تحرير retweeted
היום אני מתרגש בעיקר בשביל רחל אבישר.
שעלתה מתוניסיה ואיבדה את אמא בגיל צעיר.
במשפחה של 10 אחים במושב קטן בדרום. בנתה עצמה כאחות, ולאחר נישואיה לשמואל ז"ל ,הפכה להיות האחות המיתולוגית של מגדל העמק.
שום דבר בקלפים שקיבלה לא ניבא שהבת שלה תהיה היושבת ראש הראשונה בהיסטוריה של של ישראל.
אבל..החינוך, הערכים, העבודה הקשה ואהבת ישראל שהנחילה לה ולשתי אחיות נוספות וחזקות מירב ודקלה- הוביל לכך.
ישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות האמיתית.
@liranabh
تحرير retweeted
בדרך להשבעה כחבר הכנסת ה -26, עברתי לספר לאלרואי שאני מקבל עלי את השליחות אליה הוא שולח אותי בעוז ובענווה גמורה, לאורו ובדרכו.
מתחייב אני להיות ראוי לו ולחבריו גיבורי האומה אשר חרפו נפשם למות מות גיבורים.
מתחייב אני לזכור להזכיר ולמלא את שליחותי למען עם ישראל ומדינת ישראל באמונה ובאחריות עצומה. 💪🇮🇱♥️
تحرير retweeted
אחת מהפרלמנטריות המוכשרות בהיסטוריה מדינת ישראל חזרה לכנסת 👏 לכל מי שאיכפת מזכויות אדם יש עכשיו בת ברית ומכונת עבודה בכנסת.
אני חוזרת היום למשכן הכנסת, מתוך תחושת אחריות כבדה לעתיד המדינה,
החברה הישראלית זקוקה היום יותר מתמיד ליציבות, לאחריות ולמנהיגות שרואה את טובת כלל האזרחים לפני כל שיקול אחר.
בכוונתי לעשות כל שביכולתי כדי לתמוך, לבצר ולחזק את הקואליציה, במטרה להבטיח ממשלה יציבה ומתפקדת שתשלים קדנציה מלאה ותביא לישראל שוויונית, הוגנת וליברלית.
עבודה רבה לפנינו, ואני מתייצבת אליה במלוא המחויבות והמרץ
تحرير retweeted
שלושה נתונים שאנחנו הישראלים חייבים להכיר לגבי הבחירות בארצות-הברית:
1. המועמדים הדמוקרטים המצליחים ביותר, אלה ש"הפכו" מדינות רפובליקאיות, אלה שהיכו בתדהמה את הסקרים, אלה שאחראים ל"רוב המפלצתי" של הדמוקרטים בקונגרס, הם המועמדים המתונים יותר של המפלגה.
התקשורת הישראלית עוסקת המון בעבדול א-סייד, המועמד הקיצוני שניצח במישיגן, אבל בין כל הדמוקרטים שניצחו בסנאט, הוא הביא את המספרים הכי חלשים. מישיגן היא מדינה מתנדנדת קלאסית, הוא ניצח שם בפער של 7%.
לשם השוואה, בטקסס, המועמד הדמוקרטי ג'יימס טלאריקו ניצח בפער של 12% (!), אירוע שהוא באמת רעידת אדמה פוליטית.
בג'ורג'יה, הסנאטור היהודי ג'ון אוסוף, ניצח בפער של 18%, הישג בלתי-נתפס. אוסוף נבחר לראשונה לסנאט ב-2020 עם ניצחון דחוק של אחוז אחד בלבד.
אפילו בקנזס, מדינה סופר-שמרנית, המועמד הדמוקרטי אדם המילטון, ניצח בפער של 5%... ניצחון דמוקרטי ראשון לסנאט שם מאז המאה ה-19 (!)
הניצחונות המרשימים מאד של המועמדים הללו, צובעים באור חיוור את הניצחון של א-סייד. מישיגן זו מדינה שהדמוקרטים היו צריכים לנצח בפער דו-ספרתי לפי הנתונים של אתמול. ובאמת, המועמדת הדמוקרטית למושלת מישיגן, ג'וסלין בנסון, ניצחה בפער של 11%... אבל היו יותר מ-100 אלף דמוקרטים שהצביעו עבורה ולא הצביעו עבור א-סייד.
2. בגלל גודלו החריג של הניצחון הדמוקרטי, האגף הקיצוני במפלגה הולך להיות הרבה פחות משפיע בקונגרס הקרוב. לדמוקרטים יהיו 56 סנאטורים ו-250 חברי קונגרס, וזה נותן הרבה מרחב תימרון למנהיגי המפלגה.
בואו נדמיין רגע לילה אחר של הדמוקרטים, לילה של ניצחון דחוק, שמסתיים עם 51 או 52 סנאטורים, כולל א-סייד. במצב כזה, "כל ממזר מלך", אי-אפשר לקדם אף חוק בלי התמיכה של א-סייד, והסיכויים של צ'אק שומר הציוני הגאה להיבחר למנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, שואפים לאפס.
בואו נדמיין רגע שבמקום 250 חברי קונגרס, היו לדמוקרטים רק 225, מתוכם 10-15 שמתנגדים לכל סוג של סיוע לישראל כולל כיפת ברזל. במצב כזה, שוב, אי-אפשר לעשות כלום בלי האגף הכי קיצוני של המפלגה, שיכול לקחת את כולם בני-ערובה לטובת אג'נדה אנטי-ישראלית.
אבל זה לא המצב. ג'פריס, מנהיג הדמוקרטים בקונגרס, לא צריך את הרדיקלים כדי לשלוט בסדר היום, כי יש לו 250 אצבעות. זה רוב עצום. אי-אפשר לסחוט אותו. וחשוב לזכור, זה בן-אדם שביקר בישראל פעמים רבות בקריירה שלו, מכיר אישית את הצמרת הישראלית (תיכף נדבר על נתניהו והחובה הדחופה להעיף אותו), ואמנם יש לו ביקורת קשה על ישראל בנושאים מסוימים, אבל הוא ממש לא נגדנו.
3. וכאן מגיע החלק הכי חשוב: בהתנהלות מדינית חכמה, ישראל יכולה למצוא שותפים בקונגרס הדמוקרטי החדש, וגם בקרב מושלי המדינות הדמוקרטים ששולטים כיום ברוב המדינות בארצות-הברית. נציין בהקשר הזה את ידיד ישראל ג'וש שפירו, המושל היהודי של המדינה הכי חשובה בפוליטיקה האמריקאית, פנסילבניה, שנבחר מחדש ברוב עצום של 22% (!).
אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה עוד קדנציה של בנימין נתניהו. האיש הזה שרף את כל הגשרים לדמוקרטים המתונים. ג'פריס, שומר, שפירו, האנשים בפוליטיקה האמריקאית *שאוהבים את מדינת ישראל*, לא יכולים לשמוע את השם שלו, לא יכולים לראות את הפרצוף שלו, ואם הוא סמל השלטון של מדינת ישראל, אז אנחנו הולכים לאבד אותם. נקודה.
הערה לסיום: החלפת נתניהו לא תפתור את כל הבעיות שלנו באמריקה. מי שחושב ככה, טועה בגדול. אבל השארת נתניהו זה מתכון לאסון מדיני שיהיו לו השלכות מסוכנות על ביטחון ישראל. נתניהו שרוף לא רק בצד הדמוקרטי, אלא גם אצל הרפובליקאים - סגן הנשיא מאשים אותו ישירות בהפסד שלהם בבחירות.
ישראל חייבת קודם כל לצמצם את הסכנה המיידית שנובעת מהזיהוי המוחלט שלה עם המותג הרעיל והשרוף נתניהו. אחרי זה, תהיה עוד המון, המון עבודה. אבל כל עוד הוא בשלטון, אי-אפשר אפילו להתחיל לתקן את הנזקים.
تحرير retweeted
החלוקים הלבנים:
אנו קוראים לכל אנשי מקצועות הבריאות והרפואה, מכל המגזרים ובכל הארץ:
היום, יום שני, 2.11.26, בשעה 18:00 נעלה כולנו לרשתות החברתיות קליפים קצרים או תמונות על הצורך החיוני בשותפות יהודית-ערבית בכל תחומי החיים, בדומה למערכת הבריאות בה אנחנו עובדים, ועל החובה למנוע הדרה וגזענות.
העלו תמונות וסרטונים לרשתות החברתיות, תייגו אותנו והוסיפו:
#שותפות
מזמינים אתכם להשתתף במיזם- כוחנו באחדותנו!
instagram.com/white_coats_is…
facebook.com/whitecoats.org
אנא שתפו
@Whitecoats49442
تحرير retweeted
מבקש להודות לכל מי שעשה מעל ומעבר, למתנדבים, למשפחה שלי, לצוות, לאחים ולאחיות שלי לנשק ולמפלגה שלי. אכנס בשערי הכנסת כשליח של הלוחמים, של המשפחות האבלות, של אנשי ההתיישבות והגבולות הדרומיים והצפוניים, של הציבור הצעיר, הדמוקרטי-ליברלי שכאן כדי להישאר. אסתכל בלבן של העיניים לכל מי שהפקיר וטייח, ואוודא שאני ראוי לאמון שניתן בי. העבודה שלנו לתיקון המדינה מתחילה. נעשה הכל להקים ממשלה. עכשיו תורנו.
تحرير retweeted
בוקר טוב לכל מי שמנסה להתאושש מתוצאות הבחירות ולא מוצא איך, תכינו קפה בזמן שאתם קוראים את המילים הבאות.
על המקרר שלי במטבח, וגם על הלפטופ, מודבקת מדבקה של עמית מן ז״ל. עמית, פראמדיקית בת עשרים ושתיים עם חיוך שמאיר את כל החדר, שנשארה במרפאה בבארי תחת אש תופת, חבשה פצועים והתחננה לעזרה ממדינה שפשוט לא הגיעה.
כל כך רציתי לחזור מהקלפי, להסתכל לה בעיניים בתמונה ולהגיד לה: עמית, עשינו צדק. מי שהפקיר אותך הולך הביתה, ועכשיו יחקרו הכל.
ואני לא יכול להגיד לה את זה הבוקר. לא בלב שלם. כי יותר ממיליון ישראלים הלכו לקלפי וירקו למשפחות השכולות של השבעה באוקטובר ישר בפרצוף. מיליון איש אמרו להורים שאיבדו את הילדים שלהם: לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית, לא נבדוק מי הפקיר אתכם, והשקט של המנהיג שלנו חשוב יותר מהדם של הילדים שלכם.
ואני אפילו לא משפחה שכולה ממעגל ראשון, ורק המחשבה על מה שההורים האלה מרגישים הבוקר מרסקת לי את הלב לחתיכות.
היה יכול להיות לנו נוח לשקר לעצמנו שאנחנו לא אותו עם. הלוואי. כמה קל היה אם היינו יכולים פשוט להיפרד לשלום. אבל הקטע הכי כואב, הכי דפוק והכי שובר לב בסיפור הזה, הוא שאנחנו כן אותו עם. אנחנו נפגשים באותו מקלט, בוכים מאותם שירים ברדיו ומחכים יחד באותם חדרי מיון. וכשבן משפחה עושה לך דבר כזה, זה כואב פי אלף.
כי תסתכלו עליהם: חלק גדול מהם לא הצביע כדי שיהיה פה טוב. הם הצביעו כדי לעשות דווקא ל״שמאלנים״. להכניס אצבע בעין. הם קמו אתמול בבוקר ף עם חיוך זחוח של שמחה לאיד. חוגגים באולפנים ובטוקבקים.
רק שמרוב רעל וגזענות, נדפק להם גם החלק במוח שאחראי על חשבון של כיתה א׳.
בואו נדבר רגע לאט ובמילים פשוטות, שגם בכת הביביסטית יבינו: 53 מנדטים לגוש נתניהו זה ההישג הכי גרוע, הכי עלוב והכי משפיל שלו אי פעם בבחירות.
בצד השני יש 67 מנדטים. שישים ושבעה. 67 זה הרבה יותר מ-53. אני לא מאמין שאשכרה צריך להסביר לאנשים מבוגרים את הקונספט המורכב הזה. זה כמו שקבוצת כדורגל תחטוף תבוסה של 4:2 ותצא לחגוג בכיכר העיר כי ״שני הגולים שספגנו מהשחקנים הערבים של היריבה לא נחשבים״. כמה נלעגים ומגוחכים אפשר להיות?
השמחה לאיד שלהם בנויה על דבר אחד בלבד: על הדיכאון שלכם. על זה שתמשיכו להתאבל מול הטלוויזיה במקום לקחת את השלטון.
אז תנגבו את הדמעות ותשתו את הקפה שלכם. לעמית מן ולמשפחות השכולות לא מגיע שניכנס למיטה ונתייאש. מגיע להן שננצל כל אצבע מתוך ה-67 האלה כדי לדרוס את הקואליציה המופקרת הזאת, להקים ועדת חקירה ממלכתית ולעשות פה צדק.
גם אם מיליון איש ימשיכו למחוא כפיים לבלוקצ׳יין בחושך.
تحرير retweeted
נכנסתי לקלפי, קיבלתי מעטפה, הלכתי אל מאחורי הפרגוד והכנסתי פתק של אמת. כשיצאתי ניגשתי לתיבה, נזכרתי במילים שהבטחתי להגיד. התחלתי להגיד: ״למען החטופים, הנרצחים…״ כאן קצת השתנקתי, ואז המשכתי: ״והחללים, למען מפלת נתניהו ותקומת ישראל״. הדלת של של הקלפי היתה פתוחה ומבחוץ נשמע: ״אמן!״
تحرير retweeted
בי נשבעתי, כל יום תופיע כאן תמונה של משפחת סימן טוב קדם זכרם לברכה,
הענף שנכרת בעץ המשפחתי שלי.
תמרי קדם בת דודתי,ג'ון בעלה, ארבל שחר ועומריקו המלאכים.
שהופקרו ונרצחו בניר עוז.
עד שממשלת המוות, מממנת החמאס, היהירה, המפקירה, המנותקת, המזופתת, המושחתת והאנטי ציונית תצא מחיינו.
تحرير retweeted
***שמאל = הרוגים? 679 הגופות שאיש לא זוכר.***
לפני כמה ימים כתבתי על המקרה המוזר (והמחריד) של הימין הישראלי. תומכי הקואליציה הנוכחית יודעים מעל לכל, כמושכל ראשון ממש, ששמאל זה הרוגים. בשבעה באוקטובר קיבלנו את האירוע הרצחני בתולדותנו בממשלה הימנית בתולדותנו. אבל אז, איש לא חישב מסלול מחדש. למה שנחשב? שאלו אותי אנשים. הרי ברור שהשבעה באוקטובר קרה בגלל נסיגות והכלה. אז באיזה היגיון נצביע בעד אנשים שרוצים נסיגות והכלה עוד יותר מנתניהו? הוא האפשרות היחידה.
ובכן, אם זה היה ככה הייתם צודקים. אבל יש פה לפחות חמישה שקרים איומים שצריך להפריך.
שקר ראשון – השבעה באוקטובר קרה בגלל ההתנתקות.
ההתנתקות קשורה לשבעה באוקטובר ללא ספק. אבל השבעה באוקטובר קרה גם בגלל חמאס, בגלל הסכסוך היהודי-מוסלמי ואפילו בגלל כיבוש גירוש והתיישבות. כן, כשכבשנו את מג'דל וקראנו לה אשקלון ותושביה נדחקו והצטופפו בעזה הקטנה מחוץ לגבולותינו, אז נבנו היסודות לכך שיהיה שם חמאסטן. זה תירוץ מטופש? בהחלט. גם ההתנתקות היא תירוץ מטופש.
אתם יודעים למה? כי ההתנתקות היא נתון. מאז 2005 היא נתון. ומרגע שהיא נתון נשאלת השאלה האם אפשר למנוע את השבעה באוקטובר *עכשיו*. והתשובה היא אלף פעמים כן. המטכ"ל חסר המתח הרעיוני, מדיניות ההכלה, ההתחפרות במגננות, סטנדרטים נמוכים להחריד של מודיעין בעזה, השתקה של נגדות ותצפיתניות באוגדה, ועוד ועוד רכיבים מתארים מערכת חולה. מערכת רקובה מהראש שהרבה לוחמי מילואים כמוני למשל, נחשפו ללא מעט מקצה הקרחון שלה כשראו כמה מטומטמים ומנותקים האימונים. בשבעה באוקטובר אני הופתעתי לטובה מהעובדה שלכולנו היה נשק ואפוד (בגיל של אבא שלי ועדיין). מהיכרותי את הצבא כלוחם המיועד לעזה, תיארתי מצב גרוע בהרבה. מי שמצמצם את האירוע הרב מערכתי המטורף הזה להתנתקות הוא שקרן ופחדן. הוא מפחד מלחשב מסלול מחדש ולהסיק מסקנות. הוא היה נגד ההתנתקות כל העת ונוח לו כמו כיסא מסאז' לומר לעצמו אוקיי, הנה עוד הוכחה לשיטתי. לא צריך לעשות כלום, לא צריך ללמוד שום דבר ולמעשה, לו אני המנהיג אחרי 2005 אני רק יושב ומחכה לטבח, כי הרי הטבח תוצאה בלתי נמנע של ההתנתקות.
סרבו לסרטן המוח הזה. את הטבח ניתן היה למנוע גם בין 2005 ל-2023. ואם לא נעמוד על כך, ניטבח שוב.
חשוב לשוב ולחדד: השבעה באוקטובר *כן* קשור להתנתקות, וקשור עוד הרבה יותר למדיניות ההכלה והרפיסות שאחריו. עסקת שליט המחרידה. הבחירה מכניסות לעזה. ההתבצרות. מדיניות החזקת חמאס בשלטון. שורה של טעויות אסטרטגיות וטקטיות שנבעו מבריחה מאחריות, גלגול הבעיה הלאה ופחד מתשלום מחירים. תאמרו: אם כן חייבים לבחור במחנה נתניהו ולא באלה שיבליגו עוד יותר. ובכן – זה השקר השני.
שקר שני – עדיף נתניהו, האלטרנטיבה חלשה יותר מול הטרור.
ראש הממשלה אריאל שרון היה מנהיג גרוע בעיניי. כמובן גם בגלל ההתנתקות. אך כשהתגברו הפיגועים ביו"ש הוא יצא למבצע חומת מגן, שילם מחיר דמים והפחית דרסטית את הפיגועים. ראש הממשלה אולמרט היה גרוע וגם מושחת. אבל הוא נכנס לעזה ונלחם בחמאס. נכנס ללבנון ולחם בחיזבאללה. היה לו חייל חטוף ובמשך כשלוש שנים הוא סירב לשחרר את החייל הזה תמורת מחיר נורא. הוא גם הפך את הקונספציה על הדרג הצבאי הבכיר ויצא להשמדת הכור הגרעיני בסוריה. ראש הממשלה בנט היה מנהיג שנוי במחלוקת. אבל הוא תקף בעזה בתגובה לבלונים, יצא למבצע סיכול טרור בג'נין ופתח במתקפת פתע על הג'יהאד האיסלאמי בעזה (סליחה, זה היה לפיד ממשיכו). אף אחד משלושת ראשי הממשלה האלה, האחרונים שהיו לנו מלבד נתניהו, לא היה מנהיג מושלם. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל היו התקפיים מנתניהו.
נתניהו, ותוכלו לראות אותי כותב זאת ב-2021 בעודי מסופק אם אולי זו הדרך הנכונה! היה המכיל והנסחט ביותר ברבע המאה האחרון מבין ראשי ממשלות ישראל, ללא תחרות. אי אפשר להתחיל לפרט את מגוון הפעמים בהן התקפל בעניין המגנומטרים, ריקוד הדגלים, כישלון פעולת "המטרו", עסקת שליט, ועוד ועוד ועוד כניעות מחרידות שהיחיד בתכל'ס שיכול לשאת אותן על כתפיו הוא מנהיג הימין הבלתי מעורער, שעליו אין ביקורת אפקטיבית מימין. איך יודעים שאני אומר אמת ולא בוחר בפינצטה רגעים מתוך השנים הרבות? כיוון שאחד מיסודות שיטתו המוצהרים (ואין הרבה כאלה) של נתניהו בביטחון היה כל השנים "לא להגרר למלחמות מיותרות". זה היה עיקרון שהוא הכריז עליו בנאום, הניצחון, של, הממשלה, הנוכחית!!! ריבונו של עולם. הוא כתב בספרו על כך שבנט וליברמן היו פופוליסטים ורצו להכנס לעזה ולהשמיד את חמאס ונתניהו בצעד לא פופולארי סירב, משום שזה לא היה שווה את המחיר בחיי אדם. מילים של נתניהו! לא ייאמן איך נשכחה העובדה ש*בזמן הממשלה הנוכחית* היה מבצע מגן וחץ מול החמאס. מבצע שבו הממשלה יכלה סוף סוף להראות מה זה ימין על מלא. ונתניהו פשוט חדל את המבצע איך שהתחיל. בן גביר יצא בזעם מהממשלה! ואז חזר. שתבינו, בעוד השישה באוקטובר קורה ואיש לא מעיר את ביבי, אוהל של חיזבאללה נטוי בתוך שטח ישראל אחרי ניסיון פיגוע נוראי מצד הארגון, ואיש לא עושה דבר. אם היו מעירים את נתניהו באותו לילה, כנראה הוא היה מוריד בדרגה את הנודניקים ושולח לחמאס פיצוי על ההטרדה.
לנתניהו היתה שיטה סדורה שהוא הריץ במשך שים וגם עליה כתבתי כבר ב-2021. הוא רצה לייבש את הסכסוך. להוריד תמידית את גובה הלהבות ולהרגיל את האויב לחיים אזרחיים. המו"מ התמידי של חמאס על תנאים, עובדים ומזוודות דולרים היה הניצחון שלו. הוא ראה בזה את "ההתמסחרות" של חמאס אליה חתר בשנים של הבלגה. כל זה היה אחיזת עיניים, ולמעשה הקונספציה שנתניהו יצר בתי ידיו, לא מרשלנות אלא מאמונה שלמה. וזה מוביל אותנו לשיטה האסטרטגית השניה, "חמאס הוא נכס."
ישנה מחלוקת עקרונית גדולה בין הימין למרכז-שמאל בישראל. האם לחזק את הפלסטיני "המתון" כדי לפגוע בפלסטיני "הקיצוני", או לשמר את הקיצוני וכך לנצח את המתון במלחמה המדינית והבינלאומית. גישת נתניהו מתנגדת עקרונית לאסטרטגיה מדינית. לא של השמדת החמאס, לא של פירוק הרש"פ ולא של הסדרה כללית משום סוג. למה? כי אולי זה מסוכן מדינית, ובטוח מסוכן פוליטית. אסטרטגיה היא מדד שעלולים להיכשל למולו. עדיף להתגאות בכך ששום דבר "שמאלני" לא קרה. כך זה נעשה דגל הימין – יש לסבך ככל האפשר את המצב הנתון כך שלא יהיה אפשרי לצאת ממנו לשום דבר מדיני טוב או רע. זו הדירקטיבה ההתיישבותית כיום וזו היתה גם הדירקטיבה מול חמאס. שיישאר ושיעשה צרות לרש"פ. הרי הרש"פ מסוכן יותר, הוא חותר למדינה פלסטינית.
זו הגישה. סמוטריץ' הסביר אותה היטב בראיון "חמאס הוא נכס" שנתן ב-2015. גדי טאוב, ארז תדמור, אראל סגל, גלית דיסטל וכלל תועמלני נתניהו הנוספים הסבירו את השיטה בפירוש ברשת במילותיהם. כן. נתניהו מחזק את החמאס. וזה גאוני וצודק ומונע מדינה פלסטינית.
במובן זה, השמאל (החלקים הקוהרנטיים והאינטיליגנטיים שלו. טיפשים יש לכולם) היה התקפי מול חמאס יותר מנתניהו באופן חד משמעי. הוא היה המום לא פעם מהרפיסות של נתניהו מול החמאס ואפילו נעמה לזימי, נעמה לזימי! כתבה שהרפיסות הזאת תעלה לנו בחיי אדם. טיפשה, כתבו לה תומכי נתניהו. את לא מבינה את השיטה הגאונית. ובכן מסתבר שסינוואר דווקא הבין היטב.
שקר שלישי – נתניהו התפכח אחרי השבעה באוקטובר וההמחנה הליברלי נותר מאחור.
הציבור כולו עמד בתחילה מאחורי נתניהו סביב המטרה הברורה לחסל את החמאס. אבל למעשה, נתניהו נלחם במשך קרוב לשנתיים *ללא כל אסטרטגיה*. מה זה אומר? זה אומר שהרמטכ"לים, שר הביטחון, ראשי השב"כ והמוסד, לא יודעים לאן אנחנו חותרים. כיבוש הרצועה והחזקה בה? בניה של כח נגד חמאס בתוך הרצועה? החזרת הרש"פ? פיצול הרצועה והוצאת האזרחים משטחי חמאס? הגירה? יש הרבה שיטות טובות. נתניהו חתר לאורך המלחמה בדיוק לאפס מהן. לאורך רוב המלחמה דיבר על אפס מהן. הדריך את ראשי המערכת לאפס מהן. השאיר את המלחמה סובבת סביב הזנב של עצמה לאורך משך זמן בלתי הגיוני, כשבמהלך מרכבות גדעון 2 כותב סמוטריץ', בעצמו! שנתניהו לא רוצה ולא מסוגל לנצח. סמוטריץ' חזה הרבה תחזיות מקושקשות באותם חודשים, אבל זו דווקא הוכחה כנכונה.
בסופו של דבר נשארנו עם הגרועה מכל האפשרויות – חמאס שולט על שני מיליון עזתים, חצי מאדמת הרצועה וכל הסיוע. שוב, כי כל אפשרות אחרת היא "שמאלנית". השישה באוקטובר ממשיך לנצח על גישתו הביטחונית של "הימין". האלטרנטיבה של ראשי האופוזיציה היתה בעייתית מאוד גם היא. אבל הם התחננו לדבר אחד לאורך המלחמה: שיוגדר מה עושים ונרוץ לעשות זאת. דבר מזה לא קרה כי נתניהו הוא נתניהו. וכך הם, ומרבית הציבור, התייאשו לצערי מהמלחמה ומהניצחון. כל עוד אנחנו עם נתניהו, שום התפכחות מהותית לא באופק. נירק יותר אש זה כן. אבל לא ננצח דבר. כי לא נחתור לשום ניצחון. מה שיכריע אותנו, באסטרטגיית האין-אסטרטגיה הזאת, הוא שחיקת המילואים, אבדן האשראי האמריקאי ולחץ ציבורי. כלומר "הסמול". ולא השגת היעד.
זה מושלם פוליטית לנתניהו. זה אסון לישראל.
שקר רביעי – אין אלטרנטיבה.
פה אני אתאר את עמדתם של האנשים המחורפנים ביותר לטעמי. הם מסבירים שגישת נתניהו היא אכן שבעה באוקטובר. אכן אסון. אבל "השמאל גרוע יותר" ועדיף שבעה באוקטובר משבעים באוקטובר. ובכן גישה כזאת היא אפאתית ורופסת כל כך, שעליה אני אומר שהיא גובלת בהכחשת הטבח. ככה אתם הולכים כצאן ואפילו בגאווה לטבח הבא? כי לא הצבעתם לטבח נורא יותר?
ומה שנורא, שזה הרי שקר גמור. יש אלטרנטיבה. יש קולות ימניים שדרשו ניצחון ומאתגרים את שיטת נתניהו. וכפי שאם מסבירים בעצמכם, זה אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל, שרוצה לא להיטבח שוב.
אבל זה הפוך מהאינטרס של נתניהו. האינטרס הראשון במעלה של נתניהו הפוליטיקאי היא שלא תהיה שום אלטרנטיבה ימנית לשיטתו הרת הטבח. הרי אם כן, נעזוב אותו. וכעת הבנתם את שורש מלחמת החורמה בוינטר. לביבי לא מזיז שגולדקנופף הולך כנראה למרוד בו אחרי הבחירות. לא מזיז לו שיהיו אצלו מתנגדים לחוק ההשתמטות. מה שמזיז לו זה מישהו שנותר בימין ומאתגר את השיטה. לפני חודש נתניהו היה יכול לחבק ולהגדיל את וינטר ולהשיג לעצמו את ה-61. אבל אין דבר שנתניהו מפחד ממנו יותר מאשר ימין אחר. ימין שכופר בהיותו שליח הניצחון האלוהי. והוא יפסיד גם את הניצחון עצמו כדי להרוס מתחרה כזה. כך עשה עם בנט הצעיר ובהצלחה. ואתם, בצעד אובדני ממש, מסייעים לו נגד עצמכם ומחריבים במו ידיכם את האפשרות שאיזשהו ימין שמאתגר את נתניהו יקום ויהיה. אתם מקבעים את ההנחה הקטלנית כל ימין שאיננו גמד חנף המשתחווה לנתניהו – הוא שמאל. וכך אתם אלה שמשאירים אותנו רק עם בחירה בין טבח לטבח. לאיוולת כזאת אפשר להתדרדר רק אם רואים בטבח דבר רחוק שקרה בטעות, באג של הטבע. לא משהו *שבאמת* יכול לקרות לממשלת ימין. אולי פעם אחת ודי.
שקר חמישי – ככל שהממשלה ימנית יותר, אנחנו מתים פחות.
למחנה הליברלי יש נטיה מעצבנת (אם אתה ימני) – להתעסק בפן האזרחי. תחבורה? יוקר מחיה? בעלי חיים? אקלים? זה שמאלני רצח. ימני אמיתי רואה בפוליטיקה היבט אחד בלבד: מלחמה של היהודים בערבים. הוא בצד של היהודים ונלחם בערבים, וככה הוא חוסך הרוגים. עד כאן קוהרנטי וכמובן שקרי ברמה קטלנית.
בואו נדבר על 679 האנשים שאתם לא מכירים. האנשים שממשלת נתניהו הרגה. דיברתי כאן על המחדלים הבטחוניים המטורפים של 2023 **לפני** השבעה באוקטובר. אבל לא דיברתי על השאר.
על צוותים רב משרדיים לטיפול בפשיעה שבוטלו. על ועדות לשיקום הצפון שלא התכנסו. על פרוטקשן שמטופל בעזרת מנגנון פיצוי אוטומטי – כלומר המדינה מממנת כעת את גובי הפרוטקשן. לא דיברתי על הכאוס במשרד התחבורה, משרדים שלמים ללא שר יותר משנה, אין מבקר מדינה ואין כל יישום או לקח מהדוחות החשובים שכבר הפיק. על חקירת השבעה באוקטובר אני אפילו לא מדבר.
וכאן מגיעים לגופות. לקחתי את מספר ההרוגים מרצח פלילי ותאונות דרכים בשנת 2022, שנת ממשלת השינוי. זה היתה ממשלה עם רגל עצומה על הגז של השירות הציבורי, שהיתה רעבה בטירוף לשרת את האזרח. אחריה הגיעה ממשלה שבזה לשירות הציבורי כעיקרון. שבזה לפקידים וחולמת על פוליטיזציה מלאה של השירות כולו. התוצאה? מספר ההרוגים מרצח פלילי + תאונות דרכים ב-2022 היה 499 איש מתים. ועכשיו לשלוש השנים הבאות:
661, 721, 754.
בשנת 2026 הנתונים חלקיים, אבל כבר בספטמבר עברנו את המספר של 2022 כולה בארבעים נפש.
כלומר, תבינו. *עודף* המתים של הממשלה הזאת *מעבר* לכמות המתים של 2022, היא 679 נפש.
עכשיו תסתכלו לי בעיניים ותענו לי ולעצמכם:
מעניין את הסבתא שלכם 679 מתי הימין על מלא?
או שתכל'ס תכל'ס, אם זה לא ערבים שהרגו אותם זה לא מעניין. שימותו ויסתמו.
ימין-על-מלא שווה הרוגים. אלפים כאלה. מתוכם כבר כשבע מאות בלי קשר לטרור ולמלחמה. בכל קטגוריית מוות שנעלה על דעתנו, הממשלה הזאת הגדישה את הסאה במספרים עצומים. אין ממשלה ששווה הרוגים יותר מזו. ועדיין, בנות היענה החדשות של הימין הישראלי מספרות לעצמן ששמאל שווה הרוגים, ולכן נלך כצאן לטבח הימני-על-מלא.
אנחנו חייבים, חייבים, חייבים חישוב מסלול מחדש.
בנוגע להתמכרות הקטלנית לנתניהו האיש.
בנוגע לגישת האין-אסטרטגיה של העשורים האחרונים.
בנוגע לשיתוף הפעולה של אנשינו עם השמדת כל אלטרנטיבה ימנית.
בנוגע להזנחה והבוז לנושא האזרחי הקטלני.
אם לא נחשב מסלול מחדש, לא רק שנביא על עצמנו עוד ועוד מוות. אלא שאנחנו גם לא פחות פתטיים מאחרון השמאלנים שרואה את הסכמי אוסלו מתפוצצים לנגד עיניו ואומר "טוב, זה בגלל רצח רבין, ברוך גולדשטיין וההתנחלויות."
ימין-על-מלא אמיתי נוסה. ונכשל בענק. עכשיו צריך לחשוב מה הלאה.
تحرير retweeted
בום. ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה עושה מהלך חשוב.
מוציא הודעה מטעם הרשות להגנת הפרטיות שמבהירה שביום הבחירות הרשות תפעל לאכיפת הצו של סולברג, ושהיא יכולה לעשות ביקורות על שרתי אפליקציות הבחירות (אלקטור, יאיא סופט ואחרים).
זו פעם ראשונה שהרשות להגנת הפרטיות, כרשות אכיפה, מסמנת למפלגות - אנחנו נדאג שהצווים של ועדת הבחירות יקוימו וגם מזהירה מפני ביקורות פתע.
הרשות מבקשת במידה ויש ידיעה מתוך קלפיות על הפרות, או של בוחרים שחושבים שהמריצו אותם לבחירות על בסיס מידע שלא קיים ציבורית, מוזמנים לדווח באופן מיידי לרשות 3103* (רצוי בצירוף תיעוד או צילום מסך), על מנת שתוכל לפעול במיידית.
כל הכבוד לגלעד סממה וצוות הרשות.
@PrivacyGov
تحرير retweeted
ארבע שנים מתנקזות הבוקר לחתיכת קרטון קטנה.
ארבע שנים של מחנק בגרון, שהתחילו בגשם שוטף עם מטריות בהבימה, אנשים רטובים שחשבו שעוד אפשר לעצור את זה בטוב. ואז איילון. מכת״זיות, סירחון של בואש שנדבק לבגדים, מדורות על האספלט בערב שמפטרים שר ביטחון כי הוא העז להגיד את האמת. קיץ שלם של זיעה וזעם, חסימות כבישים, ואיזו ידיעה קרה בבטן שאנחנו דוהרים לתוך קיר. שמשהו נורא עומד לקרות.
ואז הוא קרה.
והיינו בטוחים שזהו, שעכשיו יתעוררו. שאחרי שברון הלב הזה, משהו חייב להשתנות. וכלום לא השתנה. רק השעון המעורר שהפך למבזק של שש בבוקר. הותר לפרסום. עוד שם. ועוד שם. ופנים של ילדים יפים שמחייכים מתמונות בווטסאפ, ו״איזנקוט הוא קוף״ באולפנים של עאלק פטריוטים שצוחקים לנו בפרצוף, ומרדכי דוד נהיה גיבור תרבות. ובנות צעירות שרצות יחפות בשדות, והתמונה של שירי שמחזיקה את כפיר ואריאל ולא יוצאת מהראש. פשוט לא יוצאת.
ושרים עם לב מאבן. וראש ממשלה אחד שמשאיר אותם שם, במנהרות, בשביל עוד שבוע על הכיסא. והבטחות. ניצחון מוחלט. ועוד ניצחון מוחלט. ועוד ניצחון מוחלט. הצהרות בשמונה בערב עם איפור כבד ושקרים. ואנחנו יושבים בחלון של הסלון בשלוש לפנות בוקר, מעשנים סיגריה אחרי סיגריה לתוך השקט ומקשיבים לבומים ומטוסים בשמיים.
טיל ליד הבית. ועוד אחד. בשניהם יש הרוגים. ובבוקר אתה הולך לקנות קפה ומדלג מעל בור שנפער בכביש, וממשיך ללכת כאילו אלו חיים נורמליים. כאילו ככה אמורים לחיות.
ורק ביבי. וימין או פלסטין. ומי שלא קופץ בוגד. ואלימות ברחובות, וקללות בצמתים, ואיומים, וחמאס שעדיין כאן, וחיזבאללה שעדיין כאן, ואיראן ששוב מאיימת להשמיד אותנו למרות שניצחנו אותה כבר פעמיים במסיבות עיתונאים.
וכיכר אחת בתל אביב שהפכה לבית קברות של תקווה, וסרטונים מהשבי שחותכים בבשר החי, ואנשים עם עיניים כבויות שהולכים עם שלטים כי אין להם שום דבר אחר לעשות עם הכאב הזה. ועייפות. אלוהים, איזו עייפות. עייפות שנכנסת לעצמות. זעם שאין לו לאן לצאת.
אבל בתוך כל החרא הזה, נשאר גפרור אחד קטן שלא נרטב. תקווה אחת, דפוקה, עקשנית, שמסרבת למות.
והבוקר הכל מתנקז לרגע אחד מאחורי פרגוד כחול. בלי מצלמות, בלי פאנלים, בלי צעקות. רק אתם והזיכרון שלכם. אל תשכחו להם כלום. אל תשכחו את הריח של העשן, את השקרים, את הפחד במקלט, את השמות בשש בבוקר, את הילדים הג׳ינג׳ים.
תכניסו את הפתק למעטפה. בשביל השקט שמגיע לנו. בשביל האוויר שאנחנו חייבים לנשום. בשביל שהלילה, סוף סוף, אחרי ארבע שנים בגיהינום, נוכל לצאת לרחוב ופשוט לחגוג.
צאו להצביע.
تحرير retweeted
בצהריים של השבעה באוקטובר, כשאמרו בחדשות שמוצבים בעוטף נכבשו, לקחתי שני כדורי קלונקס וכמעט התעלפתי. לא הייתי צריך פרשנים שיסבירו לי מה זה אומר.
לפני שנים הייתי מ״פ תצפיתניות בגדוד 414. הבנות שהיו שם באותה שבת לא היו החיילות שלי, אבל הכרתי את הגזרה הזו. ידעתי בדיוק מה המשמעות של מוצב שנכבש. ידעתי שיש בפנים תצפיתניות, וידעתי שהן שם בלי נשק להגנה עצמית.
בזמנו, תמיד אמרתי לתצפיתניות שלי שהן העיניים של המדינה. האמנתי בזה בכל לבי. ובשבעה באוקטובר, למי שהיו העיניים של כולנו - כיסו את העיניים.
החמ״ל בנחל עוז נשרף, תצפיתניות נרצחו ונפלו בשבי, והמכשול שנתניהו כל כך התגאה בו קרס לתוך עצמו כמו תפאורה מקרטון. ועד היום, אף אחד אפילו לא הקים ועדת חקירה שתבדוק איך זה קרה ומי הפקיר אותן שם.
מחר אני הולך לקלפי. זה תמיד מקום קצת משונה, קלפי. כיתה בבית ספר עם כיסאות קטנים מדי ופרגוד כחול שנראה כאילו בנו אותו בשיעור מלאכה. אבל מחר אני לא נכנס לשם לבד. אני לוקח אותן איתי. בלב, אני סוחב איתי לתוך הכיתה הזו חמ״ל תצפיות שלם שנשרף.
אני אעמוד לבד מאחורי הפרגוד, עם פיסת נייר ומעטפה. זה אקט קטן, כמעט שקט מדי מול הרעש של השתיקה וההפקרה שלהן.
הפתק הזה לא יחזיר את מי שהלכה, ולא ייתן להן בדיעבד את הנשק שהיה חסר להן כדי להגן על עצמן באותו בוקר. אבל זו החובה שנשארה לי כמפקד שלהן מפעם, וכאזרח היום. לזכרן, למענן, ולמעננו.
تحرير retweeted
שיבי פרומן, בנם של הרב מנחם פרומן והרבנית הדסה פרומן מתקוע:
"אי שם בשנות האלפיים ישבתי בכלא קצינים. הייתי סגן נלהב וחיילים שלי עשו תאונת דרכים והתהפכו עם הג'יפ. הם יצאו בריאים ושלמים אבל בתחקיר התברר שלא תדרכתי אותם ולא חתמתי להם על כרטיס נסיעה.
זקני השבט זוכרים את הריטואל הסזיפי והסתמי הזה, שוב ושוב, לפעמים כמה פעמים ביום.
אבל זה היה הנוהל ואני חרגתי ממנו ובום 17 יום בכלא קצינים.
ביום הרביעי, בשיא התסכול על ההשפלה, הגיע לבקר אותי ששון צלישר, המפקד ששפט אותי. חוץ משווארמה טובה הוא השאיר לי במתנה רגע חזק בסוף הביקור. בדרך החוצה הוא עצר, תפס לי בכתף ואמר לי שהוא לא חושב שאני אשם בתאונה עצמה, שהיא היתה מתרחשת גם אם הייתי מתדרך, אבל זאת האחריות שלי וזה דבר גדול לקחת אותה.
כל ימי הכלא שנותרו הסתובבתי מרוגש מההשלמה הזאת. לא היה פשוט שם, אבל ריחפתי מגאווה על הזכות לשלם מחיר על האחריות שלי.
התורה עוסקת בכמה הזדמנויות בחובה לקחת אחריות, לשלם מחיר, לברוח, גם אם אין אשמה בכלל, גם אם עשית מלא דברים טובים. זה דבר נורא יסודי שנעלם מחיינו.
אני לא מצליח לשחרר את התסכול על כך ששלוש שנים אחרי האסון הכי גדול של עם ישראל בארצו, מי שנשאו באחריות על חיינו, עדיין עומדים על מקומם. זה לא נתפס בעיני, שהם אולי יבחרו שוב כאילו כלום.
חייבים לשחזר את הבהירות הזאת שהיתה כל כך ברורה לפני שנתיים ושלוש. שזה לא אפשרי שהם ימשיכו. שזה אסון לקבל ככה הגנה מאחריות, זה משחית כל חלקה טובה, מרעיל את הבארות.
הנר דולק ואפשר עוד לתקן"
تحرير retweeted
וואו. לפני שאני מגיב אני רק חייב לציין שאת אחד החשבונות האהובים עלי בצוויצער. את מרתקת ואני לומד ממך המון.
לגבי למה זה לא הגיוני, יש לזה מספר סיבות. העיקריות, על קצה המזלג:
1. ביטקוין הוא לא אנונימי. אנשים נוטים לחשוב את זה, אבל זה לא נכון. ביטקוין הוא מה שנקרא "פסודונימי". כלומר, לאנשים שמשתמשים בו יש "שמות" בדויים שאי אפשר לשייך לאנשים אמיתיים ישירות לפי המידע על הבלוקצ'יין. מה שכן, המסלול של כל המטבעות, כל התחנות שלו, כל ההיסטוריה שלו, רשומים על הבלוקצ'יין ואפשר לעקוב אחריהם אחורה. ע"י הצלבת נתונים אפשר ללמוד הרבה מאוד. למשל, אם מספר יחסית קטן של אנשים נתפסים וברשותם "ביטקוין ישראלי אסור", אפשר ללמוד מזה הרבה על איפה נמצאים ארנקים הגדולים של ישראל, ואז לעקוב אחרי הסכומים היוצאים מהם כדי למצוא לאן הכסף הזה עוד הלך. יש בלקליסטים של כתובות ביטקוין.
2. יש מטבעות אנונימיים. זיקאש, מונרו, וכו'. אבל האנונימיות הזאת לא מאפשרת לאכוף מדיניות נגד הלבנת כספים ולכן רוב האקסצ'יינג'ים והברוקרים בעולם לא עובדים איתם. מאוד קשה להכניס הון שהתקבל בדרך כזאת לחשבונות בנק ברוב מדינות העולם. כך שבגדול, תשלומי קריפטו "מתחת לרדאר" בד"כ שימושיים רק לסכומים קטנים לאנשים שחיים באזורים שבהם אין אכיפה, או שיש להם עם מי לעשות ברטר בקריפטו באופן ישיר. (אני, נגיד, מאוד לא אתפלא לשמוע ששירותי הבטחון משלמים למשת"פים במטבעות קריפטוגרפיים אנונימיים ככל שמזומן הוא לא אופציה.) יש מקומות כאלו, כמובן. אבל זה מן הסתם לא מכסה את כל הגורמים שישראל רוצה לעשות איתן עסקים, או אפילו לא אחוז בודד מהם.
3. אם עכשיו, נניח, מרטין לוקהיד לא יכולים לעשות עסקים עם ישראל בגלל סנקציות, אז אין שום נתיב שבעולם שבו ישראל יכולה לשלם למרטין לוקהיד באמצעות קריפטו, אלא אם הנ"ל מוכנים לבצע עבור ישראל עבירות פיננסיות מהחמורות ביותר. זה אומר שלוקהיד תצטרך למצוא דרכים לא רק לספק לישראל את וואטאבר הם שילמו עליו בלי שאף אחד יראה, אלא גם דרכים להלבין מיליארדי דולרים בקריפטו ממקורות עלומים בלי שאף אחד ישים לב.
4. בגלל שמטבעות אנונימיים הם יחסית קטנים וקשים למסחר, הם גם מאוד לא יציבים מבחינת שווי שוק, ונפח מסחר זמין. וכשאני אומר "לא יציב", אני מתכוון שאנשים בזימבבווה מעדיפים להשתמש בביטקוין, למרות שיותר קל יהיה לאתר אותם ככה, מאשר בזיקאש, כי זיקאש פחות יציב מהדולר הזימבבווי. המחשבה שאפשר להחזיק רזרבות בסדרי-גודל מדיניים בהון מהסוג הזה (או לקנות כמויות עתק לפי הצורך) פשוט שגויה
5. בנוסף, רשתות הבלוקצ'יין למיניהן ממש לא מספיק מאובטחות. יש מתקפות אפקטיביות לצנזור והפרעה של הרשתות האלו שאפשר להרים בעלויות של עשרות עד מאות אלפי דולרים לשעה. וממש אין צורך להחזיק מתקפה רצופה, רק לשבש מספיק. בשביל אנשים פרטיים וחברות לא עצומות זה נשמע כמו הרבה כסף. בשביל מדינה אלו בוטנים. בטח מדינות טוטליטריות שיכולות לגזול את האמצעים לכך מהאזרחים שלהם. ככל שמדינה יותר תלויה בבבלוקצ'יינים, כך היא מייצרת יותר וקטורי מתקפה על הכלכלה שלה. ממש לא נראה לי far fetched לדמיין את קטאר משקיעה כמה מיליונים טובים כדי לשבש את היכולת הישראלית למכור ולקנות נשק. למשל. האמת שיש בי משהו שרוצה שזה יקרה. אנשים בעולם הקריפטו התמכרו ל-false sense of security וחושבים שרשת זו או אחרת היא "בטוחה" כי היא "רצה כבר עשר שנים בלי בעיה". אני בטוח שברגע שיהיו אינטרסים יקרים מספיק, כמו היכולת של ישראל להתקיים כלכלית, המתקפות יבואו.
6. הנ"ל אפילו עוד יותר נכון למדינות שמחזיקות כמות עתק של כורים. לפי הערכות, בסין יש 14%-20% מכריית הביטקוין. זה מספיק כדי לעשות המון בעיות. ביטקוינרים יגידו לך ש"ביטקוין בטוח כל עוד 51% מהכורים הוגנים", אבל זה נכון רק למתקפה ספציפית (דאבל-ספנד), ויש עוד הרבה דרכים לשבש את הרשת עם היכולת להשפיע על כמות כזו של הכורים.
7. ולסיום, אני רק אגיד שלדעתי נתניהו לא הנחה אף אחד לשום דבר והוא סתם אומר בלוקצ'יין כי זה נשמע טוב פנימה ורע החוצה. הרי כל ההייל-מרי שלו הוא לחרוך כמה שיותר אדמה מהר מהר כדי שהעולם יפנה עלינו וכולם "יזכרו" שרק הוא יכול להציל אותנו. בסה"כ לטעון שהכלכלה הישראלית תשליך יהבה על מה שמלא אנשים ממילא קוראים לו "כסף של טרוריסטים" זו דרך נאה לקדם את הרעיון הזה.
تحرير retweeted
ביום שלישי נגיע לקלפי, נבחר פתק, נכניס למעטפה. ולפני שנשלשל אותה לתיבה נגיד:
״לזכר הנרצחים, החטופים, והחללים.
למען מפלת נתניהו ותקומת ישראל״.
