Naama Cohen

הפרסומים על הנעשה בקפלן צריכים להדליק נורה אדומה במערכת הבריאות כולה. בראש ובראשונה, אנחנו מבקשים לחזק את המתמחה שהעז להתריע, ואת כלל המתמחים והמתמחות שבחרו לדבר. אנחנו מבקשים לחזק גם את חברי המועצה המדעית, שפעלו לבדיקת הדברים לעומק ולא היססו לקבל החלטות קשות בעקבות הממצאים. ולכל מי שקורא וקוראת את הפוסט הזה אנחנו אומרים: אל תהססו להרים דגל. יש מי שמקשיב, ויש מי שיפעל. עם זאת, חומרת הממצאים מעלה שאלה רחבה יותר: כיצד ייתכן שמצב כזה, שעל פי הפרסום נמשך במשך שנים, מתגלה רק לאחר שמתמחה אוזר אומץ ומתלונן? השאלה הזו מקבלת משנה תוקף דווקא על רקע הטענות הנשמעות בשנים האחרונות שלפיהן קיצור התורנויות עלול לפגוע באיכות ההכשרה. אנחנו טוענים כבר שנים שהבעיה אינה מספר השעות שמתמחים נמצאים בבית החולים, אלא מה נעשה בשעות האלו. עד כמה ההתמחות בנויה ומפוקחת כהכשרה מקצועית אמיתית. עד כמה המתמחה הוא חניך בהכשרה ועד כמה הוא כוח עבודה זול. בית החולים הוא מוסד מטפל, אך הוא גם מוסד מכשיר וזה מצב שמטבעו מייצר ניגוד אינטרסים. לפני שדורשים ממתמחים לעבוד יותר שעות בשם "איכות ההכשרה", צריך לוודא שהשעות שהם כבר עובדים אכן מעניקות להם את ההכשרה הנדרשת. האירוע בקפלן אינו רק אירוע נקודתי. אנחנו סוברים שהוא ממחיש את מגבלותיו של מנגנון הפיקוח הקיים על ההתמחויות בישראל. העובדה שמצב כה חמור יכול להתקיים לאורך זמן מבלי שמנגנוני הפיקוח של משרד הבריאות והמועצה המדעית מזהים אותו בזמן אמת, מחייבת אותנו לשאול האם המבנה הקיים בכלל מאפשר פיקוח אפקטיבי. בהינתן והאירוע הזה קרה תחת "מנגנוני הבקרה" הנוכחיים, עולה גם השאלה האם ישנן עוד מחלקות בארץ שההכשרה בהן לקויה. אנחנו סבורים שהגיעה העת להפריד את המועצה המדעית מההסתדרות הרפואית ולהקים גוף עצמאי ומקצועי לפיקוח על ההתמחויות, נקי מאינטרסים אירגוניים ופוליטיים. גוף כזה צריך לשלב, לצד הרופאים והרופאות המומחים שימשיכו לקבוע את הסטנדרט הרפואי והמקצועי, אנשי מקצוע שיעסקו בפיקוח, בבקרה וברגולציה, עם הכלים הדרושים כדי לוודא שהסטנדרטים הללו אכן מתקיימים בשטח. מערכת כזו תבטיח שהמתמחה יקבל את ההכשרה שלה ראוי ולא ישמש רק ככוח עבודה זול של המערכת, המנצלת אותו במשך שנים בהם לא מקבל הכשרה מספקת. זה האינטרס של כולם, בראש ובראשונה של הציבור, שהטיפול בו הוא זכות קיומו של המקצוע הזה. ועד אז, אנחנו קוראים שוב לכל המתמחים והמתמחות - אם אתם מקבלים הכשרה לא ראויה, תדווחו. ניתן גם דרכנו. אנחנו כאן כדי לשנות את המערכת לטובה. זה הזמן להצטרף למרשם.

״מי שמרשה לעצמו לצאת להרפתקה הזו, אלו אנשים שיש להם את המשאבים לזה״ השבוע השתתפנו בדיון בוועדת הצעירים של הכנסת בנושא אתגרי הסטודנטים והסטאז׳רים לרפואה, והצפנו את מצבם של הרופאים הצעירים במערכת. בסיס הפירמידה של הרפואה הציבורית נשען על הסטאז׳רים.יות והמתמחים.ות. דווקא הם, שמחזיקים את המערכת על הגב, מקבלים את היחס הגרוע ביותר. בשבועות האחרונים נחשפנו להחלטה בבתי החולים של ‘כללית’ לקצץ בשכר הסטאז׳רים. ההחלטה לקצץ דווקא עכשיו אחרי שנים של שחיקת שכר, עלייה ביוקר המחיה ושירות מילואים ממושך היא אצבע בעין לשטח. בנוסף, המדינה קיצרה את משך הסטאז׳ – אך “שכחה” לדאוג לדמי האבטלה דבר שפוגע בסטאז׳רים באופן קשה בתקופה של אי וודאות מוחלטת כאשר הם פונים לחפש התמחות. כדי לבנות מערכת בריאות יציבה שתשרת את כלל הציבור, במרכז ובפריפריה, חייבים להפוך את הפירמידה. אם לא נשקיע בבסיס - המערכת תמשיך להבריח ממנה רופאים ורופאות ותהיה נגישה בעיקר למי שיש לו את המשאבים להתמודד איתה. נמשיך להיות שם בכל דיון על עתידם של הסטודנטים, הסטאז׳רים והמתמחים. עכשיו, כשהמו״מ על הסכמי השכר החדשים כבר החל – זה הזמן שלנו להשפיע על העתיד של כולנו. @Mickyso93

מתווה קיצור התורנויות משנה חיים. אתמול הגענו לדיון בוועדת הצעירים של הכנסת בנושא אתגרי הסטודנטים והסטאז׳רים לרפואה. מהסקרים שלנו עולה תמונה חד-משמעית: תנאי ההעסקה הקשים הם החסם המרכזי שמונע מצעירים וצעירות להשתלב במערכת הבריאות. למרות העדויות הברורות מהשטח במקומות שבהם המתווה כבר מיושם, יש מי שטוענים שהוא "לא עובד". אלא שכאשר בוחנים את הנתונים בבתי החולים הללו, כמה תקנים הגיעו בפועל למחלקות והאם הם בכלל מאוישים, התשובות נותרות עמומות. נבהיר- קיצור תורנויות מחייב תוספת תקינה! כדי להפוך את מערכת הבריאות לאנושית יותר עבורנו ועבור דור העתיד של הרפואה הציבורית, חייבים להרחיב קיצור התורנויות לכל בתי החולים בארץ. הצטרפו עכשיו לארגון היחיד שנאבק עבורך 💙 @Mickyso93

המחזור הראשון של רפורמת קיצור הסטאז' (9 חודשים במקום 12) סיים כעת את הכשרתו. מטרת הקיצור, הזרמת כוח אדם למערכת במהירות, היא מבורכת מאוד. אך בפועל, נוצרה בעיה בירוקרטית שפוגע כלכלית ברופאים והרופאות החדשים. קיצור תקופת הסטאז' יצר מצב שבו רופאים ורופאות, בעיקר אלו שלמדו בחו"ל וחזרו לישראל, נותרים ללא זכאות לדמי אבטלה. תקנון הביטוח הלאומי דורש תקופת אכשרה של 12 חודשי עבודה. הסטאז'רים החדשים, שעבדו 9 חודשים (לעיתים 240 שעות בחודש, כולל תורנויות של 26 שעות), נחשבים כמי שלא עבדו "מספיק" וכך הם נותרים ללא רשת ביטחון.