, וספק רב אם יש בהן כדי לתת לו את ההישג המיוחל אליו הוא חותר.
הסיכויים להסכם חדש נמוכים ביותר נוכח הביטחון עצמי האיראני וחוסר הנכונות להתגמש, בייחוד בכל הקשור לפרויקט הגרעין ולתוכנית הטילים. למעשה, נראה כי הסכם אפשרי רק אם טראמפ הוא זה שיעשה ויתורים משמעותיים, דבר שכמובן טומן בחובו סכנות רבות לישראל.
האופציה של המשך המצור והסנקציות בהחלט עשויה להיות המועדפת בשל הנזקים הכלכליים הרבים שהיא גורמת לאיראן (הפסדים של כמה מאות מיליוני דולרים ביום), היקף המכליות שמצליחות לצאת דרך מצרי הורמוז, והתקווה כי בנקודה כלשהי המשטר יהיה נכון להגמיש את עמדותיו במו"מ בשל החשש מההקרנות על היציבות הפנימית. אופציה זו גם לא מחייבת חזרה ללחימה, בודאי כל עוד איראן לא שוברת את הכלים.
אבל, וזה אבל ענקי, בלתי אפשרי להעריך מתי ואם בכלל, נקודת המפנה תתרחש. הדבר יכול לקרות תוך חודשים ספורים, אבל גם עוד מספר שנים, אחרי שטראמפ יסיים את כהונתו בינואר 2029. יתרה מכך, אופציה זו, למרות הנזקים הכלכליים, נותנת לאיראן זמן לשקם את יכולותיה בתחומי הגרעין והטק"ק, ולהיערך בצורה טובה יותר לעימות הבא.
עוד שתי נקודות שראוי להתייחס אליהן, האחת - הביקור שקיים מפקד סנטקו"ם בארץ. חשוב להדגיש, כי מדובר מן הסתם בביקור חשוב, שמעיד על התיאם המבצעי העמוק בין הצבאות ועל ההיערכות של צבא ארה"ב לכל תרחיש, בהינתן הנחייה של הנשיא. אבל ממש אי אפשר להקיש מכך שנפלה ההחלטה על תקיפה. השנייה - באיראן מזהים חולשה של טראמפ עצמו, בין היתר כתוצאה מהמפלה בבחירות האמצע. לא בכדי האיראנים ממשיכים להתגרות - גם תוקפים מטרות במפרץ (כויית, בחריין), גם מקשיחים תנאים ודרישות עוד לפני תחילת מו״מ, ועפ"י דיווחים בתקשורת האמריקנית גם מאיימים לפגוע בבכירים אמריקנים, שנאלצו לעבור להתגורר בבסיסים צבאיים.
בשורה התחתונה, הבעיות הגדולות והאמיתיות של טראמפ - אין לו פתרון קסם לסיום המשבר, ובלקסיקון של המשטר האיראני לא מופיעות בכלל המילים ויתורים משמעותיים וכניעה. לעת עתה, דומה שטראמפ עצמו עדין לא החליט באיזו דרך לבחור, ומן הסתם לפסגה מחר עשויה להיות השפעה באיזה נתיב הוא ייבחר. מכל מקום, אני מסתכן בהערכה, כי אם הוא יחליט להימנע מתקיפה בשבועיים-שלושה הקרובים, האופציה הזו תדחה לתקופה ארוכה.
hezi simantov retweeted
איראן מזהה חולשה אמריקנית ומעדיפה לשמר את הגרעין גם במחיר עימות
אחרי בחירות האמצע: איראן מזהה חולשה אמריקנית ומעדיפה לשמר את פרויקט הגרעין גם במחיר עימות; מדינות ערב לא תומכות בעימות ולא בנורמליזציה
חזי סימנטוב
@zeragil
למאמר המלא:
runi.ac.il/research-institut…
hezi simantov retweeted
כתבת עומק של @tamarygil על הפסגה ההיסטורית הצפויה ביום חמישי בין הנשיאים טראמפ, שי ופוטין, שהיתה לי הזכות להיות שותף בה.
לכל אחד מהנשיאים אינטרסים שונים ומנוגדים ערב הפסגה. מכאן עולה שאלת המפתח - האם הפסגה הזו תצליח להוביל לפריצות דרך או לפחות לצמצום המחלוקות בסוגיות המרכזיות שעל הפרק, ובראשן המלחמה באוקראינה, העימות עם איראן והפיקוח על המירוץ הגרעיני הגלובלי, או שמא הפערים הגדולים בין הצדדים יימנעו השגת הסכמות כלשהן והפסגה תהיה בעיקר הזדמנות לנשיאים שי ופוטין להפיק רווחים תודעתיים ותדמיתיים?
לתוצאות הפסגה אף עשויות להיות השפעה על ההחלטה של טראמפ לגבי המשך המערכה מול איראן - חידוש המלחמה, המשך המצור והסנקציות או התקדמות לעסקה.
עבור ישראל, מעורבות אפשרית של סין ורוסיה בעימות עם איראן טומנת בחובה סיכונים רבים, נוכח ההבנה שהאינטרס המרכזי שלהן הוא לסייע למשטר האיראני.
מכל מקום, בתחרות הגלובאלית, ישראל צריכה ליישר קו באופן מוחלט עם ארה"ב, בייחוד בכל הנוגע לשיתופי פעולה טכנולוגיים עם סין, שייתקלו בתגובה חריפה מצד וושינגטון.
פסגה כזו עוד לא היתה: מנהיגי ארה״ב סין ורוסיה יפגשו השבוע בשנזן שבסין. על הפרק הגרעין, ה AI, טאיוואן וכמובן המלחמות באיראן ובאוקראינה. יש מי שכבר מכנים את זאת ״יאלטה 2.0״. שוחחתי עם @shayharzvi1 @ShiraEfron ו@yuval_weinreb צפו בכתבה:
13tv.co.il/item/news/abroad/…
hezi simantov retweeted
פסגה כזו עוד לא היתה: מנהיגי ארה״ב סין ורוסיה יפגשו השבוע בשנזן שבסין. על הפרק הגרעין, ה AI, טאיוואן וכמובן המלחמות באיראן ובאוקראינה. יש מי שכבר מכנים את זאת ״יאלטה 2.0״. שוחחתי עם @shayharzvi1 @ShiraEfron ו@yuval_weinreb צפו בכתבה:
13tv.co.il/item/news/abroad/…
hezi simantov retweeted
ישראל ניצבת בפני סכנה מוחשית לאיבוד הברית ההיסטורית עם ארה"ב. ההצהרות של הנשיא טראמפ וסגן הנשיא ואנס כי הקשרים עם ישראל והמלחמה באיראן היו מהסיבות המרכזיות שהובילו למפלה של הרפובליקנים בבחירות האמצע וכי יש סלידה גדולה מישראל משקפות את הירידה החדה במעמדה של ישראל וממחישות את עומק הסכנה לאיתנות הברית.
אין עוררין, כי ארה"ב מהווה בעשורים האחרונים עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי, כפי שגם הומחש בשלוש השנים האחרונות ובמערכות כנגד איראן, ואין לישראל שום חלופה לכיפת הפלדה הרב-מימדית מצידה של ארה"ב.
מכאן עולה, כי הממשלה החדשה תהיה חייבת להציב את שימור היחסים המיוחדים כמטרת על. זאת, משום שמדובר באיום ממשי לביטחונה של מדינת ישראל, למצבה האסטרטגי הכולל וליכולת ההתמודדות עם האיומים הניצבים לפתחה, בראש ובראשונה מצידה של איראן.
קונקרטית, לצד הצורך בהמחשת החיוניות של ישראל לאינטרסים האמריקנים (טכנולוגיה), נדרש שינוי מיידי במדיניות ובהתנהלות הממשלה, בייחוד כלפי הזירה הפלסטינית. אחרת, הקונגרס החדש יקדם מהלכי חקיקה וסנקציות כנגד ישראל. סביר כי הנשיא טראמפ יטיל עליהם וטו, אולם יש בכך כדי לסמן את הצפוי לישראל בהמשך הדרך.
להרחבה אודות תמונת המצב ביחסים בין ישראל לארה"ב, הלכי הרוח בציבור האמריקני וההמלצות לממשלה החדשה, ראו המאמר החדש שלי ב-@IPS_Herzliya
runi.ac.il/research-institut…
hezi simantov retweeted
מה ניתן וצריך לעשות להצלת הברית האסטרטגית?
תוצאות הבחירות בארה"ב, ובעיקר הניצחונות של מועמדים בעלי אג'נדה אנטי-ישראלית מובהקת (ובראשם אל-סייד במישיגן), לצד ההתבטאות של סגן הנשיא וואנס (שזכתה לגיבוי מלא של הנשיא טראמפ) באשר לסיבות שהובילו למפלה של הרפובליקנים, משקפות את עוצמת הקריסה במעמדה של ישראל בארה"ב בקרב שתי המפלגות.
אמנם אין המדובר במגמה חדשה, ושורה ארוכה של סקרים הצביעו לאורך השנים האחרונות על הירידה החדה ביחס לישראל, בעיקר בקרב הדמוקרטים, אך גם בקרב צעירים משתי המפלגות, וזאת לצד ביקורת גוברת בקרב גורמים רפובליקנים על כך שישראל גררה את ארה"ב למלחמה מיותרת. אך דומה שההתפתחויות ביומיים האחרונים המחישו עד כמה המצב בעייתי ומדאיג ביותר.
העובדה שסגן הנשיא טוען כי הקשרים עם ישראל היוו את אחת הסיבות המרכזיות לכך שרפובליקנים רבים הצביעו לדמוקרטים, והדברים של טראמפ ביום הבחירות על הפסקת הסיוע, ממחישים כי אפילו בעיני הצמרת הרפובליקנית, אחת האוהדות שהיו לישראל בבית הלבן, נדרש לבצע שינוי מהותי במערכת הקשרים. לכך יש להוסיף את העובדה שסוגיית התמיכה בישראל הפכה לקרדום לחפור בו במערכת הבחירות, וחמור מכך שעלולה להתקבע התפיסה שמועמדים שתומכים בה עלולים לשלם מחיר פוליטי.
אחת המשמעויות המיידיות של תוצאות הבחירות היא שהדמוקרטים ינצלו את הרוב המכריע שהשיגו בקונגרס כדי לקדם חוקים שיטילו בין היתר הגבלות על מכירת אמל"ח וציוד צבאי לישראל. סימנים לכך כבר היו בחודשים האחרונים כאשר מרבית הסנטורים הדמוקרטים תמכו בחוקים שנועדו להטיל מגבלות על שיתופי הפעולה הצבאיים, ורק בזכות הרוב הרפובליקני, חוקים אלו נדחו.
חשוב להדגיש כי לישראל אין שום חלופה לברית האסטרטגית וליחסים המיוחדים עם ארה"ב. אף מדינה לא יכולה אפילו להתקרב ולספק את מטריית ההגנה והתמיכה הרב-מימדית מצידה של ארה"ב. על כן, לפגיעה באיתנות הברית יהיו משמעויות שליליות ביותר על עוצמתה האסטרטגית הכוללת של מדינת ישראל ועל עומק שיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים בין המדינות. לכך עלולות להיות גם הקרנות על הביטחון העצמי של אויבינו לנקוט בצעדים מאתגרים כנגד ישראל.
המשמעות - לישראל אין את הפריבילגיה להמתין וחייב לבוא שינוי חד ומהיר. ישראל חייבת בראש ובראשונה ממשלה חדשה, שתייצר אווירה חדשה ויותר חשוב תעצב מדיניות חדשה, שכן בעיני הדמוקרטים וחלק לא מבוטל מהרפובליקנים, הממשלה הנוכחית נתפסת כסדין אדום וכקיצונית, ככזו שחותרת לגרור את ארה"ב למלחמות בלתי נפסקות ושלא ניתן יהיה לקדם עימה תהליכים אזוריים. זאת, לצד נקיטת צעדים מיידים בשטח, כגון מאבק ללא פשרות בפשיעה הלאומנית כנגד פלסטינים, שגורמת לנו נזקים אדירים בדעת הקהל בארה"ב.
הממשלה החדשה תהיה חייבת להציב את שיקום המעמד של ישראל בזירה האמריקנית בראש סדרי העדיפויות במדיניות החוץ. אחת המשימות החשובות ביותר היא לנסות ולשקם את מערכת היחסים עם המפלגה הדמוקרטית, שכן התמיכה הדו מפלגתית היתה מאז ומעולם העוגן בשימור הברית האסטרטגית. הניצחון של אל-סייד בהפרש קטן יחסית ממקומות אחרים בהם הדמוקרטים ניצחו בגדול עשוי להצביע כי יש תקרת זכוכית למועמדים בעלי אג'נדה קיצונית אנטי ישראלית, וישראל צריכה לנצל זאת כדי לנסות ולאתחל מחדש את מערכת יחסיה עם המפלגה הדמוקרטית. זאת, לצד מאמצים להתקרב לאישים דמוקרטיים מתונים וכאלו בעלי סיכויים בבחירות ב-2028.
באשר לאיראן, מההתנהלות של טראמפ בחודשים האחרונים די ברור שהאופציות המועדפות עליו הן הסכם או המשך הסנקציות והמצור, ולא חידוש המלחמה, אבל אין בכך כדי לנבא באיזו דרך הוא ייבחר.
לא יהיה זה מופרך מלהעריך שטראמפ לא ירצה לשקוע בביצה האיראנית בשנתיים שנותרו לו לסיום כהונתו, באופן שיקרין על כל המורשת שלו. על כן, למרות שהוא ממשיך לטעון כי המלחמה היתה צעד נכון כדי למנוע מאיראן גרעין, המציאות הנוכחית עשויה להמריץ אותו לחפש נתיב לסיום ולהתמקד בסוגיות אחרות (אוקראינה ונורמליזציה למשל).
ברם, שאלת מיליון הדולר נותרה כשהיתה - האם טראמפ יקבל את החבל להיאחז בו מהמשטר האיראני (שככל הנראה חש ביטחון עצמי גדול עוד יותר מתוצאות בחירות האמצע), שיאפשר להגיע להסכם חדש, שייתן לתפיסתו מענה, בעיקר לסוגיית הגרעין. לפחות לעת עתה הפערים נראים כבלתי ניתנים לגישור.
hezi simantov retweeted
רבים שואלים האם לתוצאות הבחירות בארה"ב תהיה השפעה על ההחלטה של טראמפ כיצד להמשיך את המערכה מול איראן.
להערכתי במילה אחת התשובה היא לא. החשיבות של בחירות האמצע בהקשר האיראני היא בעובדה שהן התקיימו ואין להן יותר משקל במערכת השיקולים של טראמפ.
אמנם מצד אחד, אפשר לטעון כי אם הרפובליקנים ינחלו הצלחה, ולפחות יצליחו לשמור על הרוב בסנאט, הדבר עשוי לתת לטראמפ תחושה שהציבור איתו והוא יכול להמשיך במערכה ללא הפרעה משמעותית.
מהצד האחר, יהיו כאלו שיטענו כי דווקא אם הרפובליקנים יפסידו את שני הבתים, טראמפ יבין כי היכולת שלו לקדם מהלכים בזירה הפנימית מאוד מוגבלת, ולכן ינסה להגיע להישגים משמעותיים בזירה החיצונית.
חשוב לזכור כי יכולת ההשפעה של הקונגרס על מדיניות החוץ של הממשל מוגבלת, אך קיימת. זו מתמקדת בעיקר בהקצאת תקציבים (למלחמה, לסיוע חוץ), אישור מכירת אמל"ח, הסכמים ובריתות (למשל הסכם הגרעין עם סעודיה וברית הגנה), זימון לשימועים (חוויה מאוד לא נעימה) ומינויים (בסמכות הסנאט). הקונגרס גם צריך, לכאורה, לאשר יציאה למלחמה ופעילות צבאית שנמשכת מעל 60 ימים, אבל כבר ראינו שטראמפ לא בדיוק מתייחס לכך.
בשורה התחתונה, ההחלטה של טראמפ באיזה נתיב לבחור (מלחמה/סנקציות/הסכם) תושפע במידה מכרעת משיקולי עלות/תועלת ומההערכה שלו איזו דרך תוכל לאפשר לו לממש את היעדים האסטרטגיים העיקריים של פתיחת הורמוז ומניעת פריצה לגרעין, ללא תשלום מחירים כואבים ובלתי נסבלים (כגון, קפיצת מחירי הנפט ל-200 דולר ו/או מאות חיילים הרוגים).
טראמפ נכנס ממש בקרוב לשנתיים האחרונות של כהונתו השנייה, שנתיים שיכולות לעצב את המורשת שלו, וכמי שרואה עצמו כאחד מגדולי הנשיאים האמריקנים (אם לא הגדול שבהם) הוא בוודאי לא ירצה להיזכר בדפי ההיסטוריה כמי שהכניס את ארה"ב למלחמה ללא סיום וכמי שבכהונתו איראן הצליחה לפרוץ לגרעין.
hezi simantov retweeted
מחר יתקיימו בחירות האמצע בארה"ב, ונראה שהשאלה שאותנו מעניינת יותר מכל, מה יעשה טראמפ במערכה מול איראן ביום שאחרי.
עומדות בפניו 3 אופציות מרכזיות: המשך העימות במתכונת הנוכחית, קרי סנקציות כלכליות ומצור על הורמוז; הסכם חדש; וחידוש הלחימה בעצימות גבוהה.
לכל אחת מהאפשרויות יתרונות ולא מעט חסרונות מבחינתו. מעבר לכך עומדת שאלת היעד האסטרטגי, והאם הוא ניתן להשגה ובאיזה מחיר - הפלת המשטר? חיסול תוכנית הגרעין? החזרת איראן לשולחן המו"מ מעמדת חולשה?
טראמפ מאיים בחידוש המלחמה למספר ימים. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ובהחלט סביר שתקיפה אמריקנית עלולה להוביל למערכה ממושכת ולהסלמה אזורית. כדי לנסות ולהשיג תוצאה שונה, טראמפ יצטרך לשנות חלק ממאפייני התקיפות בסבב הקודם, בייחוד בכל הקשור לפגיעה בתשתיות אנרגיה באיראן. הבעיה - מהלך כזה יוביל את איראן, יתכן בסיוע החות'ים, לתקוף בעוצמה את תשתיות האנרגיה במפרץ (ואולי גם בישראל) ולגרום להן נזק משמעותי ביותר. לא בכדי מדינות ערב מסתייגות מחידוש המלחמה.
לעת עתה נראה כי האופציה המועדפת על טראמפ היא הסכם, שיבטיח את חופש השייט בהורמוז ושאיראן לא תוכל לפרוץ להשיג נשק גרעיני. הבעיה הקטנה שהפערים בין הצדדים עמוקים ואינם ניתנים לגישור ללא התפשרות משמעותית של אחד הצדדים, ושאף אחד לא יצפה וידמיין שיהיה זה דווקא המשטר האידיאולוגי בטהראן שיחליט לזנוח את העקרונות ואת השאיפות שלו ולוותר למשל על תוכנית הגרעין. מכאן עולה שאם יושג בקרוב הסכם, הוא עלול להיות בעייתי מאוד מבחינת ישראל, בדומה להסכם הפסקת האש מלפני כמה חודשים.
להמשך המצור והסנקציות יש לכאורה יתרונות מבחינתו של טראמפ בהגברת הלחץ הכלכלי על איראן שמפסידה מאות מיליוני דולרים כל יום ובהימנעות מהיגררות להסלמה רחבה. הבעיה - אין בכך כדי למנוע מאיראן לשקם את יכולותיה הבליסטיות, להמשיך לתמוך בשלוחים ואולי בעיקר לקדם את תוכנית הגרעין בניסיון לפרוץ להשגת נשק כתעודת הביטוח העיקרית מפני מתקפות נוספות בעתיד.
להרחבה אודות האופציות השונות והמשמעויות לישראל
kikar.co.il/news-interviews/…
hezi simantov retweeted
רשת nbc דיווחה כי טראמפ שוקל לחדש את הלחימה העצימה מול איראן, יתכן עוד לפני בחירות האמצע בתחילת נובמבר.
אני אמנם מטיל ספק, בעיקר לאפשרות של פעילות צבאית משמעותית אמריקנית בשלושת השבועות הקרובים, כל עוד איראן לא תבצע מהלך חריג שעלול לגרור את ארה"ב, אך כמובן אי אפשר ואסור לשלול שום תרחיש במציאות הכאוטית במזרח התיכון.
אני כן מבקש להציב מספר שאלות בניסיון להבין את ההגיונות.
כדי שטראמפ יחליט ללכת למהלך צבאי עצים, שיוביל לתפיסתו לתוצאות מכריעות, הוא צריך להבנתי להסכים לעשות לפחות אחד משני הצעדים, שעד כה, הוא סירב לעשות:
האחד, לתקוף באופן משמעותי תשתיות אנרגיה באיראן.
השני, כוחות על הקרקע בהיקפים משמעותיים.
כל עוד הוא לא מוכן לעשות מהלכים אלו, ובעיקר תקיפת תשתיות אנרגיה, הרי לא ברור כיצד הוא רוצה להשיג תוצאות שונות מהסבב הקודם, שיובילו לגישתו להכרעה.
מעבר לכך, יש לקחת בחשבון את יכולות ההיזק הרבות של איראן, יתכן בסיוע החות'ים, לתשתיות האנרגיה במדינות המפרץ. תקיפות של תשתיות אלו, ובכלל זאת תשתיות מים, יכולות לגרום לנזקים קשים ביותר למדינות אלו.
יתכן שהדיווחים על הגברת ההיערכות של צבא ארה"ב נועדו להעביר מסר מרתיע לאיראן לא לנסות לקדם מהלכים כאלו.
זאת נוכח ההבנה שהמצור על הורמוז והסנקציות הכלכליות החריפות בהחלט משפיעות, מעצימות את המצוקות הכלכליות הקשות של איראן, וגם היקפי היצוא של נפט דרך הורמוז מתקרבים לאלו שהיו לפני המלחמה.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שצריך לעשות הבחנה בין המצוקות הקשות של העם האיראני לבין היכולת של המשטר ומנגנוני הדיכוי האכזריים שלו להמשיך ולשרוד.
לעת עתה המשטר מפגין ביטחון ונחישות להמשיך במערכה, תוך שהוא פועל לשקם את יכולותיו בתחומי הטילאות ויתכן גם הגרעין, מעביר סיוע לחיזבאללה ומקבל סיוע צבאי ומודיעיני מרוסיה ומסין.
שאלה משמעותית נוספת היא לגבי הגרעין. האם לתפיסת המשטר במציאות הנוכחית הוא חייב להשיג גרעין כתעודת ביטוח וכמהלך מרתיע ולא להסתפק בחזרה למדינת סף - להערכתי בהחלט יתכן שכן, לפחות בקרב חוגים מסוימים במשטר.
עם זאת, גם אם איראן הצליחה להסתיר מרכיבים משמעותיים בפרויקט הגרעין, עולה שאלת מיליון הדולר לגבי היכולת לעשות זאת בהפתעה ובפרק זמן קצר ביותר, שכן גם למשטר ברור שאם הדבר ייחשף ויהיה מידע ממשי שהוא חותר לכך, ישראל וארה"ב יפעלו בעוצמה במטרה לסכל זאת.
בשורה התחתונה, אנחנו נמצאים בתחרות בין הגיונות אסטרטגיים ואילוצים פוליטיים וכלכליים מתחרים, והשאלה מי מהצדדים יגיע ראשון לנקודה בה הוא יחתור לשבור את הסטטוס קוו שהתהווה בתקופה האחרונה ולא להמשיך במלחמת ההתשה?
האם זה יהיה המשטר האיראני שיחוש כי המצוקות הכלכליות הגוברות כתוצאה מהמצור והסנקציות מסכנות באופן ממשי את יציבותו, או דווקא טראמפ שלא ירצה להמשיך את המערכה בתצורתה הנוכחית עד סוף כהונתו בינואר 2029 ויישאף להגיע להכרעה?
hezi simantov retweeted
הירידה החדה בתמיכה בקרב הציבור האמריקני בישראל, לצד הפערים עם ממשל טראמפ בקשת רחבה של סוגיות אזוריות, מציבים סימני שאלה לגבי איתנות הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב.
מאמר חדש שלי בנושא
runi.ac.il/research-institut…
hezi simantov retweeted
דיווח: התקדמות משמעותית במו"מ לעסקת חטופים | חזי סימנטוב ('חדשות 13') עם הפרטים: "משלחת חמאס בראשות חליל חייה הגיעה אתמול לקהיר והעבירה למודיעין המצרי רשימת חטופים ישראלים שחמאס מוכן לשחרר.כולל חטופים שלא נכללים ב'הומניטרי' - גברים ישראלים שמוחזקים בחיים ברצועת עזה"
@AnatDavidov @usegal @zeragil
hezi simantov retweeted
מלחמה גדולה או הסדרה מדינית: הדילמה של נסראללה על רקע התרחבות העימות בין ישראל לחיזבאללה
bit.ly/4gBfaaz
@zeragil
hezi simantov retweeted
"הם אויבים אידיאולוגיים, הם לא מחפשים הסכם": לאחר 11 חודשי מלחמה, חזי סימנטוב בודק - מה באמת נשאר מחמאס? | "בראש של סינוואר" - הערב ומחר במהדורה המרכזית
@zeragil
hezi simantov retweeted
אחרי מבצע החילוץ: הערכות - חמאס ינסה להזיז חטופים ממקומם
bit.ly/3xkhPDw
@zeragil
hezi simantov retweeted
חזי סימנטוב ('חדשות 13'): "חמאס בלחץ מהפעולה ברפיח, ורואים את זה כל הזמן, כולל במסרים שהוא מוציא כלפי חוץ, כולל למתווכות".
@usegal @AnatDavidov @zeragil
hezi simantov retweeted
חזי סימנטוב ('חדשות 13'): "חמאס אמר למתווכות, מצרים וקטאר, שהוא לא יכול להביא לישראל את מה שהיא רוצה, 30-40 חטופים חיים, שהוא לא מחזיק את כולם, ופתאום בעיתוי לא מקרי הג'יהאד מפרסם סרטון של חטוף ישראלי. הם מתואמים מאוד".
@usegal @AnatDavidov @zeragil
צילום: עבד רחים חטיב/פלאש90
hezi simantov retweeted
חזי סימנטוב ('חדשות 13'): "עדיין אין עסקה - לא בטוח שגם תהיה עסקה. הייתה אווירה חיובית, המצרים לחצו על חמאס כדי לגשר על הפערים. ההסכמה היא על מתווה לעסקה, חמאס וישראל אמורים לאשר, ורק אז דנים על הפרטים, ושם יש מכשולים. זה כרגע מה שלצערנו מתרחש, אלא אם תהיה פריצת דרך".
@zeragil @usegal @talshalev1
hezi simantov retweeted
תגובת איראן לחיסול מפקד כוח קודס בסוריה | חזי סימנטוב ('חדשות 13'): "הם ינסו בהחלט לפגוע בנציגות דיפלומטית ישראלית ברחבי העולם בדמות של פיגוע גדול שיוביל לשינוי מצב אולי".
@zeragil @nissim_mishal @AnatDavidov
hezi simantov retweeted
חזי סימנטוב ('חדשות 13') על ההשפעה של חיסול מפקד כוח קודס בסוריה: "החיסול הזה שאותו האיראנים מייחסים לישראל בהחלט מעביר את העימות בין איראן לבין ישראל לישיר יותר מאשר עקיף כמו שהיה עד עכשיו בסוריה".
@zeragil @nissim_mishal @AnatDavidov







