מאמין בכלכלת הסתדרות

ראשית, אני רוצה לברך את חבריי וחברותיי בדמוקרטים על תוצאות הפריימריז ואני מקבל אותן באופן מלא, תומך במפלגה ומאחל להצלחתה בבחירות ואעזור בכל מה שאפשר. זו המפלגה שהכי מייצגת אותי במדינת ישראל ואני חושב שנבחר צוות יוצא דופן שמתאים וראוי להוביל את מדינת ישראל. יאיר גולן הביא גם הישג אישי אדיר עם מעל 113,000 מתפקדים שיצרו חגיגה דמוקרטית של הצבעה ובחירה. כל הכבוד לו על זה. זה נכון שלא נבחרתי, ואני נמצא במקום ה-22 שהוא כרגע לא נחשב ריאלי לפי שום סקר. ואני רוצה לומר: אז מה? כמה מהאנשים הכי מצויינים במפלגה כמו יאיא פינק וגלעד קריב התמודדו פעמים רבות עד שהצליחו להיכנס לכנסת. תראו איפה הם היום. מובילים, משנים, ראויים ומייצגים נאמנה את הציבור שבחר בהם. מברך גם את גבי לסקי ומיכל רוזין שנבחרו להמשיך את דרכה של מרצ. אזכיר שגם יאיר גולן הפסיד בפריימריז במרצ, והוא לא התייאש. הוא הסתכל קדימה, התמודד שוב ובסוף ניצח והביא להישגים אדירים וביניהם איחוד המחנה. פוליטיקה היא מקצוע לכל דבר ועניין, לומדים, משתפרים, מנתחים טעויות, כך גם אני רואה שעליי לעשות. וכך אעשה. עד שאצליח. זה גם המקום להודות ל-15345 אנשים שנתנו לי את הקול שלהם בפעם הראשונה שבה התמודדתי בחיי הציבוריים. מודה לכל אחת ואחד מכם על האמון ועל הגיבוי. ובמיוחד למתנדבים ולמתנדבות שעבדו כל כך קשה בשביל המטרה המשותפת. קורה עוד דבר מעניין. דווקא מועמד שנמצא במקום ה-22 והלא ריאלי לפי כל סקר קיים, מסוקר בצורה יוצאת דופן בתקשורת וגם ברשתות החברתיות. יש גם הרבה אנשים שצוחקים עליי ברגע הזה, מגחכים, שמחים לאיד, תוקפים אותי - וזה לגיטימי. בחרתי להעמיד את העמדות שלי לבחירת הציבור ואני מוקיר ומעריך כל אדם שאמיץ מספיק לקום בבוקר ולעמוד על הערכים שלו כדי לשנות את המדינה כפי שהוא מאמין. הסיבה לכך שהמועמדות שלי עוררה כל כך הרבה אמוציות, היא לא אני. אלא מעמדו של הציבור החילוני הרמוס והחבוט. הסיבה היא שהקול שלנו, של הציונות החילונית הבלתי מתנצלת, הוא קול שנוגע בעצב החשוף של החברה הישראלית והזרמים התת קרקעיים שרוחשים בה. הבעיות הללו לא הולכות לשום מקום, ואני לא הולך לשום מקום. העתיד של מדינת ישראל יוכרע על סמך האופן שבו ישראל תתמודד עם ממסד דתי וחרדי עוצמתי, עם חצי דור שגדל על תפיסות דתיות אמוניות ומאיים למחוק את הזהות החילונית-מערבית של מדינת ישראל. כאן בארצנו, גם דרישה בסיסית לשיוויון בין גיוס דתיות לחילוניות, נתפסת כמו התקפה מרושעת על הדתיים. גם קריאה לתנועת השכלה מנומסת במיוחד בערים החרדיות, זוכה לאלימות ונתפסת כפרובוקציה. גם דרישה להפסיק לממן רבנות ששוללת זכויות מנשים, עולים ולהט״בים ממותגת כמתקפה אנטישמית על עצם קיומה של מדינת ישראל. המסרים שלי שנראים אולי רדיקליים היום, עשויים להיות מה שיהפוך בהמשך העמדה המקובלת ביותר עבור הציבור החילוני בישראל. בכוונתי לחרוש את הארץ כדי להכיר את הצרכים של עוד ועוד חילונים וחילוניות ברחבי המדינה, להביא לסדר היום הציבורי את הזהות החילונית בצורה בלתי מתנצלת, את המאבקים שלנו, את המאבק בכפייה הדתית ואת הסיפור הגדול של יחסי דת מדינה. בשנים האחרונות, גם מבלי להיות חבר כנסת, ייצגתי ובניתי ארגון שפועל למען זכויות החילונים במדינת ישראל. הדבר הזה הולך להמשיך ולהתגבר. בכוונתי לעשות הכל כדי שנחליף את ממשלת החורבן ונפתח עידן חדש במדינת ישראל.